מונופול גז אימתני זה נושא סקסי, אבל מה עם המפעלים?

דיונים על מונופול גז אימתני ודוח על כמות גז עדכנית ונמוכה בלווייתן הם ללא ספק נושאים סקסיים. משקיעים פוטנציאלים בינלאומיים שעשויים אולי מתישהו להגיע לישראל אם וכאשר, השקעה של מאות מיליוני דולרים בקידוח במאגר תמר והכנסות של מיליארדים מייצוא של גז טבעי לאירופה - גם הם נושאים סקסיים. ולראיה - רק השבוע קיבלו כל הנושאים הללו ביטוי בוועידת האנרגיה, בדיונים של ועדת הכלכלה, בסיסמאות של פוליטיקאים ובהודעות לתקשורת.

מה שהרבה פחות סקסי ולא מקבל ביטוי כלל הוא דרך הייסורים שעוברים המפעלים לפני שהם יכולים להתחבר לגז טבעי, מונופול מכון התקנים והרגולציה שמקשה על חיבורם, הקמת תחנות כוח קטנות שפועלות על גז טבעי, צנרת חלוקת הגז שלא מתקדמת, חיבור בתים ובתי חולים לגז טבעי והסבת אוטובוסים, משאיות ומכוניות לגז.

רק שאלו הם בדיוק הנושאים עליהם צריכה ישראל לשים דגש. הגז הטבעי הוא בשורה, אבל לא בגלל ההכנסות שהוא יביא למדינה ממיסוי או מייצוא, אלא מעצם השימוש בו לצרכים פנימיים. מאז זרם הגז הטבעי לישראל, ירדו הוצאות החשמל של כלל הצרכנים ב-30%, זיהום האוויר פחת והביטחון האנרגטי של ישראל - שעד לגילויי מאגרי הגז ייצרה את כל החשמל שלה מפחם ומנפט מיובאים - גדל בצורה משמעותית.

וכך, בזמן שבישראל התעסקו בנושאים הסקסיים, חיברו רק 5% מהמפעלים לגז טבעי, 0% מהבתים, ו-0% מהתחבורה, במדינות ה-OECD, שיעור של 28% מהמפעלים פועלים על גז טבעי, 33% מהבתים מחוברים לגז ו-2% מהתחבורה. והמדינות שאינן חברות ב-OECD? גם הן מתקדמות הרבה יותר מישראל והסבו בממוצע 21% מהתעשייה לגז, חיברו 11.5% מהבתים ו-4% מהתחבורה. ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) השכילה לתאר את המצב העגום בדיון שהתקיים אתמול בוועדת הכלכלה וטענה, כי "במקום להביא את הגז לישראל שישמש את המשק הישראלי, אנחנו רק מדברים ומבזבזים המון זמן".

ובלי ששמנו לב, העולם עבר בכלל עוד שלב אחד קדימה והתחדש לו באנרגיות אחרות כמו אנרגיית שמש, רוח ומים (מה שמכונה אנרגיות ירוקות או מתחדשות). על פי דוח מדדי איכות חיים שפורסם במארס האחרון, באיסלנד מייצרים 100% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות, בספרד 39% וממוצע ה-OECD עומד על 21%. ישראל שטופת השמש ועתירת ההיי-טק ניצבת במקום האחרון ברשימה עם 2% ייצור חשמל מאנרגיות אלה.

מדינות רבות הלכו אפילו עוד צעד קדימה וקידמו התקנת גגות סולאריים על גגות של בתים. בגרמניה, שמייצרת 30% מהחשמל שלה מאנרגיות מתחדשות, מחצית (!) מהחשמל הסולארי במדינה מיוצר באמצעות פאנלים סולאריים שמותקנים על גגות. באיטליה קורה דבר דומה. ד"ר עידן אשר, עתידן מאוניברסיטת בר אילן, אמר לי השבוע כי מהפכת החדשנות של העשור האחרון, שבאה לידי ביטוי בכניסתן של רשתות חברתיות שהפכו את התוכן שאנו צורכים לחינמי, תזלוג בעשור הקרוב גם לתחום האנרגיה. לטענתו, בקרוב מאד יוקמו כמעט רק פאנלים סולאריים על גגות בתים, ותוקם רשת חברתית של חשמל שתהפוך אותו לחינמי, ממש כפי שקרה עם הודעות הטקסט, המוזיקה, הסרטים והתמונות.

אבל גם אם עידן מגזים, והחשמל לא יהפוך לחינמי, סוכנות האנרגיה הבינלאומית מעריכה כי בתוך 15 שנה ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות (ולא מגז טבעי) יהיה הזול ביותר בארה"ב ובאירופה. (אותה ארה"ב שהמתנגדים לחברות הגז ולמתווה דאגו להשוות באופן מוטעה את מחירי הגז הנמוכים בה לאלו של ישראל, ואותה אירופה שלטענת תומכי המתווה וחברות הגז אמורה לרכוש גז טבעי מישראל במיליארדי דולרים). הסוכנות גם מעריכה באותו הדוח, כי בשנת 2040, 60% מצורכי האנרגיה העולמיים יסופקו מאנרגיות אלו.

בקיצור, זה לא שלא חשוב לפתוח את הים לחיפושי גז ונפט חדשים שימשכו משקיעים בינלאומיים, וזה לא שלא חשוב לבדוק האם משרד האנרגיה הסתיר מהציבור דוח על כמות גז עדכנית בלווייתן. אבל יש דברים חשובים פי כמה וכמה, ובהם יש להשקיע את מלוא האנרגיה.