"אנחנו כמו ווייז. לא מחליפים את הנהג אבל חוסכים החלטות"

"בוקר אחד נחתתי בהודו", מספר יאיר ברימן, ראש חטיבת האינפורמטיקה (המידע) בחברת פיליפס הלת'קר הבינלאומית. "השוטר שאל אותי אם יש לי חיסון לפוליו. ידעתי בוודאות שיש לי חיסון כזה, אבל לא הייתה לי הוכחה. הסבירו לי שלא אוכל להיכנס להודו בלי החיסון, ושעליי להתחסן בשדה. החדר היה מטונף, החיסון עמד במקרר ללא קירור, והרופא שעמד לחסן אותי הסביר שהוא לא רופא, אלא וטרינר. לא הבנתי איך זה יכול להיות שאני יכול למשוך כסף מקיר במדינה זרה, אבל לא להוכיח שיש לי חיסון".

בירמן הוא הישראלי הבכיר בפיליפס העולמית, שמתמקדת בשנים האחרונות בתחום הבריאות. היא עוסקת הן במכשור רפואי, בריאות הדיגיטלית וב, ובמכשירים הביתיים התורמים לבריאות. וזה למעשה העניין שהטריד את ברימן כשעמד באותה מרפאה מאולתרת בהודו: הפער בין היכולות בתחום הטכנולוגי, לבין היישום שלהן היום בפועל בעולם הרפואי.

ברימן מנהל כאמור את חטיבת האינפורמטיקה בבריאות בפיליפס, שרכוללת כ-2,000 עובדים, מהם כ-200 בישראל. החטיבה הוקמה על מנת לנהל אגירה וקריאה דיגיטלית של תמונות הדמיה, אך התרחבה משמעותית. כיום כל מוצר עתיר מידע (ובהדרגה כל המוצרים הופכים כאלה), מפותח במסגרת המחלקה או בשיתוף פעולה איתה.

"אני מנהל את כל הפעילות של שיתוף ושימור נתונים", אומר ברימן בראיון ל"גלובס", "המערכת של אגירת תמונות ההדמיה, ממנה התחלנו, כוללת מאה מיליון תמונות הדמיה. היא חייבת להיות זמינה 99.9% מהזמן, ולהעלות את התמונה הראשונה תוך שלוש שניות לכל היותר, כי יש לקבל החלטה רפואית על פי המידע הזה. בחטיבה פועל גם פרויקט של ניתוח מידע גנומי, מפותחות מערכות מידע למעבדות וגם מערכת לניהול בתי חולים. מדובר בכמה חטיבות המנוהלות תחת קורת גג אחת".

לחצן מצוקה

ברימן מספר כיצד החטיבה שמנוהלת על ידו מוציאה את פיליפס מהאזורים המוכרים לה. כך למשל: "אנחנו עומדים להשיק מוצר שמנתח את המידע הגנומי מביופסיה של גידול סרטני, ומכוון את הרופאים לתרופות הרלוונטיות, או לניסויים קליניים רלוונטיים - אם התרופות אינן נמצאות בשוק. התהליך הזה עדיין לא מושלם, אבל הצלחנו להתקדם בברירת התרופות הנכונות, על בסיס מידע גלוי בלבד, מבלי להשתמש עדיין בתוצאות של ניסויים שנערכו בחברות התרופות והמידע שמור רק אצלן. אנחנו מעריכים כי בעתיד החברות ירצו לשתף איתנו פעולה ולחשוף לו את הנתונים שלהן, משום שהמוצר שלנו ייעל עבורן את תהליך הניסויים הקליניים שלהם.

"כיוון שהמוצר עתיר אינפורמטיקה, הוא מתאים למחלקה שלי, ומנוהל כסטארט-אפ בתוך פיליפס. הוא מסמל את הכיוונים העתידיים אליהם פיליפס הולכת. זה לא מכשיר הדמיה, ולא מוצר צריכה, אבל פיליפס מעוניינת להיות שחקן מרכזי באפליקציות עתירות מידע בענן. המידע הגנומי לגבי הסרטן משלים את המידע מתמונות ההדמיה של אותו גידול, ולכן הכרחי לנתח אותם ביחד. בעתיד ינותחו במקום אחד תמונות ההדמיה, הגנומיקה של הגידול, הפתולוגיה, מהו הטיפול שניתן ומה הייתה השפעת הטיפול. זה לא קורה היום, אבל פיליפס הולכת על זה בגדול".

פרויקט אחר ושונה לגמרי של המחלקה, עוסק בהעברת מאושפזים מבתי החולים אל הבית. כ-95% מהעלויות הרפואיות הממוצעות של אדם, נצברות בשנתיים האחרונות לחייו. ניהול המחלה מהבית מעניק חיסכון אדיר בעלויות האלה, ומסתבר שניתן להפחית את כמות האשפוזים ב-40% בחולים כרוניים, באמצעות ניטור ביתי. פיליפס פיתחה לצורך כך את הלייפליין, לחצן מצוקה שגם אוסף מידע על דפוסי התנועה של המטופל, באופן שמאפשר לאבחן התדרדרות במצבו של המטופל במחלות כמו סוכרת, אי ספיקת לב, דיכאון או דמנציה, ולהתערב עוד לפני שיש צורך באשפוז.

- למה הפתרונות הללו עדיין לא מיושמים ביום יום?

"זליגה של מידע החוצה מן הענן היא אתגר משמעותי. אתגר נוסף הוא חוסר רצון של גורמים שונים לשתף במידע. עם זאת, בעקבות המגמה המתפתחת שבה בתי חולים ורופאים מתוגמלים עבור תוצאות ולא עבור פרוצדורות, שיתוף המידע הופך יותר אטרקטיבי. אם מישהו אחר צילם תמונת CT, אתה לא רוצה לחזור על הצילום הזה שוב".

- איך מתמודדים עם זה?

"מאבטחים היטב את המידע, ונותנים גם ביטוח נגד אחריות לדליפות. ככל שהאבטחה תשתפר, עלות הביטוח תרד. בעיני, הפרטיות בענן בכלל לא פחותה מאשר כששומרים מידע בתוך תיק נייר בבית החולים".

- איך הפכת לישראלי הבכיר בפיליפס?

"למדתי בטכניון ועבדתי שנים רבות באינטל. אחר כך עבדתי בסטארט-אפ כסמנכ"ל פיתוח ואז הצטרפתי לפיליפס, לניהול הפיתוח של ה-CT. זו הייתה משימה משמעותית בארגון, וניהלתי מהנדסים רבים. כשהוקמה חטיבת ניהול התמונות הדיגיטליות מוניתי למנהל שלה, ובהדרגה החטיבה התרחבה. עולם המידע משתנה לגמרי. הכמויות צומחות וחייבים בכל תחום מערכות אוטומטיות שמנתחות, מציגות בצורה מובנת וגם ממליצות".

- במקום רופא?

"כמובן שלא נחליף רופא בעתיד הנראה לעין. האנלוגיה היא ווייז לעומת מכונית אוטומטית. ווייז לא מחליף נהג אבל הוא חוסך לו הרבה החלטות, ומאפשר לו עדיין לקבל החלטות שונות אם הוא מעוניין בכך".

- אם ניקח את זה לקיצון, לאן נגיע בעתיד?

"למערכת שכל הזמן בודקת את ההחלטות מול התוצאות וממליצה בזמן אמת כיצד להשתפר".

עוד מגמה שהחלה ורק מתעצמת היא שילוב של החולים בהחלטות הרפואיות. "אומרים שהמשאב הכי פחות מנוצל במערכת הבריאות הוא החולה. יושבים אנשים אינטליגנטיים שלא תורמים כלום והם יכולים לתרום המון".

- האם עולם הביג דאטה יאפשר לחברות הביטוח לעשות אקטואריה צינית שעלולה לפגוע במי שמועד לחלות בקרוב?

"לא כל עוד תהיה רגולציה טובה ותמריצים נכונים. אם כמדינה נחליט שיש להשקיע בשנים האחרונות ויהיו לכך תקציבים, בתי החולים יקבלו תמריץ שיהפוך את הטיפול הזה למאוד כדאי".

שת"פ עם טבע

לאחרונה הקימה פיליפס בישראל את חממת סנארה וונצ'רס, בשיתוף עם טבע. החממה תעסוק ברפואה דיגיטלית ומכשור רפואי. "אני גאה בתעשייה שיש בארץ", אומר ברימן, "אחד החששות של חברות בסדר גודל שלנו הוא לפספס התפתחות קטנה שיכולה לשנות את כל התעשייה. לפעמים אינך יכול להתעמק באותו שינוי, כי הוא נוגד את התפיסה שלך ואת המוצרים הקיימים שלך. כתאגיד אני צריך להכריח את עצמי להשקיע כמה שיותר במה ששונה מהמיינסטרים שלי. אחת הדרכים לעשות את זה, היא סנארה.

"שיתוף הפעולה עם טבע הוא מעולה כי אנחנו פועלים בתחומים משיקים, אך רחוקים מספיק כדי שלא תהיה בינינו תחרות. אנחנו מכירים את התעשייה בארץ, היזמים, המשקיעים האחרים ובתי החולים, ויש לנו ניסיון וגם מידע קליני שאנחנו יכולים לחלוק עם סטארט-אפים. אנחנו רוצים את הרעיונות שלהם שמגיעים ממקומות ממש שונים מאלה בהם אנחנו מסתובבים".