אתם כולאים את עצמכם

שוב ושוב אני מגלה במועמדים ובעובדים שהם מחזיקים באמונות שמגבילות אותם מלהתקדם בקריירה. אמונות שאינן מבוססות על ראיות אלא על הנחות שגויות כלפי עצמם וכלפי הסביבה. הנה כמה מהנפוצות ביותר.

"זה לא יפה להשוויץ"

אנשים רבים מצניעים את ההצלחות שלהם. חלקם חונכו מגיל צעיר לא להיות שחצנים, אחרים מאמינים שחשיפת המעלות וההישגים שלהם תקלקל להם בגלל עין הרע או תגרור קנאה מהסובבים ותגרום לאחרים לפגוע בהם.

אולם בין הצנעה מוחלטת של ההצלחות לבין התפארות-יתר יש דרך ארוכה לעבור. בפועל, לא משנה באיזה תחום או תפקיד מחזיק העובד, ברוב המקרים המשך הצלחתו תלוי באנשים אחרים: אלה שיקבלו לעבודה אותו ולא את עשרת המועמדים האחרים; אלה שיראו שהוא מוכשר ויקדמו אותו; אלה שיזכרו את שמו וימליצו עליו ברגע שמישהו יזדקק לאדם שכמותו.

וכדי שכל אלה יעשו זאת, על העובד להיות מסוגל להפגין את מעלותיו, ולהחצין בתבונה ובטאקט את הדברים שבהם הוא מוצלח ומוכשר. עליו להיות בעל ביטחון מספק בשביל לשתף את האחרים בהצלחותיו או בתחומים שמלהיבים אותו ומעוררים בו תשוקה וחדוות עשייה, כולל הוכחות בהקשר, בזמן ובמקום המתאימים, ולהשתחרר מהמחשבה שהסביבה תראה אותו כמוחצן או שחצן.

"קשה לי עם כספים"

עצמאים רבים כושלים בגלל הימנעותם מעיסוק בענייני הכספים - הגבייה, השיווק, העמידה על שלהם במתן הצעות מחיר. דפוס ההימנעות הזה פוקד גם עובדים שכירים שחשים אי נעימות לדון על עניינים אלה.

"אני מקצועית, אני אוהבת מה שאני עושה, ואני רוצה להתעסק רק בזה. אני מרגישה שזה לא מקצועי מצדי לערבב בין השניים, ויותר מכול - אני פשוט גרועה בזה. כסף זה ממני והלאה. הבעיה היא שבגלל זה יוצא שאני גובה מעט מדי מלקוחותיי כעצמאית, ומרוויחה מעט מדי מהבוס שלי כשכירה" (ג', מעצבת פנים).

הקושי עם עיסוק בגבייה ובכספים הוא אחד החסמים הקשים ביותר להתמודדות. ואכן, במקום להתמודד עמו, אנשים פשוט אומרים לעצמם שהם גרועים בזה.

האמת היא שהמקצועיות והאיכות של העובד קשורות בקשר הדוק עם ענייני הכספים. זה עניין של ערך עצמי: אדם ששומר על מחירי שירות נמוכים, לא באמת יודע כמה הוא שווה, וצפוי להיכשל בעסקיו. החוכמה היא לבנות מודל עסקי חכם, גמיש ומודולארי לגבייה (מחירים נמוכים יותר בעבור שימוש בחומרים זולים יחסית, וגבוהים בעבור שימוש במוצרים הטובים ביותר), ובאשר לראיונות עבודה ושיחות על שכר עם הבוס - לא להתבייש לבקש את השכר הראוי, כל עוד הוא ריאלי, וניתן בתמורה לעבודה טובה שיעילותה מוכחת.

"אני פשוט כזה"

רובנו מאמינים שאנחנו מכירים את עצמנו טוב, אך התכונות שאנחנו מייחסים לעצמנו לא תמיד תואמות את המציאות, ולעתים נובעות ממאורעות נקודתיים שנכשלנו בהם וגורמים לנו לוויתורים מיותרים.

מספיק שמועמדת שנדרשה להיבחן דרך פרזנטציה תגלה בזמן אמת שבנסיבות טכניות לא תוכל להשתמש במצגת שלה, ובשל כך תתבלבל ותפגין לחץ וחוסר התלהבות מול בוחניה - בשביל שתסיק שהיא "גרועה מול אנשים" ו"לא יודעת לאלתר". ומספיק שתסיק זאת, בשביל שתמנע מעצמה תפקידים שמצריכים עמידה מול קהל או כושר אלתור.

מספיק שזה יקרה גם בשביל שבעבודתה, כשיטענו שטעתה בדבר מה, תגיד בלי משים: "מצטערת, זה בטח בגלל שאני גרועה באלתורים", ובכך תקבע את תדמיתה ותשדר שהיא מסירה מעצמה אחריות על טעותה. ועם מסר כזה, מי ירצה לקדם אותה?

לרשת המסוכנת הזאת נופלים גם כאלה שמאמינים שחסרים להם כישורים ומיומנויות בשביל להצליח ולהתקדם, כאלה שמאמינים שהם אובר-קואוליפייד כדי להתקבל למשרות מסוימות, כאלה שמאמינים שחצו את הגיל שאפשר להצליח בו או לערוך שינויים בקריירה, ורבים (וטובים) אחרים. אך סופה של נבואה להגשים את עצמה. לא חבל?

"אחרי כל מה שהשקעתי - לא אעשה שינוי ואזרוק הכול לפח"

דיאטנית קלינית מנוסה למדה גם תואר שני באוניברסיטה, ואף עברה שלוש שנות לימודי קואוצ'ינג, אך בשנים האחרונות החלה להשתעמם בתפקידה. לאחרונה ניטע בה יותר ויותר הרצון להסב את מקצועה להוראת ביולוגיה לבגרות.

כששוחחתי עמה, קשה היה לפספס את המידה שבה היא רוותה מתחום הטיפול, ואת ההתלהבות והתשוקה שהייתה בה בכל פעם שדיברה על האפשרות להיות מורה.

ואז כיבתה את התלהבותה באחת: "הבעיה היא שהשקעתי כל כך הרבה זמן, כסף ואנרגיה בקריירה שלי כדי לשנות עכשיו הכול. ואני כבר לא ילדה... זה ממש לא הגיוני".

ובכן, מה שבאמת לא הגיוני זה לחשוב על העבר ולא על העתיד. לחשוב על העבר, ולתקוע את העתיד. לחשוב היסטוריה, ולא אסטרטגיה. ולהישאר אומלל.

איך תדעו מה האמונות המגבילות שלכם, ואיך תשתחררו מהן?

חשבו על התחומים שבהם אתם לא מצליחים, או מתקשים. פעמים רבות נמצאת שם אמונה מגבילה. אתרו אותה. למשל, העובדת שהחליטה שהיא גרועה באלתור בגלל החוויה שעברה כמועמדת, כשהמצגת שלה כשלה.
נסו למצוא ראיות המוכיחות שהאמונה הזאת לא נכונה. למשל, העובדת שחושבת שהיא לא יודעת לאלתר יכולה לחפש את כל המשימות ועיסוקים שלה בעבודתה ובחיי היומיום שלה, שבכל זאת מחייבים אותה לאלתר.
זו עבודה לא פשוטה ויכולה להיות תהליך ארוך, אבל המטרה ברורה: עליכם לשנות את "הדיבור הפנימי" שלכם. "אני יודעת לאלתר. עובדה...".

יעל מהודר היא יועצת ארגונית ומומחית לקריירה ולניהול. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני היי-טק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. מוזמנים לדבר עם יעל במייל yaelmehoudar@gmail.com , ב פייסבוק או ב אתר . בקרוב בחנויות ספרה הראשון של יעל מהודר - "המועמד הנבחר".