סיבה לאופטימיות או ירידה זמנית? יותר רכבים, פחות פקקים

סיבה לאופטימיות, או ירידה עונתית צפויה: לאחר שהתבשרנו בשבוע שעבר שבמחצית הראשונה של 2016 נמסרו ועלו על כבישי הארץ עוד 160 אלף כלי רכב חדשים, קצב כמעט כפול לזה של לפני עשור, מגלה מדד התנועה של גלובס וחברת וויז כי זמן הנסיעה במרבית המסלולים דווקא התקצר ביוני האחרון, אם כי לא מדובר בשינויים דרמטיים ברוב המסלולים.

השינוי הגדול ביותר נרשם בנסיעה בבוקר (7-9) מהעיר אריאל למגדלי עזריאלי בתל אביב, נסיעה שארכה בממוצע 56 דקות, לעומת 70 דקות בממוצע ב-12 החודשים האחרונים. הכניסה לתל אביב התקצרה במסלולים נוספים: מבאר שבע ומקדימה-צורן (8 דקות), מראש העין, מפתח תקווה ועוד.

מנגד, בארבעה מסלולים בלבד זמן הנסיעה התארך ב-2 דקות לפחות. מעזריאלי תל אביב לבאר שבע לקח בממוצע 91 דקות, מעט יותר (2 דקות) מהממוצע ב-12 החודשים שחלפו. ממודיעין לתל אביב הנסיעה התארכה ב-4 דקות - מ-55 דקות ל-59 דקות בממוצע ביוני האחרון. בכיוון ההפוך, מתל אביב (עזריאלי) למודיעין הנסיעה התארכה ב-7 דקות בממוצע - מ-23 דקות ל-30 דקות (מחצית מזמן הנסיעה בכיוון ההפוך).

ההרעה הגדולה ביותר נרשמה בקו תל אביב-יקנעם, שהתארך ב-8 דקות, ל-72 דקות. הנסיעה לכיוון ההפוך התקצרה ביוני ב-3 דקות, אבל היא בכל זאת ארכה שעה ו-35 דקות.

מי צריך אופניים?

השבוע התבשרנו כאמור על המשך העלייה ברמת המינוע של הישראלים, שלא ממהרים להיפרד מהרכב הפרטי לטובת פתרונות אחרים (תחבורה ציבורית, הליכה ברגל, אופניים ועוד). רמת המינוע קשורה בוודאי גם לכך ש-8% מכלי הרכב הפרטיים בישראל הם בבעלות חברות הליסינג (רובם אגב גם כלי רכב חדשים יחסית, עדיין בתקופת האחריות, ראו בעמודות את הצניחה בשיעורי רכבי הליסינג בין 2012 ל-2013).

רמות המינוע בחלוקה לפי ערים (בגרף משמאל) מצביע על האבסורד ועל חוסר הקורלציה בין כמות המכוניות למרחק ממוקדי תעסוקה וכיוצ"ב. בתחתית הרשימה של רמת המינוע אנו מוצאים ישובים רבים מהפריפריה החלשה, שם לא פעם זקוקים בני זוג לשני כלי רכב כדי להגיע למקום עבודה ראוי. ומנגד, במרכז הארץ, שם התחבורה הציבורית סבירה יחסית, ישראלים רבים אינם מוותרים על כלי רכב פרטי. בתל אביב, למשל, שמרבה להתלונן על מצוקת חניה ותחבורה עירונית, יש רכב פרטי לכל 521 תושבים - לעומת 189 רכבים לכל תושב בצפת הרחוקה.

 waze 7.7. 16