מחיר למשתכן העשיר

השכר החציוני של משק בית בישראל עומד על 6,700 שקל בחודש (כלומר, מחצית מהמשפחות בישראל מרוויחות פחות מהסכום הזה). עם זאת, השכר החציוני של משק בית שרכש דירה בהגרלות "מחיר למשתכן" בעפולה ובלוד עמד על 13.7 אלף שקל ו-12.1 אלף שקל, בהתאמה - בערך פי 2 מהחציון הישראלי. השכר הממוצע לרוכשי דירות מחיר למשתכן בעפולה ובלוד עמד על 16.7 אלף שקל ו-13.3 אלף שקל (בהתאמה), לעומת שכר ממוצע של 14.1 אלף שקל בישראל.

כלומר, הפתרון המוצלח של כחלון להורדת מחירי הדירות באמצעות סבסוד כל דירה ב-200 אלף שקל לפחות (קרקע, פיתוח ומתן מענקים של עשרות אלפי שקלים לרוכש בפריפריה) מעניק לפי שעה את ההטבות הללו לעשירונים הגבוהים ביותר במדינה. לא מדובר בקורת גג לכל אזרח, אלא בקורת גג לעשירון 8 ומעלה. העשירונים הנמוכים לא במשחק, אפילו כשמדובר ברכישת דירה ב-700 אלף שקל. וזה עוד לפני שנפתחו ההגרלות בהרצליה, למשל, שם דירת מחיר למשתכן תסובסד ותעלה 1.5 מיליון שקל לפחות.

אבל במקום להיות מוטרדים מהאפיון החברתי-כלכלי הגבוה של הזוכים, מהעובדה שקופת המדינה מחלקת לפי שעה כסף בעיקר לאלה ששפר עליהם גורלם, באוצר דווקא התרשמו מהמספרים. "ניתוח מאפייני השכר והתעסוקה של משקי הבית שרכשו דירות במסגרת מחיר למשתכן בעפולה ובלוד מפריך טענות שעלו לפיה מדובר באוכלוסייה 'חלשה', ולפיכך עלולים להיווצר שכונות 'סלאמס' בפרויקטים אלו".

באוצר שכחו שהדאגה מהקמת "שכונות סלאמס" הייתה תכנונית (איך יראו בניינים כשהקבלן הזוכה הוא מי שהציע את המחיר הנמוך ביותר), והחליטו משום מה לחגוג את ההדרה הסוציו-אקונומית.

אל דאגה, אין "אוכלוסיה חלשה" בדירות החדשות של מחיר למשתכן. העשירונים הראשונים יכולים לכל היותר לחלום לשכור שם דירה. ועל רקע הירידה החדה ברכישת דירות על ידי משקיעים, העשירונים התחתונים עלולים למצוא את עצמם גם מול שכר דירה מאמיר.

 סך דירות שנרכשו להשקעה