כסף מהליקופטרים

תגובתם המיידית של השווקים הפיננסיים לברקזיט הייתה כיוונית, ועוצמתית. בנוסף לאלימות היתרה שחזינו בנכסים הקשורים ישירות לאירוע, כמו הלירה סטרלינג ומדדי המניות הבריטיים, ניתן היה לראות את קומפלקס הסיכון מתייצב כולו בצד האדום של הדברים, וקומפלקס המפלט המורכב מן האג"ח המדינתי, הדולר האמריקאי, היין היפני, והמתכות היקרות, מהבהב ירוק חזק. והנה, תנועת הנגד המתקנת, הבלתי נמנעת, מציגה אפיונים מוזרים במקצת.

ניתן לומר שעולם המניות חזר לעצמו בצורה מופלאה, אך הסחורות והמטבעות כנגד הדולר לא כל כך הציגו עוצמה, או רצון לשפר עמדות. יתר על כן, באג"ח המדינתי הפתעה גדולה כאשר זה האחרון עלה בצורה מופלאה למרות היותו שייך לקומפלקס המפלט הקלאסי. תופעה מעניינת זו הביאה אותי להסב מבט על קצת רקע, והרבה טכני, בכיוון הזה.

נתחיל בגרף הבא:

 משה-שלום-יפן-12-07

זוהי תצוגה של כמות האג"ח המדינתי היפני הנסחר על ידי גופים פיננסים לא ממשלתיים. כמו שניתן לראות, המצב הולך ומחמיר במהירות כאשר סף ה-20% נשבר לאחרונה. יתר על כן, אנו יודעים שבמסגרת ההרחבה הכמותית היפנית הבנק המרכזי קונה יותר אג"חים מאשר מונפקים, ובכך מייצר אט אט מחסור בנכסים לקנייה. אגב, על ידי כך הוא מעלה עוד יותר את מחיר האג"ח הגבוה ממילא עקב הריבית השלילית הנקבעת על ידי אותו בנק מרכזי.

את אותה תופעה ניתן לצפות כבר זמן מה בזירה האירופית כאשר יש קושי למריו דרגי למצוא כ-80 מיליארד אג"ח לרכישה כל חודש. אלו סימנים ברורים שקובעי המדיניות הגיעו לסוג של מיצוי הדרך הקיימת הרגילה, ויש המדברים ברצינות על שינוי מהותי של אופי התמרוץ המוניטרי.

עד כה הוא עזר בעיקר למחזיקי האג"ח, דהיינו למוסדות פיננסיים, וכתוצאת לוואי לממשלות להיכנס עוד ועוד לחוב תקציבי. אך מה בדבר הרעיון המקורי של בן ברננקי: "לזרוק כסף מהליקופטרים?". ברור שלא נראה פיסות כסף מתעופפות ברוח אבל מה שיכול להיעשות הוא לתת נזילות ישירה לפרויקטים, לתעשייה, ואף לאזרחים, על ידי הוזלה של עלויות שונות.

במיידי, התשתיות הן תמיד מטרה נעלה עבור הפוליטיקאים.

האג"ח המדינתי ימשיך להיות קנוי בעזרת ההרחבות הכמותיות אבל יוסיפו לכך סכומים נוספים לסקטורים הפרטיים המעשיים יותר. מה אז הגיוני שיקרה בשווקים הפיננסיים? ניחשתם נכון: גם האג"ח ימשיך לשמור על רמתו הגבוהה, אך עתה המניות יקבלו חיזוק אדיר למוסכמה של היום, דהיינו שהן ה"אין ברירה" הברור להשגת תשואה. כל זה עקב הצמיחה שתגיע מן התוספת שבמדיניות התמרוץ.

לדעתי, הציפייה לשינוי מורגשת כבר עכשיו ביפן ובארה"ב. רוצים לראות את האג"ח המדינתי האמריקאי? הנה גרף שבועי של תעודת הסל העיקרית עליו:

 משה-שלום-ארהב-12-07

קודם כל, שימו לב למה שציינתי בתחילת הדברים: איך המחיר ממריא מעלה יחד עם המניות, ולא בקורלציה הטבעית נגדן (1). שנית, נציין את הנקודות הטכניות העיקריות:

• פריצת 135 נעשתה בעוצמה ראויה, ולמרות שההגעה לקו המגמה התוחם העליון מייצרת אפשרות של בדיקת אותה פריצה מלמעלה, עוצמת הפריצה מוכיחה שכנוע עמוק ובריא.

• יש מאחורי המחיר גם זרימת הון חיובית מאוד (2), וגם מומנטום מרשים, עם התפתחות של תאוצה חיובית יפה למראה (3).

• מניפה בנויה, בדרך כלל, משלושה קווי מגמה, ולפנינו רק 1 ו-2 כאשר האחרון, והחד ביותר, הגיוני שיהיה עוד לפנינו בזמן.

• והעיקר הברור מאליו: יש לנו עדיין רצף של שיאים ושפלים עולים המקבעים את התנועה כמגמה עולה רשמית מאז 2011.

מכל האמור לעיל הייתי אומר שיש סיכוי שביפן, ובמיוחד בארה"ב, אנו מתקרבים לשלב המעניין ביותר שבשיגעון הניסוי הפיננסי הגדול בהיסטוריה: הניסיון לבריחה קדימה של פתירת בעיית חוב על ידי צמיחה שתבוא מחוב נוסף! שלב שבו יתנו סוף סוף ל"שטח" קצת מן הנזילות שניתנה עד היום לבנקים, ולמשחקי הספקולציה.

האם זוהי גם הודאה בכישלון של מה שקרה עד כה, וזאת מצד אותם מנהלי הניסוי? אפילו אם כולנו נסכים על כך לעולם לא נקבל זאת מפיהם.

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.