"אם מפעילי הסלולר לא יכולים להרוויח, הם יפסיקו להשקיע"

האם חברות התקשורת משקיעות מספיק בתשתיות או שהתחרות גורמת להן להשקיע פחות? השאלה הזו רלוונטית לשוק בישראל אבל דיון דומה מתנהל בתכיפות גבוהה גם באירופה. ההבחנה ברורה: המפעילים תמיד יטענו שהיקף ההשקעה בתשתיות מושפע מעוצמת התחרות, כך שככל שהתחרות הופכת פרועה כך יורדת המוטיבציה להשקעות. הרגולטורים לעומת זאת ימצאו שאין קשר ישיר בין השקעות לתחרות, אלא להיפך, בהרבה מקרים עידוד התחרות מוביל להגברת ההשקעות.

נדמה שמיום ליום השאלה הופכת יותר ויותר רלוונטית עבור מקבלי ההחלטות בשוק הישראלי. אנחנו שומעים ממשרד התקשורת שהוא מעדיף השקעות על פני הוזלת המחיר לצרכנים. המחירים בישראל נמוכים יחסית כיוון שהתחרות עשתה את שלה, אך כעת צריך לדאוג לעתיד המשק ולהשקעות בפס רחב, ולכן צריך להקל על המונופולים בזק והוט, בתמורה להתחייבות להשקעות מצדם.

סטפן פיו, שותף ומי שעומד בראש חברת המחקר והייעוץ הבינלאומית Analysys Mason, צרפת, ירצה השבוע בוועידת MAD של גלובס. פיו סבור שהמציאות מורכבת וקשה למצוא את שביל הזהב.

- איך מתייחסים באירופה לנושא של השקעות בשוק התקשורת והאם מפעילים מקצצים השקעות בגלל תחרות?

"זהו טיעון שהרבה מפעילים משתמשים בו די הרבה: 'יותר מדי תחרות תפגע ביכולת שלנו להשקיע'. בכל אופן, אנחנו לא רואים ירידה משמעותית בהשקעות במדינות אירופה. הרגולטור הצרפתי, כאשר הוא נתקל בטענות הללו מצד המפעילים ונאלץ להתמודד איתן, ערך בדיקות וניתוחים שהוכיחו שההשקעות נשמרו פחות או יותר באותה הרמה, במקביל להתעצמות בתחרות. אז איך מיישבים בין שתי הגישות? לדעתי הטיעון של המפעילים הוא בר תוקף. בטווח הארוך, אם מפעילים לא יכולים לצפות לרווח ראוי, בשלב מסוים הם יפסיקו להשקיע, יפנו לפשיטת רגל, או יתמזגו.

"בכל אופן בטווח הקצר, עם ההתפתחות של רשתות תקשורת מהירות נייחות וניידות ושירותים חדשים, מפעילים לא יכולים להפסיק להשקיע כי המשמעות היא שהם יהפכו להיות לא תחרותיים בשוק, הם יאבדו נתחי שוק והכנסות. כתוצאה מכך, הם ימשיכו להשקיע בטווח הקצר מכיוון שאין להם שום אפשרות אחרת, אם הם רוצים להישאר בשוק. הם מהמרים על כך שהם יהיו חלק מהמפעילים שישרדו וייקחו חלק בתהליכי המיזוג, אם השוק לא יתמוך במבנה השוק שנוצר".

"דחיפה למטה של המחירים"

- האם אתה חושב שבאירופה קידשו את התחרות ועכשיו מתקנים את המצב על ידי היתרים למיזוגים?

"הרגולטורים באירופה, באופן ברור, שמו דגש על קידום התחרות ודחיפה למטה של מחירי השירותים לצרכנים, בין אם על ידי עידוד מפעילים קיימים להיכנס לתחומים חדשים או כניסה של מפעילים חדשים לשווקים לא מספיק תחרותיים. זה מה שקרה בצרפת, כאשר מפעילים חדשים בסלולר נכנסו לשוק והורידו את המחירים ב-50% בתוך כמה שנים, אבל עכשיו הממשלה והרגולטור דוחקים במפעילים להשלים פריסות של סיבים אופטיים ושל דור רביעי בכל המדינה, ולהשקיע באיכות שירות.

"יחסי הגומלין בין רווחת הצרכנים (מחירים נמוכים) והרווחיות התפעולית של המפעילים הוא משהו שבהכרח קשה להגיע בו לעמק השווה. יחד עם זאת אני חושב שהלכנו רחוק מדי בחלק מהמדינות באירופה. מפעילים חזקים ובריאים זה משהו שאירופה צריכה אם רוצים לנצל את גל המיזוגים. מרבית הרגולטורים והממונים על התחרות, מתחילים להבין שאין מספר זהב לכמות המפעילים הנחוצה בכל שוק בנפרד. זה מושפע מגודל המדינה, התמ"ג המקומי, ועוד. בשנים האחרונות התירו מיזוגים בכמה מדינות אירופאיות, באוסטריה ב-2013, גרמניה ב-2014, אבל במקביל היו גם נפילות של מפעילים כתוצאה מהתערבות יתירה של הרגולטורים בצרפת ובדנמרק. היום אפשר להגיד שישנה זהירות יתרה מצד רגולטורים לגבי מיזוגים, ואני מבין שאותו הדבר קרה בישראל כאשר המיזוג של סלקום וגולן טלקום סורב על ידי הרשויות".

- האם ישנה מדיניות ברורה באירופה לגבי תמיכה ועידוד של מפעילים להשקעות בתשתיות?

"האיחוד האירופאי אימץ אג'נדה דיגיטלית ב-2010, שמסדירה את היעדים בתחום הפס הרחב למדינות באיחוד, כולל פס רחב של יותר ל-30 מגה לכל אירופה, ו-50% חדירה של מהירות של 100 מגה ומעלה. יחד עם זאת לכל מדינה באיחוד האירופאי יש את היעדים והתוכניות שלה כדי להגדיר את האסטרטגיה שלה ספציפית בתחום הפס הרחב.

"ברשתות הנייחות רוב המדינות נוטות להעדיף פריסה של סיבים אופטיים אבל לא בהכרח עד הבית (קיצור המרחק של הסיבים לבית), ויש כמה מדינות שמעדיפות שהמפעילים יגיעו עם הסיבים ממש עד הבית. למדינות אירופאיות עשירות יש את הדרכים לממן ולדחוף את המפעילים להשקעות משותפות ברשת, כולל השקעות באזורים מרוחקים. כאשר סבסוד ציבורי נדרש ישנן התארגנויות ספציפיות כדי לפתור בעיות נקודתיות וכדי לעזור להשקעות פרטיות. מדינות מזרח אירופאיות יכולות ליהנות ממימון מהאיחוד האירופאי לטובת השקעות בתשתית. האיחוד גם מעניק סיוע במקומות שבהם ניתן לראות שהמדינות מתקשות לעמוד ביעד שקבע וצריכות דחיפה להשלמת פריסה. לגבי הדור החמישי בסלולר, באופן עקרוני ניתן לומר שהאיחוד בעד איחוד רשתות במקומות מרוחקים".

"העיקרון של רגולציה רכה"

- האם אתה רואה מקרים שבהם מדינות מחייבות מפעילים להשקיע?

"ממשלות ורגולטורים אינם יכולים ממש לחייב מפעילים להשקיע אבל הם יכולים לדחוף ולעודד את המפעילים להרחיב השקעות. זהו העיקרון של רגולציה רכה. יש רגולטורים שמעדיפים בבירור עידוד השקעות על ידי יצירת תחרות. הם יגבילו את המפעילים בהשקעות משותפות באזורים מרוחקי, בין אם מדובר ברשתות סלולריות או ניידות. זה בכל אופן מה שקורה בצרפת, אך לעומת זאת הרגולטור הבריטי יותר ליברלי במדיניות שלו במקרים דומים".

- התפרסמו ידיעות על כך שמפעילים בעולם לא מוכנים להיות ה"חמור" שעליו רוכבות גוגל ופייסבוק שגורפות את כל השמנת. זה נרגע?

"אני מניח שאתה מתייחס לשחקני OTT שמוגדרים כרוכבים חופשיים על רשתות המפעילים. חברות אלו בנקודות מסוימות היו מוכנות לשלם עבור השימוש ברשת דרך קישוריות דאטה (קישוריות כפי שהיא באה לידי ביטוי ברשתות הסלולר במובן של השלמת שיחה). אני חושב שהרעיון הזה לא קיים יותר אבל הקונספט של נייטרליות הרשת תופס מומנטום חזק באירופה".

ועידת MAD של "גלובס" תתקיים ביום רביעי הקרוב, 13.7, בתל-אביב. לפרטים נוספים ולהרשמה - לחצו כאן