נניח לרגע שללשכת שר האוצר בירושלים נכנס אתמול בלילה אדם חדש, הדוגל בהרחבת פערים בחברה הישראלית ובחיזוק העשירים על-חשבון העשירונים הנמוכים. מה יהיו שני הצעדים הראשונים שיבקש אותו אדם מפקידיו לבצע למחרת כניסתו לתפקיד? "להוריד את מס ההכנסה ואת מס החברות", יגיד כל נער אוצר מתחיל.
שר האוצר משה כחלון אמר כי בכוונתו להוריד את מס ההכנסה ומס החברות, ומתעוררת השאלה מה עבר בראשו כשהחליט לדון ברצינות באפשרות להוריד את שני המסים הכי חברתיים ומה כל-כך בוער לו להצטייר דווקא עכשיו כידידם של העשירים. האם רק בשם עידוד הצמיחה במשק? או שיש כאן דיל פוליטי, מהלך אלקטורלי או אולי שינוי אידיאולוגי עמוק יותר שעובר על מנהיג מפלגת כולנו?
"המס הכי רשע זה מע"מ. המס הכי צודק זה מס עיזבון", אמר כחלון עצמו רק לפני ארבעה חודשים. אם כך, מדוע לא מתכוון כחלון להפחית שוב את המע"מ? הרי גם את מס החברות הוא כבר הפחית, ובכל זאת הוא מתכוון להפחית אותו שוב למרות שמי שירוויח מכך הם העשירים, שמקור הכנסתם העיקרי הוא דיבידנדים מחברות שבבעלותם ובשליטתם.
מכון ון ליר פרסם לפני חודש בדיקה שהראתה שמכל הפחתה של מס חברות, העשירון העליון מרוויח פי 2.5 מכל שאר העשירונים גם יחד. המניע הרשמי של שר האוצר להורדת מס החברות הוא עידוד הצמיחה: אם לחברות יישאר יותר כסף אחרי תשלום המס הן יתרחבו ומצמיחתן ייהנו גם העובדים. על הנייר הטיעון הזה נשמע הגיוני. בפועל לא חסרות דוגמאות למגזרים שהרווחיות שלהם עלתה בשנים האחרונות בעשרות אחוזים - מבלי שהעובדים נהנו מפירור נוסף מהעוגה. בעלי השליטה משכו את כל תוספת הרווח לכיס הפרטי.
מס ירושה אין בישראל, כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מתנגד - אבל מס הכנסה הוא הכלי מספר אחת בעולם לחלוקה מחדש של ההכנסות וצמצום פערים. 64 מיליארד שקל לשנה מכניס מס הכנסה לקופת המדינה. שיעור המס הממוצע המשולם בישראל עומד על 12.8% ונחשב אחד הנמוכים ביותר בקרב מדינות ה-OECD. כבר כיום, השפעת מס ההכנסה על צמצום הפערים בחברה הישראלית נמוכה מאד בהשוואה להשפעת מס ההכנסה במדינות אירופה, ומשתווה רק לארה"ב ומכסיקו הקפיטליסטיות. נטל המס הישיר הנמוך בישראל היה כזכור אחד הנושאים המרכזיים בדיונים שהתנהלו במחאה החברתית בשנת 2011.
בסביבתו של כחלון טוענים שהשינויים המתוכננים במס הכנסה יפחיתו את תשלומי המס של מעמד הביניים מבלי לשנות את גובה המס שמשלמים העשירים. כיצד זה אפשרי? הרעיון הוא "למתוח" למטה את מדרגות המס הגבוהות ולמתוח למעלה את מדרגות המס הנמוכות. נניח לשם ההמחשה שמדרגת המס של 14% שנגמרת כיום ב-9,000 שקל תימתח עד ל-14,000, ומדרגת המס של 34% שמתחילה כיום ב-19,000 שקל תתחיל כבר ב-14,000 שקל. לפי החישוב התיאורטי הזה, בעלי שכר של עד 14,000 אלף שקל ישלמו פחות מס, אבל בעלי שכר של 30 אלף ישלמו בשורה התחתונה סכום דומה.
אבל גם אם התחשיב הזה באמת אפשרי, צריך לזכור שמרבית השכירים במשק (54.4%) ושליש מהעצמאים לא משלמים כבר כיום מס הכנסה, ולכן אפילו השינוי הכי מבריק במס הכנסה לא יוסיף שקל להכנסתם הפנויה. צריך לזכור שכל בעלי השכר של עד 14,000 שקל במשק תורמים יחד רק 14% מהכנסות המדינה ממס הכנסה. אז מי בדיוק ייהנה מהורדת המסים מלבד העשירים?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.