האם מנהלי חברות הביטוח המתוגמלים באמת שוקלים פרישה?

הרכבת הדוהרת של החוק להגבלת שכר הבכירים בגופים הפיננסיים, שעלולה לשנות באופן משמעותי את מפת הבכירים בענף הבנקאות, נתקלה היום במהמורה הראשונה.

בעוד שהח"כים שועטים להחלת תקרת שכר בסקטור הפיננסים, רשם איגוד הבנקים הישג, לאחר ששופט ביהמ"ש העליון, יורם דנציגר, נעתר לבקשת האיגוד, והוציא צו ביניים שלפיו בכירי הבנקים שיודיעו על התפטרות מעבודתם בתוך 45 יום ממועד ההכרעה בעתירה, לא יאבדו את זכאותם הנוכחית לקבל את מלוא הזכויות שמגיעות להם בגין סיום עבודתם. 

זאת, כהחלטת ביניים עד לדיון מעמיק יותר בנושא, "על רקע השאלות העולות בעתירה, חלקן שאלות תקדימיות המתייחסות להסדרים שאינם מוכרים במדינות אחרות בעולם", ציין השופט, אשר פסק עוד כי החוק בכללו, שאמור להיות מוחל באוקטובר, לא ייכנס לתוקף עד להכרעת בג"ץ בעתירה המרכזית נגדו.

החלטה זו של השופט דנציגר התקבלה אגב דיון בעתירה שהגישו הבנקים, שם חוששים מהתפטרות המונית של מנהלים בכירים. ואולם, ההחלטה מהיום אינה מהווה סוף פסוק, ובוודאי שאינה משנה את השלכות חוק הגבלת שכר הבכירים בסקטור הפיננסים, ולא את הספקות לגבי המשך עבודתם של מנהלים בכירים רבים במערכת הבנקאית.

ומה באשר לבכירי ענף הביטוח, שהגיש עתירה משלו נגד החוק האמור? האם גם קבוצות הביטוח הגדולות עומדות בפני גל פרישות של מנהלים בכירים בעקבות התערבות המחוקק בתלושי השכר שלהם?

על פי הדעה הרווחת בענף ביטוח, מגמה שכזו, ככל שתהיה, תהיה מתונה בהרבה ממה שעלול לקרות בבנקים. ואולם, בעוד שהשוק ממתין להכרעת בג"ץ בנושא, נראה שקיים חוסר שקט אצל המנהלים הבכירים בענף, שעלול להוביל לתזוזות בצמרת בעתיד הנראה לעין.

טענות לאובדן של ידע וניסיון

נזכיר על מה מדובר: מוקדם יותר השנה אושר בכנסת, ברוב עצום של 56 ח"כים מול אפס מתנגדים או נמנעים, החוק להגבלת שכר הבכירים בסקטור הפיננסים, שנועד לבלום את שכר העתק בגופים אלה, והוא נחקק במתכונתו הסופית בהליך מזורז. הכנסת קבעה כי עלות שכר הבכירים במגזר הפיננסי לא תעקוף את רף ה-2.5 מיליון שקל בשנה, וגם לא תהיה גבוהה ביותר מפי 35 מעלות השכר הנמוך בגוף המנוהל. לפי שעה החוק גורף מאוד, והוא אף עלול לפגוע בחבילות הפיצויים של מספר לא מבוטל של מנהלים ותיקים, שזכאים לפיצויי פיטורין גבוהים במיוחד - במיוחד במערכת הבנקאית.

בעקבות החקיקה של הגבלת שכר הבכירים בפיננסים, שנגעה בבטן הרכה של המנהלים, החלו להישמע טענות נגדו מצד הנפגעים, ובעיקר מצד המנהלים במערכת הבנקאית, שהתריעו כי החקיקה תוביל לעזיבתם של מנהלים בכירים רבים; ושאין מדובר בעניין של מה בכך, כי אם באיום לאובדן מיידי ורחב של ידע וניסיון שנצברו לאורך עשורים, וזאת בענפים שבהם ל"טרק רקורד" הניהולי חשיבות רבה.

לא חלף זמן רב, וגם המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, חדוה בר, האירה את הבעייתיות הזו. בר שלחה לפני פחות מחודשיים מכתב למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, ובו התריעה כי ישנם לא פחות מ-215 בכירים במערכת הבנקאית שעלולים לעזוב את עבודתם עקב הפגיעה הצפויה בפנסיה שלהם בגלל חוק הגבלת שכר הבכירים בסקטור הפיננסי, וככל שהחקיקה החדשה תחול גם על זכויות פנסיוניות שנצברו למנהלים בעבר.

בר טענה ש"עזיבה לא מתוכננת ורחבת היקף שכזו תיצור משבר ניהולי בבנקים הגדולים, אובדן ידע וניסיון, והיא עלולה לפגוע בבקרות, לחשוף את הבנקים לסיכונים ולפגוע לתקופה ארוכה בקבלת החלטות עסקיות וקידום מהלכים חשובים כגון ההתייעלות".

מכתבה של בר, כמו גם מאמצים נוספים, לא שכנעו את ליכט, והסוגיה נותרה מורכבת ובעייתית, לצד הבעייה המרכזית של החקיקה, מבחינת המנהלים הבכירים, של הגבלת שכרם לרמה הנמוכה בהרבה מכפי שרבים מהם התרגלו לקבל לאורך השנים. בעקבות זאת, לפני שבועות אחדים עתרו לבג"ץ הבנקים וחברות הביטוח, בנפרד, כנגד החקיקה. היום, כאמור, קבע בג"ץ כי החוק לא ייכנס לתוקף עד הכרעת בג"ץ בעתירה המרכזית נגדו - מה שמשאיר פתח לשינויים בו.

החשודים המיידיים: ביטוח ופנסיה

על כל פנים, נכון לעכשיו נראה שלא רק בבנקים יכולים להיות מנהלים שיזוזו, כי אם גם בענפי הביטוח והפנסיה, הגם שנראה שהסיכון לעזיבה שכזו מפחידה את הרגולטור הממונה על הענף במידה פחותה בהרבה מאשר אצל הפיקוח על הבנקים.

ובכל זאת, מי הם החשודים המיידיים מקרב המנהלים הבכירים בביטוח בעזיבה אפשרית, אם וככל שהאיום על שכרם והזכויות שצברו יתממש? בניגוד לבנקים, נראה שבדרג השני של המנהלים - המשנים למנכ"לים וסמנכ"לים בכירים - לא ימהרו לפרוש, משום שאין להם זכויות עבר או שכר גבוה במיוחד, שנפוץ יותר בבנקים. לעומת זאת, אצל המנכ"לים של כמה מהקבוצות הגדולות, שזוכים לשכר שמן ופיצויים מוגדלים על פי תנאי העסקתם (ואשר צברו הון מכובד בשנותיהם בענף), המצב שונה לגמרי.

הראשון שעליו מדובר בבורסת השמות הוא מנכ"ל כלל ביטוח, ובעבר מנכ"ל אפריקה ישראל וקבוצת הביטוח מגדל, איזי כהן, שהסכם העסקתו הנוכחי יסתיים באוקטובר 2017, בתום חמש שנים לכניסתו לתפקיד. כהן השמיע ביקורת רבה על הגבלת השכר, כך לדברי גורמים בענף. ישנם מי שמעריכים כי כהן, שצבר תגמולים בהיקף דו-ספרתי של מיליוני שקלים לאורך שנותיו כמנהל בכיר, עשוי להחליט בעתיד על פינוי חלק או כל תפקידיו בכלל ביטוח (הוא מכהן כמנכ"ל קבוצת כלל ביטוח הציבורית וכמנכ"ל החברה הבת שלה - כלל חברה לביטוח).

בשנותיו כמנכ"ל כלל ביטוח עד היום קיבל כהן שכר בעלות כוללת של כ-35.5 מיליון שקל, שמצביעים על ממוצע שנתי של כ-11.5 מיליון שקל (עבור שנת עבודה מלאה) - הרבה מעל לרף החדש שקבעו הח"כים ברוב מוחלט.

שם אחר שעולה בבורסת הספקולציות הוא זה של מישל סיבוני, מנכ"ל הראל חברה לביטוח, ועד אשתקד גם מנכ"ל החברה האם שלה - הראל השקעות הציבורית. סיבוני כיהן עד לפני מספר חודשים כמנכ"ל משותף לצדו של שמעון אלקבץ, שפרש על פי הערכות בגלל סוגיית שכר הבכירים. סיבוני מכהן כמנכ"ל הראל ביטוח מאז אוגוסט 2009, ובשנים אלה קיבל תגמולים בעלות כוללת של כ-52 מיליון שקל על תפקידיו בקבוצה, בעוד שהממוצע השנתי עמד על כ-7.4 מיליון שקל.

לצד כהן וסיבוני יש עוד שלושה מנכ"לים שכירים שנהנים משכר גבוה משמעותית מהרף שקבעו חברי הכנסת: מוטי רוזן, מנכ"ל מנורה מבטחים פיננסים - שקיבל מאז נכנס לתפקידו הנוכחי במנורה באמצע אוקטובר 2010 שכר בעלות כוללת של כ-31 מיליון שקל (ממוצע שנתי של כ-6.1 מיליון שקל); רביב צולר, מנכ"ל איי.די.איי ביטוח (המוכרת כביטוח ישיר) מאז מאי 2008, שקיבל בשנים אלה תגמולים בעלות כוללת של מעל 52 מיליון שקל - ממוצע שנתי של כ-7.2 מיליון שקל לשנה מלאה בתפקיד; ואייל לפידות, מנכ"ל קבוצת הפניקס מאז יוני 2009.

לפידות, שקיבל בשנותיו בהפניקס תגמולים בעלות כוללת של יותר מ-58 מיליון שקל, הוא היחיד עד כה שאושר לו שכר התואם את המגבלה המקורית שהאוצר ביקש להחיל: עלות שנתית של 3.5 מיליון שקל לשנה. אגב, לפידות, כמו גם איזי כהן, מנהל חברה שנמצאת בימים אלה על מדף המכירות, ומבחינתו אקזיט מוצלח לבעלי הבית הנוכחיים, או בעל בית חדש שמעוניין להשאיר אותו בתפקידו - עשויים להביא לתמורה נאה, ואולי אף במניות החברה שאותה הוא מנהל.

גם מנהלי השקעות עשויים לנדוד

לצד אלה, כך נראה, יש עוד מעמד של מנהלים בכירים ומתוגמלים מאוד בענף הביטוח, שלדעת רבים גם מחזיקים, לפחות בחלקם, באופציות תעסוקה חלופיות שצוברות תאוצה בשוק הפיננסים המקומי. מדובר במנהלי ההשקעות הראשיים בקבוצות הביטוח, שחלקם זוכים זה שנים לתגמול גבוה, ושרואים לא מעט מאנשי שוק ההון עושים חיל עם פעילויות ניהול השקעות חוץ-מוסדיות שהקימו בשנים האחרונות.

במרבית חברות הביטוח מדובר במנהלי השקעות ותיקים, שנמצאים שנים רבות בתפקידיהם החשובים מאוד עבור הציבור הרחב - משום שהם האחראים על ניהול כספי החסכונות האדירים שציבור זה מפקיד לטיפולם. אם וכאשר תהיה תזוזה של מנהלים בכירים, כך מעריכים באוזנינו מנהלים בענף הביטוח, הם עשויים להגיע גם מקרב אלה, ולא רק, ובעיקר, אצל המנכ"לים הוותיקים.

 עלות ההעסקה