ברקזיט: לא יותר מהצבעת מחאה מסיבית - עם פוטנציאל הרסני

במבט ראשון לא נראה שמשהו חיובי יכול לצמוח מתוצאת משאל העם בבריטניה. אפילו אלו שהצביעו לטובת ברקזיט אינם חוגגים, מפני שהם יודעים שהם התחילו משהו שמדאיג אותם - כפי שהוא מדאיג את כל האחרים. הם גם הבהירו שאין להם מושג מה צריך לעשות כעת (אין פלא שהם רוצים שדייוויד קמרון יישאר לכהן, וינסה לשקם את בובת נומי-תקומי ששמה בריטניה). אחרי ההצבעה השתרר שקט עצבני בממלכה המאוחדת, וכל אחד חיפש משהו אחר שיסיח את דעתו, כמו משחקי היורו בכדורגל, שגם מהם אנגליה עפה מול איסלנד.

התחזית הכלכלית גרועה יותר כעת גם בבריטניה וגם באירופה. התוצאה היחידה הלא צפויה הזו (ואם להיות כנים, המטומטמת) צפויה לערער כל הבראה כלכלית, כפי שהעצבנות שקדמה לה, האטה את הכלכלה הבריטית עד כה ב-2016.

האי-ודאות הפוליטית ברחבי אירופה תגבר כעת. כבר ראינו אותה בהצבעות מחאה בשנים האחרונות, וכעת ראינו איך מפלגה כמו UKIP מהימין הקיצוני "חוטפת" את המערכת הנינוחה של שתי מפלגות בבריטניה - מה שיעודד מפלגות מחאה כמוה לעשות אותו הדבר במדינות נוספות.

הזדמנות לאנשים לומר "נמאס לנו"

הטרגדיה של התוצאה הזו היא, שהיא למעשה לא נגעה לאירופה, אלא הייתה הזדמנות של אנשים לומר שנמאס להם מההרצאות שהם קיבלו מהממסד.

המאושרים ביותר בבריטניה בסוף השבוע שאחרי ההצבעה היו הפנסיונרים, שמרגישים שהם עמדו על זכויותיהם ו"קיבלו חזרה כוח", כלומר שבריטניה החזירה לעצמה תפיסה של ריבונות. הם בוודאי ישבו בנעלי הבית שלהם ושתו קקאו, תוך בדיקת תוכניות הפנסיה שלהם, ללא שמץ חשש מההשלכה של ההצבעה שלהם על הדורות הבאים.

אבל העתיד אינו הבעיה של מישהו אחר. הלחצים גוברים למשאל עם על עצמאות בסקוטלנד, ואני מהמר שגם הצעירים באנגליה היו שמחים לקיים משאל עם על "עצמאות" מהמבוגרים שלהם, כי גם הצעירים רצו להישאר באירופה.

התפטרות ראש הממשלה דייוויד קמרון אומרת שהמפלגה השמרנית תבחר מנהיג חדש (כנראה באוקטובר), וכך תצליח ההפיכה של האגף הימני שלה, תוך פינוי מרכז המפה הפוליטית החשוב. אין פלא שהלייבור מבין שיש כעת ואקום פוליטי במרכז, גם על רקע שקיעת המפלגה הליברל-דמוקרטית.

הסיכויים לבחירות כלליות כבר השנה הם גבוהים, עם פוטנציאל לניצחון גורף של הלייבור בהנהגת מנהיג מהמרכז - ומכאן הניסיונות להדיח את המנהיג השמאלן המכובד אך הבלתי ניתן לבחירה, ג'רמי קורבין. יש סיכוי טוב שהשמרנים יעברו למדבר הפוליטי ל-20 השנים הבאות.

מה שקרה ביום חמישי ה-23 ביוני היה פשוט הצבעת מחאה מסיבית, עם השלכות הרסניות בפוטנציה. החזרת ה"ריבונות" (מה שזה לא יהיה) עלולה להוביל ל-5 שנים של הונאה ופטפוטי-סרק של פוליטיקאים, שמעטים מהם חיו אי-פעם בעולם האמיתי.

יכולה להיות דרך להיחלץ מזה: מנהיג מתון חדש למפלגה השמרנית, שיצליח לפייס את אירופה הזועמת, שכבר התחילה להבין שהיא "איבדה את האנשים", ולכן תהיה מוכנה להציע לבריטניה עוד ויתורים. לחלופין, אירופה יכולה להחליט שבריטניה הייתה "קוץ בישבן" ב-20 השנים האחרונות, והיא יכולה להיפטר כעת מהבריטים היללנים הללו.

נקודת האור היא תמחורי מניות צנועים

הטרגדיה היא שרוב דחוק בעד הישארות באיחוד היה מוביל גם לרפורמות בונות מקיפות יותר באירופה, מפני שכולם מכירים בכך שנחוצים שינויים קריטיים כדי לשפר את הצמיחה הכלכלית ביבשת.

ההשלכות הראשוניות - מנקודת המבט של השקעות - אינן טובות לאירופה כולה. נקודת האור היחידה - הקש שאפשר להיאחז בו - היא שתמחורי המניות צנועים. שום מקום אחר לא נראה מושך במיוחד, ומה שלא יהיה, לאירופה ולבריטניה יש כמה חברות נהדרות שמנוהלות בצורה טובה מאוד. אם רק היה אפשר לומר את אותו הדבר על רוב הפוליטיקאים שלנו.

הכותב הוא מנהל קרן מניות אירופה בחברת הנדרסון גלובל אינווסטורס, המיוצגת בישראל על-ידי מיטב-דש בית השקעות