דרוקר וקצב: למי מגיעה החמלה?

העיתונאי רביב דרוקר טוען עכשיו שצריך לשחרר את משה קצב, לאחר שעד כה היה בדעה הפוכה, והוא מבקש "שאלוהים יסלח לי".

האמת, אין על מה. דרוקר עשה עבודה טובה כאשר סייע להכניס את קצב לכלא, והוא עושה בהחלט עבודה לגיטימית כשעכשיו הוא בעד שחרורו. לגיטימי - אבל לחלוטין לא משכנע. מקומם אפילו.

מכה קלה בכנף

דרוקר קנה לעצמו בצדק מקום של כבוד בין תחקירני ישראל. הוא עיתונאי מוכשר ונחשב. לכן יש לדעתו משקל רב יותר משל האדם הממוצע.

על מה מבסס התחקירן את עמדתו החדשה? חמלה, הוא אומר, ומסביר: "קצב נענש בצדק, הוא עבריין מין וקיבל את הגרוע בעונשים".

כבר כאן מורגשת מכה קלה בכנף של דרוקר. "הגרוע בעונשים"? יש עבריינים לא מעטים שקיבלו עונשים הרבה יותר כבדים על חטאים חמורים פחות. המתלוננות, למשל, חושבות שקצב קיבל את "הקל בעונשים" שלהם היה ראוי.

דם או צדק?

"לא די לנו בהעמדת אדם לדין, בזריקתו ממעמד גבוה למעמד נמוך, בירידתו מנכסיו, באיבוד חבריו... בכניסתו לכלא. אנחנו רוצים דם". נו, באמת. עד ששינית דעתך רצית דם? עכשיו, כשעשית סיבוב פרסה (מוזר למדי), אתה מאשים את מתנגדי השחרור ברדיפת דם?

לא יפה, דרוקר. מדובר באנשים החושבים כפי שאתה חשבת במשך שנים, שמקומו של קצב בכלא עד תום הזמן שהוקצב לו - בלי קשר לדם, אלא משום שהמעשים היו מכוערים, משום שהחוק דורש זאת, משום שבית המשפט החליט כך. זו רדיפת דם, או רדיפת צדק?

חמלה וצביעות

כל הנימוקים ה"חמלתיים" של דרוקר (וגם של אחרים) הם כאלה שניתן להחיל על עשרות, אולי מאות ואלפים של אסירים ועבריינים. וזה הדבר שהכי מרגיז אותי. דרוקר חש חמלה לקצב, והוא מוסיף אל אזור החמלה שלו גם את אהוד אולמרט. רק הם? מכל האסירים? כי הם היו מי שהיו?

זו אינה חמלה, דרוקר ואחרים החושבים כמותו. זו - אני חושש - איפה ואיפה. צביעות אפילו.

דרוקר מביא לעזרתו איזו אמירה בריטית על הצורך להימנע מ"ענישה אכזרית". אתה באמת חושב, רביב, שאת העונש של קצב (וכמותו) אפשר לכלול בקטגוריה זו? אני חושב שאם הייתה ענישה אכזרית, היא נעשתה על-ידי קצב - נגד המתלוננות. לא כך?

הדין והמשפט

"הבה נהיה קשוחים איתם כשהם מחזיקים בידיהם הרבה כוח, ונמצא בעצמנו קצת יותר חמלה כשכבר אין להם כוח בכלל".

זה נשמע יפה, רביב, אבל תן לי להגיש לך הצעה נגדית: הבה נפעל לא באכזריות ולא בחמלה - אלא על-פי הדין והמשפט. בצורה שווה לכולם. מתאים לך?