נדחק לפינה

בשבועות האחרונים התרוצצו שמועות שלפיהן בעלי המניות של סלקום דואגים שמא העזיבה של גולן טלקום לטובת הוט מובייל תפגע בחברה פגיעה קשה. בכל זאת, לאבד במכה אחת 250 מיליון שקל בשנה, כספים שנכנסים ישירות לשורת הרווח במצב שוק הסלולר היום - זה לא דבר של מה בכך.

לכן צריך להעריך את המהלך האסטרטגי של סלקום, שלא השתהתה והזדרזה לחתום על הסכם עם חזי בצלאל, מתוך הבנה שעדיף לה להתפשר עם בצלאל ולקבל אותו כשותף על הרשת שלה - גם במחיר נמוך משהייתה מקבלת מגולן, ובתנאי שתפצה על אובדן ההכנסות ממנו.

גם שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, הציב היום גבול לגולן כאשר מנע את ההסכם עם הוט מובייל והראה לו שהוא לא מוכן יותר שגולן ישטה בו ובמשרד התקשורת.

מיכאל גולן הולך ונדחק לפינה מכל כיוון: המהלך של סלקום ושל בצלאל, האיסור של משרד התקשורת והניסיון של גיל שרון לחבור עם בצלאל וקבוצת משקיעים כדי לרכוש גולן טלקום. משרד התקשורת בעצם מכניס אותו למסלול שבו אין לו הרבה ברירות. הוא לא יכול לחזור לחיקה של סלקום, הוא אינו יכול להתקשר עם הוט מובייל ועם פרטנר (המנהלת נגדו הליכים בבג"ץ). אולי פלאפון? קשה להאמין שלקבוצת בזק יש רצון אמיתי לסייע לו בשלב זה, ודאי לא כאשר מצוקתו ברורה ולאף גורם אין סיבה לוותר לו.

כך, מכל כיוון אוזלות החלופות ונראה שאין לגולן ברירה אלא למכור את הפעילות להוט מובייל, למשקיעים חיצוניים או להתפרק. מאחר שברשות ההגבלים העסקיים ובמשרד התקשורת יודעים שיש חלופות למכירת גולן לגורמים חיצוניים וחדשים מחוץ לשוק התקשורת, הסיכוי שיסכימו למכירת גולן להוט הולכת ויורדת. וזו הרי הייתה מלכתחילה העדפת משרד האוצר ורשות ההגבלים - למכור את הפעילות למשקיע מחוץ לשוק התקשורת, העיקר לא למפעיל קיים, אפילו במחיר של פירוק.

כעת גולן יצטרך לשלוף פתרון יצירתי חדש. אם לשפוט לפי התנהלותו עד כה, אפשר להניח שימצא משהו, אבל זה הולך ונעשה קשה מיום ליום. בסופו של דבר הוא מגלה שיש רגולטורים ומנהלים שלא מוכנים להיות פראיירים.