בפאנל "תשתיות דוחפות לחדשנות" בוועידת MAD דנו מומחים מתחומי הטכנולוגיה, המשפט, העסקים והרגולציה בעתיד שירותי התקשורת בשנים הבאות ומהאפשרויות שיתממשו כתוצאה משדרוגם או להבדיל - מהעתיד הצפוי לנו אם הן יסבלו מסטגנציה ולא ישודרגו.
סטפן פיו, שותף בחברת המחקר והייעוץ הבינלאומית Analysys Mason, צעיר, רזה, גבוה ודובר אנגלית במבטא צרפתי כבד במיוחד, פתח את הפאנל בתחזית שלו לגבי תחום הטלקום בשני העשורים הקרובים. המגמה הראשונה עליה הוא דיבר היא המעבר המתמשך לרשתות רחבות פס. "אנחנו לא צופים מעבר לטכנולוגיית G5 לפני 2020, אבל היא כן תספק מהירות של 10 ג'יגה-ביט לשנייה כשהיא תגיע", הוא אומר. "השימוש הנוכחי של רוב המשתמשים במכשיר עומד כרגע על בסביבות ג'יגה-בייט בודד לחודש, אולם במדינות מערביות מסוימות המספרים גבוהים בהרבה. מה שכן, אנחנו יכולים לומר בבירור שצריכת המידע תעלה". הגרף שפיו מציג למגמה הצפויה מתאר נסיקה חדה לממוצע של כ-4.5 ג'יגה-בייט לחודש עד 2020.
פיו אומר כי המפעילים הסלולריים צריכים להתאים את עצמם למציאות המשתנה. בעטד שעד לפני כמה שנים עלו רווחיהן של חברות הסלולר כל הזמן כדי למלא את השוק במכשירים בעוד שההוצאות על תשתית לא היו גבוהות במיוחד, המצב משתנה. כעת, אחרי שהשוק רווי לגמרי, הגידול בהכנסות יילך וייעצר בעוד שהחברות ייאלצו להשקיע יותר בתשתיות ששלהן בגלל העלייה בנפחי המידע שהמשתמשים צורכים. אחת הדרכים להוריד את העלות, אומר פיו, היוא לחלוק את הרשתות בצורה חכמה. עם זאת, הוא מזהיר, אין בכך די. הפתרון האפשרי היחידי לדעתו הוא קונסולידציה של מפעילים סלולריים. במערב אירופה, הוא מראה, מספר המפעילים הסלולריים בכל מדינה הולך וקטן לאורך השנים. אולם גם המגמה הזאת לא עוברת בלי בעיות והיו לא מעט מיזוגים של חברות סלולר שנכשלו מסיבות כאלו ואחרות. בשוק האפריקאי, שמצוי בפיגור אחר המגמות במערב, פיו מתאר צמיחה מהירה עם מגמה הפוכה של ריבוי שחקנים.
מגמה נוסף שפיו צופה שתתגבר בשנים הבאות היא חיבורים סינרגטיים יותר בין חברות מדיה לבין חברות טלקום. "אנשים צריכים חיבורים מהירים כדי להוריד תוכן ברזולוציה גבוהה. סרטים ותוכניות. זה ההגייון שמאחורי המגמה הזאת שאנו צופים שתלך ותגדל בשנים הבאות".
לסיום, פיו אומר כי האינטרנט של הדברים - אותה מגמה מתעכבת שמדברים עליה מזה עשור - צפויה סוף סוף להתרחש בשנים הקרובות. "אנחנו נראה יותר בניינים חכמים, יותר חקלאות חכמה ומעקב הדוק אחר חפצים כדי לתרום לניהול לוגיסטי יעיל. אנחנו בעצם צופים עלייה של 40% בתחום האינטרנט של הדברים עד 2020", הוא אומר.
פרופ' טל ז'רסקי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה התייחס לפיתוח התשתיות בשוק התקשורת הישראלי. "תחרות בתחום היא אמצעי ולא מטרה. אנחנו רוצים מחירים נמוכים יותר לצרכנים אבל בעיקר אספקת שירותים טובים. באמצעות תשתית מתקדמת אנחנו יכולים למשל ליצור מערכת הוראה מרחוק, רפואה מקוונת וגם לקדם את עניין העבודה מרחוק ולהקטין את העומס על הכבישים. קידומן של התשתיות מחזק את השכבות המוחלשות ומביא לפריפריה יתרונות. כדי שנוכל להמשיך ולהיות אומת סטרט אפ אנחנו צריכים לדלות מוחות מהאוכלוסייה.
"אוכלוסיות הפריפריה לא רק צריכות לקבל את המידע אלא לעבד אותו בצורה אפקטיבית. תשתיות מקיפות יכולות ליצור את זה. התחרות הרבה פעמים תקדם את שני היעדים אבל זה לא תמיד כך. לא תמיד ניתן להגשים את שני היעדים וצריך להחליט אם היעד הוא הורדת מחירים או להוביל לכיוון של תשתיות מתקדמות יותר. למה אני חושב שקידום תשתיות חשוב יותר? כי אני חושב שהמדינה יכולה להתמודד בדרכים אחרות עם עליית מחירים. זה אולי לא פשוט אבל זה אפשרי. אם המחירים נמוכים, למדינה אין יכולת להיכנס ולבנות בעצמה את התשתיות. היא אולי עושה את זה במקומות אחרים - כבישים, מים וכו' - אבל בתחום התקשורת זה בלתי אפשרי".
שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, הגיב לדבריו של ז'רסקי ואמר כי הוא מסכים עם השורה התחתונה שלו. "אני תמיד אמרתי שחייבים להשקיע בתשתיות ונאבקתי בשנה וחצי האחרונות עם עיתונאים שאמרו את ההיפך. אני שמח שאתה אומר את הדברים. הם חקוקים בסלע. ברור לנו גם שבזק לא יכולה להישאר מונופול. המנוף שיש לנו על בזק זה הסיפור של ביטול ההפרדה המבנית אבל לא נעשה את זה כדי לא ליצור מונופול של סיבים אופטיים. הלכנו להוט ואמרנו להם שיש להם פריסה של 93% באר ואמרנו להם שנאפשר להם דחייה בפרישה וננסה לרתום אותם תמורת אספקת טלוויזיה והכסף שיתפנה יושקע בשדרוג תשתיות במרכז הארץ. זה ייצר תחרות תמריצית בין החברות הללו".
ד"ר יפעת בן-חי-שגב, יו"רית המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין, משרד התקשורת. "האתגר הגדול ביותר של העוסקים בעולם התקשורת זה ללהטט בין התשתית לבין התוכן - הטכנולוגיה לבין השידורים. הטכנולוגיה מחוללת את התוכן אבל גם התוכן מחולל את הטכנולוגיה. זה האתגר שעומד בפני הרגולטור. הסטרימינג גרם לכך שהצופה הפך למפיק התוכן ולכך שהוא יתערב בו תוך כדי שידור. הצופה צורך את התוכן שלו היכן שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה וזה הביא לשגשוג של חבילות תוכן כמו אמזון ונטפליקס. זה גם הביא לעלייה מאוד מאוד גדולה בצפייה למרות שהספידו את הטלוויזיה.
"זמן הצפייה בה בטלוויזיה המסורתית נמצא בעלייה ואם אנחנו מוסיפים לזה את הצפייה באמצעים אחרים אנחנו מגיעים לשעות על גבי שעות ביום. גם הסמארטפונים שינו את התמונה והיום נוצרים תכנים מותאמים אישית למכשירים הללו. הרגולטור צריך לתת את דעתו ליחסים המורכבים הללו. אנחנו במועצה לכבלים ולוויין ניסינו בשנתיים האחרונות להתמודד עם זה וזה לא היה פשוט כלל ועיקר כי הרגולציה בנושא הזה קפאה על שמריה.
"הכללים וההוראות לא התעדכנו פה ומצאנו את עצמנו מפקחים ומסדירים באמצעות כלים ישנים. המטיפים לדה רגולוציה אומרים להרפות ולתת לגופי השידו לעשות מה שהקהל רוצה. אני לא חושבת שזה נכון. הרגולטור לא יכול להוריד לגמרי את הרגל מהברקסים בנושא היצירה אבל אין מקום למשל לדקדק באורך הפרקים למשל. 1% מההשקה יוכל למשל להיות מושקע בפורמטים ללא כליים וגבולות מתוך הרצון להתכתב עם המגמות. לנוער למשל לאו דווקא יש סבלנות לראות פרקים של 45 דקות. הם גם רואים את התוכן שלהם על הסמארטפונים, אז אנחנו מעודדים השקעה בזה. כשאנחנו חושבים קדימה אנחנו חושבים על חמש השנים הבאות ולא יותר מזה כי המציאות משתנה במהירות".
דורון כהן, יו"ר דירקטוריון מיזם הסיבים IBC, פתח את דבריו בהתרגשות. "אם רוצים סיבים אופטיים צריכים תחרות! הצורך קיים! אחרי שנים של התקדמות מהירה של הטכנולוגיה - מהעיבוד ועד האחסון - היתה צמיחה איטית של התשתיות והן הפכו להיות צוואר בקבוק וכבר מרגישים את זה. התשתית צריכה לצמוח בקצב שבו עיבוד המידע צמח בעבר. ב-2020 מדברים על ששה וחצי מכשירים לכל אחד. גם האינטרנט של הדברים עומד לקרות.
"תוך כמה שנים נראה מכונית אוטונומית ויותר ויותר מכשירים אבל השינויים בהרגלי הצריכה זה מה שבעיקר יוצר את העלייה הצריכה והדבר המשמעותי ביותר זה הצריכה של הווידאו. הטלוויזיה הרב ערוצית תהפוך להיות הפקסימיליה. התוכן יגיע על האינטרנט. הדור הצעיר בכלל לא מתעניין בשאלה מה משודר עכשיו. הם שומעים ורואים מה שבא להם. זה עולם אחר שאנחנו לא נמצאים בו. בארצות הברית זה כבר משהו שקיים וכל ערוץ ניתן לראות באינטרנט. אנחנו צריכים תשתיות שיאפשרו את הזרמת הצורך. אם מחזיקים ארבע טלוויזיות בבית צריכים 120 מגה-ביט לשנייה.
"זה מחייב סיב אופטי בכל בית כדי להעביר את התמסורת הזאת. העולם עובר לשם. 18% ממנויי האינטרנט משתמשים בסיב אופטי. זה מקום אטרקטיבי לסיב אופטי כי יש פה צעירים, וכי אופי הדיור כזה שרוב האוכלוסייה גרה בבתים גבוהים בערים. הפריסה אטרקטיבית. עם זאת, מבחינת חיבור הסיבים אנחנו במקום האחרון ב-OECD רק אם נצליח זה יביא את ישראל למקום שבו היא צריכה להיות. אנחנו נערכים למציאת משקיע חדש ולשינוי התצורה של המיזם כי נכשלנו בעבר. אנחנו חייבים שהממשלה תאפשר לחברת תקשורת להשקיע בנו ושיידע שיוכל בעתיד למכור את זה לסלקום או לפרטנר. שתהיה לו נגישות ישירה לצרכנים. עכשיו למשל אין לנו שותפות עם ספקי שירות. אני מקווה שהדברים הללו יסתדרו. אנחנו זוכים לשיתוף-פעולה, אבל הדברים הללו לוקחים זמן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
