מהו שכר הטרחה הראוי לעורך דין ותיק, המשמש כמשקיף מטעם בית המשפט במשך שלושה חודשים, שבסיומם שולם מלוא החוב למחזיקי האג"ח באותה חברה בה שימש בתפקיד?
התשובה, כמו במקרים רבים, היא שתלוי את מי שואלים. שאלה כזו עלתה בהקשר של חברת ההחזקות BGI, שם ביקש המשקיף - עו"ד גיא גיסין, מי שמעורב בימים אלה בהליכים רבים בחברות שנקלעו לקשיים, ובהן אי.די.בי ואורבנקורפ - שכר של כ-1.8 מיליון שקל, ולבסוף ייאלץ להסתפק בכ-82 אלף שקל בלבד (סכום נוסף שולם לו קודם לכן, בחלקו עבור תפקידו כמשקיף ובחלקו כנאמן).
חברת BGI, הנמצאת בשליטת גרגורי גורטובוי, שולטת בפירמידת חברות ציבוריות שבבסיסה חברת המזון ויליפוד. במהלך 2015 עלה החשש של מחזיקי האג"ח בנוגע לחוב כלפיהם, על רקע מספר אירועים בעייתיים ב-BGI, שהעלו מבחינתם חשד שהחברה מרוקנת את הבטוחות שהעמידה להבטחת התחייבויותיה כלפיהם. באותה עת, פיקדון שהחזיקה BGI בבנק אוסטרי ושועבד לטובתם, לא שוחרר על-ידי הבנק.
מחזיקי האג"ח פנו בסוף 2015 לבית המשפט באמצעות עו"ד גיסין והגישו בקשה למינוי כונס נכסים לחברה ולאכיפת שיעבודים, וכעבור מספר שבועות מונה גיסין כבעל תפקיד מטעם בית המשפט במעמד משקיף. זאת לשם השגחה על אופן הטיפול בנכסים המשועבדים עד לפירעון החוב.
החל מנקודה זו, הדעות חלוקות בנוגע למהלך העניינים. בסוף מארס פרעה BGI במועד את מלוא ההתחייבויות לבעלי האג"ח, אך בעוד שלטענת החברה גיסין "לא תרם מאום למחזיקי האג"ח", גיסין עצמו טען כי פעולותיו מאז מינויו "תרמו רבות להשבתם המלאה של כל חובות החברה" וכי הוא ומשרדו השקיעו בכך מאות שעות עבודה - 213.5 שעות, ליתר דיוק.
בסוף מאי הגיש גיסין לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בקשה לשחרור מתפקידו כמשקיף (בשל הפירעון המלא) ופסיקת שכר טרחה. לשאלה כיצד מחשבים שכר טרחה לבעל תפקיד של משקיף אין תשובה חד-משמעית: בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים) לא מוזכר תפקיד כזה, אך התקנות יכולות להוות בסיס אפשרי לקביעת השכר.
גיסין סבר שיש לקבוע את שכרו על בסיס תקנה 8א' ובשים לב לכך ששולם 100% מהחוב. התקנה קובעת שכר טרחה מתוך סך כל הנשייה שחילק בפועל, וכשמעל 80% מהחוב חולק, ניתן לבקש שכר טרחה של 11%-12% מהסכום. בבקשתו הפחית גיסין 25% מהסכום משום שהיה מדובר בנושה מובטח, וכן ניכה סכומים מסוימים שכבר שולמו וכן בגין כסף שהיה בקופת הנאמן במועד המינוי. בסופו של דבר, ביקש גיסין לקבוע שכר טרחה של כ-1.5 מיליון שקל בתוספת מע"מ (כ-1.8 מיליון שקל).
הכנ"ר המליץ על 900 אלף שקל
BGI התנגדה נחרצות לבקשה. בתגובתה לבית המשפט באמצעות באי-כוחה עוה"ד יוסף שם טוב, ירון קייזר וארי סירקין, כתבה כי מוטב שגיסין לא היה מגיש את בקשתו, וכי יש בה "חוסר סבירות ואי צדק משווע". לטענתה, "תפקידו של המבקש (גיסין) היה להשקיף, וכך עשה. הא ותו לא". החברה, לדבריה, פרעה את מלוא החוב ללא מעורבות המשקיף ומבלי שעשה דבר לצורך כך.
עוד הזכירו עוה"ד של BGI כי מוקדם יותר השנה מימש גיסין מניות BSD (חברה בת של BGI) וגבה לעצמו שכר של כ-418 אלף שקל (לפי החלטת ביהמ"ש, רשאי הנאמן למכור מניות BSD לצורך סילוק החזר הוצאות ועלויות הנאמן ובא כוחו).
בחברה סברו שהוא אינו זכאי לתשלום כלשהו מעבר לכך. עם זאת, גיסין טען בתגובה כי הסכום שולם ברובו בגין התקופה שלפני מינויו כמשקיף (כששימש כנאמן האג"ח).
"האם לכך התכוון בית המשפט הנכבד שעה שקבע כי מינוי המשקיף לא יגרום נזק לחברה?... לו יאשר בית המשפט הנכבד ולו מקצת מהשכר המבוקש, תימצא החברה ניזוקה על לא עוול בכפה נזק קשה", נכתב בתגובת BGI לבית המשפט.
כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), שהתבקש למסור את עמדתו, ביקש לאזן בין מסלולי השכר השונים והמליץ לשלם לגיסין 900 אלף שקל בצירוף מע"מ. לדבריו, "בשים לב לפעולתו הייחודית לצורך קבלת בטוחה נוספת להבטחת החוב ופיקוחו בנעשה בחברות עצמן", וכן במימוש מניות BSD, פעולותיו של גיסין הביאו לבסוף לפירעון החוב המובטח.
השופט: גיסין ביקש 7,900 שקל לשעה
השופט חגי ברנר הגיע בתחילת השבוע להחלטה סופית בנושא, וקשה להאמין שגיסין מרוצה ממנה. "לאחר עיון בטיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי", כתב השופט. הוא מפרט את פעולותיו של גיסין: פגישות עם נושאי משרה ויועצי BGI, עם בעלי השליטה, פניות להנהלה, הגשת דוחות לבית המשפט, השתתפות בשלוש ישיבות דירקטוריון ועוד.
השופט ברנר סבור שפסיקת שכרו של גיסין לפי תקנה 8א' תוביל לתוצאה בלתי צודקת, משום שפעולות של משקיף אינן דומות לתפקיד של כונס נכסים, בהיבטי המורכבות, המאמץ והאחריות האישית. "אין להקל ראש בחשיבות הפעולות שביצע המבקש בתפקידו כמשקיף, כאשר עצם מינויו והתפקיד שמילא, היוו תמריץ מובהק לחברה לפרוע את חובותיה. אך מאידך, אין גם מקום להפריז בקשר לפעולות אלה", סבר השופט. לדבריו, פסיקת שכר כמבוקש על-ידי גיסין תעמיד את שכרו על סך של כ-7,900 שקל לשעה, "סכום שהוא בלתי סביר לכל הדעות".
השופט החליט לקבוע את השכר על בסיס שעתי, שמשקף תגמול הולם בגין מאמץ שהושקע בפועל. לצורך זה לקח השופט בחשבון את ניסיונו הרב של גיסין והמוניטין המקצועי שלו, ומאידך את העובדה שחלק ניכר משעות העבודה אינן שלו כי אם של צוות משרדו. "בנסיבות אלה, דומה כי התעריף הממוצע הראוי והסביר בנסיבות העניין צריך לעמוד על 1,000 שקל לשעת עבודה", קבע.
כלומר, על 213.5 שעות עבודה יקבל גיסין כ-214 אלף שקל, אך מסכום זה יש להפחית סכום של 144 אלף שקל שכבר שולם לו (וקוזז גם בחישוביו של גיסין עצמו). בשורה התחתונה קבע השופט ברנר שגיסין יקבל קרוב ל-70 אלף שקל בתוספת מע"מ, כלומר, כ-82 אלף שקל.
בשיחה עם "גלובס" אמר היום גיסין כי "מה שחשוב זה מה שקרה בחברה. אם לא היינו עושים את הפעולות, הכסף לא היה מגיע למחזיקי האג"ח. גם הכנ"ר הסכים עם עמדה זו". לדברי גיסין, "אני מכבד כל החלטה בענייני שכר טרחה. אני חושב שהסיטואציה המיוחדת פה והנסיבות, הצדיקו את הסכום, אבל בית המשפט לא קיבל את העמדה ואני מכבד זאת".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
