הנדסה גנטית בבני אדם: האישה הזאת רוצה שתישארו צעירים

יום אחד קמה אישה ומחליטה לבצע בעצמה ניסוי בהנדסה גנטית שימנע את הזדקנותה. זה קרה ב-2015 והאישה היא אליזבת' פאריש, מנכ"לית Bio Viva, בת 44. הניסוי הקיצוני שלדבריה ביצעה בעצמה לא אושר על ידי שום ועדה והוא גם לא נבע מצורך בריאותי בוער, אבל הוא בהחלט מיקד את תשומת הלב בטכנולוגיה שהמציאה מנכ"לית החברה להארכת טלומרים, רכיב קטן בגנום שנמצא בינו לבין תוחלת חיים קשר הדוק.

רב הנסתר על הגלוי בסיפור של Bio Viva ולא מומלץ לקבל אותו כפשוטו. החברה אינה מעסיקה מומחים מהשורה הראשונה בתחום הטלומרים בתפקידים בכירים; פאריש עצמה היא אשת תוכנה ולא ביולוגית והחברה ככל הנראה לא קיבלה עד כה השקעות גדולות מקרנות המתמחות בתחום. הקרן היחידה שמשקיעה בה היא DKLS, קרן ייעודית לטכנולוגיות פורצות דרך בתחום מניעת ההזדקנות, שמינתה למועצת המנהלים שלה תוכנת אינטליגנציה מלאכותית, בנימוק שהיא יודעת לבצע השקעות לא פחות טוב מחברי ההנהלה האחרים.

מאחר שהניסוי של פאריש לא עמד לבחינה של ועדת אתיקה, לא היה חוקי לבצעו בארה"ב וככל הנראה הוא נערך בקולומביה, אם כי פאריש שומרת על עמימות בעניין זה. תוצאותיו טרם פורסמו בכתב עת מבוקר ורק הוערכו על ידי "גורמים בלתי תלויים" שהחברה בחרה. ובכל זאת, אחרי ההסתייגויות, הרעיון של הארכת טלומרים רחוק מלהיות מופרך. הטכנולוגיה לכך בהחלט קיימת וכבר נבדקה בבעלי חיים והתוצאות מעניינות ומבטיחות.

כמו "משתיל הראשים" סרגי'ו קנאברו, שאת הראיון עמו פרסמנו במדור זה לפני כמה שבועות, וכמו אליזבת' הולמס שנכשלה בהקמת מערך בדיקות מהירות וחכמות מחוץ לעולם המעבדות הקיים, כך גם אנשי ביו-ויווה שייכים לגל של "ביו האקרים" - אנשים שלא מוכנים לקבל את העובדה שטכנולוגיות שעשויות להאריך את תוחלת חיים נמצאות על סף דלתנו ועליהם לחכות לתהליך פיתוח התרופות הביורוקרטי, שעשוי להימשך יותר מעשור, לעלות מאות מיליוני דולרים ולהיכשל בכל צומת בדרך, ולא רק מסיבות מדעיות.

לכן הם מחפשים דרכים עוקפות לקדם, לממן ובסופו של דבר לבצע את הפיתוחים הללו בעצמם, בתוך נטילת סיכונים גדולים לעצמם ולסביבתם, לפעמים גם על גבול השרלטנות. בתחום הארכת החיים של אנשים בריאים בעיקרון, ההאקינג והמעורבות של גורמים שאינם ביולוגים חוגג. מומחים מטעם עצמם כבר הפכו לכוח שאי אפשר להתעלם ממנו. הם אמנם מעוררים אשליות באנשים רבים, אך גם מפעילים לחץ תחרותי שעשוי לקדם את המדע הממוסד.

"הזדקנות היא מחלה"

"אנחנו אדישים וחושבים שזו דרכו של עולם, אבל הזדקנות היא מחלה", אמרה פאריש בדיון עם גולשים באתר Reditt. "אנחנו מאבדים 100,000 איש בכל יום רק בארה"ב בעקבות הזדקנות ביולוגית. מיליונים בכל כמה חודשים. עלויות הטיפול במזדקנים הן כבירות. אבולה נחשבה למגיפה נוראית, אבל היא לא הרגה אפילו קמצוץ ממספר האנשים שהזדקנות ביולוגית הורגת. ובכלל לא בטוח שכל זה הכרחי. אין ניחושים או תיאוריות כאן, אני טכנולוגית ויזמית שביצעה מהלך ברור והשיגה את התוצאות המצופות".

לדבריה, "הדור החדש של הטכנולוגיות הגנטיות והתאיות מטפל בהזזדקנות מהשורש שלה, ולכן הן יכולות להביא לשינוי דרמטי בעולם הרפואי. כיום הטיפול שלנו במחלות של ההזדקנות, כמו התקפי לב ואלצהיימר, הוביל רק לדחיית הסימפטומים ולעולם לא לריפוי".

על פי עדותה, פאריש עברה לפני ביצוע הניסוי בעצמה בדיקה גנטית שהראתה כי הטלומרים שלה קצרים מהממוצע, ובעקבות זאת הצהירה שהיא "חולה במחלה של הזדקנות מהירה", אף שלמחלה אין כרגע סימפטומים. טלומרים, נבהיר, הם חלקים בתוך הגנום שתפקידם להגן על הדנ"א שלנו מפני נזקים שעלולים לגרום מחלות שונות ובלאי של הגוף. הם רצף של דנ"א הנמצא בסופו של כל כרומוזום המגן עליו מפני "התבוללות" או התאחות עם כרומוזומים שכנים.

בכל פעם שתא מתחלק, הדנ"א של כל כרומוזום מוכפל, אבל לא במלואו. הטלומר של כל תא נעשה קצר מעט מזה של תא האם שקדם לו. אלמלא היו טלומרים בסביבה, הכרומוזום עצמו היה מתקצר. כך, עם השנים וככל שהתאים בגוף שלנו שבים ומתחלקים, הטלומרים שלנו מתקצרים, וזה נחשב היום אחד המנגנונים המובילים בתהליך ההזדקנות.

לדברי פאריש, בעקבות הטיפול שעברה, התארכו הטלומרים שלה באופן שמוחק את השפעתן של 20 שנות חיים. נוסף על הארכת הטלומרים, היא עברה תהליך ניסיוני משלים שנועד להגן על חוזק השרירים שלה. גם תהליך זה, כמו תהליך הארכת הטלומרים, נוסה עד כה רק בבעלי חיים. רק לאחר הניסוי רשמה החברה פטנט על הטכנולוגיה.

הנעורים של העכברים

הטלומרים התגלו בסוף שנות ה-70 על ידי שלושה חוקרים, שאף זכו על הגילוי בפרס נובל ב-2009: אליזבת' בלקבורן, קרול גריידר וג'ק סזוסטק. רק כמה שנים מאוחר יותר, בחסות חברה מסחרית בשם Geron, פוענח התפקיד של הטלומרים בהזדקנות. מנכ"ל גרון אז, מייקל ווסט, מנהל היום את חברת תאי הגזע האמריקאית ביוטיים, הנסחרת בתל אביב.

ניתן לחדש טלומרים. אחראי לכך אנזים בשם Tolomere Reverse Transcriptase, אולם הוא פעיל רק בתאי גזע מסוגים מסוימים ובתאים מסוימים של מערכת החיסון. יש הטוענים שטלומרים יוצרים בין היתר הגנה מפני מקרים מסוימים של סרטן כי הם מגבילים למעשה את מספר הפעמים שתא יכול להתחלק ועדיין לשמר את המידע הגנטי שלו. אך כאשר הטלומרים מתקצרים מדי, התאים מאבדים חלק מתפקודם ולפעמים אף מבצעים "התאבדות מאורגנת" (אפופטוזיס). ולפעמים, קיצור הטלומרים משבש את הגן באופן שדווקא גורם לסרטן.

מחלות רבות הקשורות לזיקנה מאופיינות בתאים עם טלומרים קצרים. ב-2003 גילה החוקר ריצ'רד קוות'ון כי תוחלת החיים של אנשים עם טלומרים קצרים קצרה יותר מזו של אנשים עם טלומרים ארוכים, אולם לא ברור מהי הסיבה ומהי התוצאה: האם מחלות שונות מקצרות טלומרים וגם את החיים, או שהטלומרים הקצרים מובילים למחלות שמקצרות חיים? בבדיקה שנעשתה בקרב קבוצה של כמה עשרות בני 70 ומעלה מסקוטלנד, לא נמצא קשר בין אורך הטלומרים לבין בריאות קוגניטיבית ופיזית כללית.

עם זאת, ידוע כי במהלך שנת חורף של בעלי חיים חורפיים, תהליך קיצור הטלומרים מואט, וכן ידוע כי שנת חורף נמצאת במתאם עם חיים ארוכים יותר אצל מינים הדומים בכל המאפיינים האחרים. לכן רוב המדענים בתחום סבורים שראוי לבדוק את הרעיון שמניעת התקצרות הטלומרים עשויה להאריך חיים, אך עד כה הוא לא נבדק בבני אדם, בין היתר משום שהזדקנות אינה נחשבת בעיני רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) מחלה שניתן לרשום עבורה תרופה.

ב-2010 חוקרים מאוניברסיטת הרווארד פרסמו בכתב העת "נייצ'ר" שביצעו תהליך של הארכת טלומרים בעכברים והתוצאה הייתה ממש החזרת הנעורים לעכברים - לא האטה של ההזדקנות ולא עצירתה, אלא הסגת התהליך לאחור.

אולם הפרסומים בתקשורת ציינו רק במאמר מוסגר כי לא מדובר בעכברים רגילים אלא בעכברים שהזדקנו במהירות מואצת משום שהונדסו גנטית כך שלא יהיה להם את אנזים הטלומרז, המשיב טלומרים לאיתנם באופן טבעי בתאים מסוימים. כשהוזרק להם טלומרז, הם חזרו לקדמותם. ב-2012, הניסוי שוחזר בעכברים רגילים ותוחלת החיים שלהם הוארכה ב-13%-24%, תלוי בגילם בתחילת הטיפול.

ההשפעה של אורח חיים

תהליך ההזדקנות בבני אדם קצת שונה מזה של עכברים. בעוד שעכברים מייצרים טלומרז לאורך כל חייהם, בני אדם מייצרים אותו רק בגיל צעיר ולאחר מכן רק בתאים מסוימים. ובכל זאת, ממצאים מעניינים נמצאו גם בבני אדם, או לפחות בתאיהם. חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד הזריקו מולקולת RNA שמקודדת את חלבון הטלומרז לתוך תאי עור שגדלו בתרבית, והתאים התחילו להתפצל בהתלהבות, תכונה המאפיינת לרוב רק תאי עור צעירים.

ניסוי אחר נערך בבני אדם ממש ובחן את הארכת הטלומרים באופן עקיף. הנבדקים היו חולים במחלות כמו שחמת כבד, כשל בתפקוד מח העצם ולייפת (פיברוזיס) של הריאות. הנבדקים טופלו בתרופה Danazol, המבוססת על הורמון מין גברי, במשך שנתיים. 11 מ-12 החולים שנבדקו לאחר הניסוי (ולא נפטרו במהלכו) הציגו טלומרים ארוכים יותר בתאי הדם הלבנים שלהם. 10 מתוך ה-12 הציגו שיפור בספירת תאי הדם שלהם. אולם לא נבדקה תוחלת החיים וגם לא היה לניסוי קבוצת ביקורת.

מבקרים של הניסוי טענו כי הוא היה צריך לבדוק גם פרמטרים קליניים ולא רק את הארכת הטלומרים כיעד בפני עצמו. הם ציינו כי בניסוי קטן אחר, טלומרים צמחו בעוד החולים קמלו, ואף מתו. ייתכן, אמרה אחת המבקרות, שהתרופה אפילו הרגה תאים עם טלומרים קצרים, ולכן נראה היה כי לחולים יש יותר תאים עם טלומרים ארוכים. לטיפול היו גם תופעות לוואי - כאבי שרירים, בצקת, שינוי בפרופיל השומנים בדם ועוד. חלק מהמטופלים פרשו מהניסוי בגלל תופעות הלוואי.

אחד הניסויים המעניינים בתחום בחן את ההשפעה של שינויי סגנון חיים על הטלומרים ואכן מצא שיש כזאת. קבוצה קטנה של 25 חולים בסרטן הערמונית שביצעו מגוון שינויים בסגנון חיים - התעמלו יותר, אכלו מזון בריא יותר, עברו סדנאות לניהול מתחים בחיים ופגשו יותר חברים - הושוותה לקבוצה של מטופלים שלא עודדו אותם לשינויי סגנון חיים כאלה. לקבוצה שביצעה שינוי היו טלומרים ארוכים יותר, אך אין יודעים עדיין איזה שינוי בסגנון החיים הוא שהוביל לתוצאה הטובה. המנגנון שבאמצעותו התרחש השינוי הוא כנראה פעילות מוגברת של אנזים הטלומרז.

החורים בניסוי של פאריש

נחזור לניסוי של פאריש. לדבריה, הוזרקו לגופה וירוסים הכוללים חומר גנטי שמסוגל לייצר את האנזים טלומרז, הידוע כמאריך טלומרים ונמצא כאמור רק בתאים מאוד מסוימים של האדם המבוגר. הווירוסים הללו, על פי התוכנית, אמורים להדביק את התאים בגוף בחומר הגנטי שלהם, וכך לגרום לכל התאים שהודבקו לייצר טלומרז.

סך הכול מדובר בטכנולוגיה מוכרת. כך מייצרים מזון וחיות מהונדסים גנטית כבר שנים. אולם עד כה היא לא נוסתה באופן הזה בבני אדם. כמה חברות, למשל קייט פארמה הישראלית ועוד לפניה מדג'ניקס הישראלית, כבר הפיקו תאים מגופו של אדם, העבירו אותם תהליך דומה והחזירו אותם לגוף. כך שישנם אנשים שחלק מתאיהם מהונדסים גנטית, אבל לא כולם. חברת ביוטק בשם Editas Medicine מעוניינת לבצע בתוך שנתיים הנדסה גנטית בכל תאיהם של חולים במחלה תורשתית קשה. ההבדל בין הטכנולוגיות הוא שהנבדקים של אדיטס יורישו את השינוי המלאכותי לצאצאיהם. כך גם פאריש, אם תחליט להתרבות, ואם אכן ביצעה את הניסוי כפי שהיא מצהירה.

מלבד ההשלכות האתיות של הניסוי של פאריש - היא התעלמה מכל דרישה למחקר תקין כמו הצגת הניסוי לוועדת אתיקה, קבלת אישור ה-FDA ופרסום תוצאות בכתב עת מכובד - נשמעה ביקורת גם על מה שידוע על הניסוי עצמו. למשל, שניסוי בחולה אחד לא מניב הרבה תובנות כי לא ניתן לבצע כמעט שום השוואה, והמשתנים המתערבים הם רבים. מעבר לכך, פאריש בדקה רק את עצם הארכת הטלומרים ואין לה שום עדות לכך שהא אכן צעירה יותר, שהרקמות והאיברים שלה נעשו צעירים יותר או שהיא צפויה לתוחלת חיים ארוכה יותר.

ביקורת נמתחה גם על האופן שבו נמדד אורך הטלומרים. בניסוי של פאריש אורכם נמדד רק בתאי דם לבנים במחזור דם וזה הוצג כמדד אמין למה שקורה בשאר התאים בגוף, בעוד שהשינויים בתאי הדם לא בהכרח מעידים על שינויים בתאים אחרים. כמו כן, בניסוי זה כמו בניסוי ההורמונים הגבריים שהזכרנו, ייתכן שהשיטה שינתה את תמהיל התאים בדם כך שיהיו בו יותר תאים עם טלומרים ארוכים על חשבון הקצרים. זה לא אומר שטלומרים ספציפיים התארכו.

מבקרי הניסוי הזכירו עוד שמדידת טלומרים בתאי דם לבנים היא מורכבת ויש לה מרחב טעות משמעותי. השינויים שעליהם מדווחת פאריש הם בטווח הטעות של המדידה. מעבר לכך, כבר ראינו ששינוי באורח החיים משפיע על אורך הטלומרים. מי יודע אם פאריש לא עשתה בתקופת הטיפול גם יותר ספורט או אכלה בצורה מאוזנת יותר?

ברוכים הבאים לפיג'י

פאריש לא מוטרדת מהביקורת והיא אפילו מוכנה כעת לקחת סיכון רב יותר: ביו-ויווה חברה לביל אנדרוז מחברת Sierra Sciences, שהיה בעבר ראש תחום הביולוגיה המולקולרית בחברת גרון כדי להקים את ביו-ויוה פיג'י - קליניקה לטיפולים מאריכי טלומרים בפיג'י, שבונה את עצמה כבירת תיירות רפואית. בכך הופכת פאריש מאישה אמביציוזית, חתרנית ואולי מוזרה למישהי שעלולה לסכן מטופלים אחרים. הטיפולים, נזכיר, נעשים בלי שנעשו ניסויים מקדימים בחיות, בלי שנעשו ניסויי בטיחות מסודרים ובלי לחשוף את המידע הרפואי לביקורת עמיתים. להגנתה היא ודאי תאמר ששיטת פיתוח התרופות הקיימת מונעת תרופות מהציבור והיא זו שאינה אתית. "יש לנו בלי סוף מתנדבים", אמרה בעבר לאתר Inverse, "והדבר הלא אתי הוא לתת להם למות".

כעת הכדור בידיים של ממשלת פיג'י, שתצטרך להכריע בעניין הזה.

בקרוב: קמפיין מימון המונים בביטקוין

פאריש אולי עומדת במוקד, אבל ביו-ויווה אינה מופע של אישה אחת. יש בחברה עובדים נוספים, והבולט שבהם הוא איש הפיתוח העסקי אבי רוי, שהוא גם חלק מקבוצת ההשקעות DSK ודוקטורנט לביולוגיה, כמו גם מוביל של כמה עמותות ואגודות בתחום הארכת החיים.

דמות נוספת המזוהה עם החברה היא גרטה בלקבורן, בעבר שחקנית בסרטים כמו "40 שעות" והיום מנהלת עסק לייעוץ לספורט, אכילה נכונה ואנטי-אייג'ינג שמכנה את עצמה "טלומר דיווה" (לא ברור מה הקשר המשפחתי לאליזבת' בלקבורן, שזכתה בפרס נובל על גילוי הטלומר). כמה מדענים ידועי שם בתחום הטלומרים ששימשו יועצים לחברה התרחקו ממנה לאחר שבוצע הניסוי בפאריש.

לאחרונה, ביקרה פאריש ברוסיה והציגה את החברה בכנס של קהילת הביטקוין הלאומית, ובקרוב צפוי כנראה קמפיין מימון המונים בביטקוין. נראה שפאריש נחושה לאתגר את גבולות הטכנולוגיה בכל החזיתות.