כחלון ונתניהו עובדים על סדר חדש בממשלה; גלנט ייבעט למעלה?

זה חודשים שמדברים על כך שמשה כחלון לא ממש מתלהב מיואב גלנט, שהוא מינה בעצמו למספר 2 שלו. לא מתלהב - לא מהמזג המרוחק, לא מהאיום המרומז שנשלח מדי פעם שהנה הוא מצטרף לליכוד, בטח לא מהעובדה שראש הממשלה בנימין נתניהו, בימים שלאחר משה בוגי יעלון, הכתיר את גלנט לבעל המעמד הבכיר בקבינט הביטחוני. יש גם אמירה שגלנט, בניגוד לאביגדור יצחקי שמזיע דם, לוחם וגועש, מצטייר כחלש במלחמה בביורוקרטיה השלטת בדיור והוא כנראה לא מאמין שצריך להילחם בגרירת הרגליים של הפקידים.

אפשר שכחלון חושב שעשה טעות במינוי הזה. גלנט היה הבחירה הראשונה שלו בימים הנלהבים של הכנת רשימת כולנו. הוא הציב את גלנט במקום השני כי חשב שבמפלגה שפניה למרכז הבמה חייב להיות "ביטחוניסט". אלא שכחלון השר הרי במכוון לא מתערב בביטחון, באסטרטגיה ובמבנה שדה הקרב העתידי, לא יותר מכפי שהוא חייב. כחלון מרוכז ב"תיקוני עוולות חברתיים", כדבריו, ובעיקר בהתחייבות-הבטחה שלו בעניין מחירי הדיור, שבינתיים צוחקים על כולם ודוהרים קדימה. יותר מזה, עתידו של כחלון, ולא חשוב אם ירוץ בבחירות הבאות או אחריהן, בראש הליכוד אחרי עידן נתניהו, או ראש בראש מול הליכוד של נתניהו, או בגוש מרכז חדש חדיש ומחודש שיקום כאן עם שאריות הכועסים-החולמים - לא מתבסס על ביטחון.

כך קרה שאט אט הלך והתייתר גלנט, אלוף במיל'. אבל כחלון איש טוב, חשוב לו לקיים הבטחות, חשוב לו לא לפגוע, בטח לא במי שהלך איתו, וגם לא להציג את מפלגתו כחסרת יציבות. מצד שני הוא באמת חייב מישהו הרבה יותר נחוש, קשוח ולוחמני במשרד השיכון. גלנט לא עושה סימנים שזה באמת משוש חייו. ובכלל אנשי הליכוד תמיד שמחים לקחת ח"כים ממפלגות אחרות ולכן כל הזמן קורצים לו לבוא.

טריקת הדלת ה"לא קולגיאלית והלא-חברית" כדברי כחלון של השר לאיכות הסביבה אבי גבאי לפני כמה חודשים דווקא פתחה בפני כחלון חלון גדול. וזה משתלב עם תוכנית המינויים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנואש סופית מלהקת המחנה הציוני המתברברת, אפילו שיש בכיסו כמה שהיו שמחים להיכנס לממשלתו.

סביב נתניהו יש כמה נאמנים בהחלט לא מרוצים. הוא חייב איכשהו לרצות אותם. אז כחלון ונתניהו עובדים יחד על סדר חדש בממשלה. בכמה מהפגישות שנערכו בין השניים כבר סוכם שמשרד הכלכלה מינוס העבודה עובר לכחלון וכולנו. מבחינת יחסי הציבור של כחלון, ייאמר שגלנט מקבל קידום והולך להיות שר הכלכלה, נוכח חשיבות הרפורמות הכלכליות הגדולות שממתינות לעמישראל בתקציבי 2017-2018.

ואת מי יבחר כחלון לתפקיד שר השיכון? ברגע זה יש שניים, ח"כ אלי כהן, ראש ועדת הרפורמות, ואביגדור יצחקי, ראש מטה הדיור. יש בעיה מסוימת להציב את יצחקי, כי הוא פקיד מדינה, אזרח, מה גם שאביגדור עומד בצומת דרכים קריטי של מחירי הדיור ואפשר שלא נכון להחליף את הסוס באמצע המירוץ.

הבעיה המרכזית ברגע זה היא שנתניהו עוד לא מוכן לסבב. אפשר שלא גמר את הצרף-נא, ואפשר שהוא אוהב את החלק הזה בעבודה, שבו הם מתחננים בשקט והוא עושה עצמו חושב ומתכנן.

על השולחן של נתניהו יש ארבע תיקים פנויים: חוץ, תקשורת, כלכלה ואיכות סביבה, וארבעה שרים ממורמרים. בכל מקרה ההחלפות והשינויים אמורים להתקיים בפעם אחת, בהודעה אחת, ביום אחד.

שרי הליכוד הממתינים:

■ צחי הנגבי, שנעתר להחליף את נתניהו כשר הבזק, לא באמת מרוצה מהתפקיד הזה שנראה יותר מגוחך מרציני. אם כבר, אז שר התקשורת.

■ זאב אלקין משתעמם בתיק השר לענייני ירושלים ומורשת. אפשר לתת לו את איכות הסביבה.

■ לחיים כץ אצה הדרך, תפקיד שר הרווחה לא מספיק לו והוא רוצה את משרד העבודה שיפוצל מהכלכלה, יחד עם מעונות הילדים עד גיל 3 וגם את בתי הספר המקצועיים, שני אגפים שמזמן אמורים לעבור למשרד החינוך, בעיקר כי זה מה שנכון לעשות.

■ עוד אחד שלא מרוצה הוא יריב לוין, שר התיירות שהגיע זמנו להשתדרג, אבל זה כנראה לא יהיה בסבב הזה, אם כי ראש הממשלה יישאר חייב לו בגדול.

רק אחרי שנתניהו ישבץ את שלו יוכל כחלון (שכל הזמן רומז שלפי המפתח הקואליציוני מגיע לו עוד משרד, אבל הוא מוותר עליו כדי לא להיראות תאוותן פוליטי) להחליט מה לעשות עם שלו. מי לכלכלה ומי לשיכון.

 כחלון וביבי / איור: גיל ג'יבלי