מט"ח של צרות

חברת גזית גלוב הפסידה ברבעון הראשון של השנה 278 מיליון שקל. אחת הסיבות המרכזיות היו הוצאות המימון, שחרף סביבת ריבית אפסית ברחבי העולם קפצו מ-309 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד ל-723 מיליון שקל ברבעון האחרון. איך פיננסריים מנוסים כמו חיים כצמן ודורי סגל, בעלי השליטה בגזית גלוב, חתומים על הפסד עתק כזה? התשובה המרכזית היא הסערות והטלטלות בעולם ובשוק המטבעות העולמי. ולמרות שהחברה הסולידית הכינה את עצמה ליום סגריר, מסתבר שגם ההכנות הללו עולות הון עתק ביום פקודה.

בחברה קראו לזה בדוחות "הפסד משערוך נגזרים פיננסיים", שמשמעותו עלויות והפסדים בעסקאות לגידור סיכוני המט"ח. ככה זה בחברה הפזורה ברחבי העולם (ישראל, בה היא מגייסת חלק מרכזי מהחוב, אחראית ל-7% בלבד מההכנסות. אירופה תורמת עוד 47%, קנדה 24%, ארה"ב 19% וברזיל 3%).

אבל השלהבת הזו, שנפלה בארז איתן ומנוסה כמו גזית גלוב, מוכרחה לאפס את אזובי הקיר. את אינספור הישראלים שמחפשים מציאות ברחבי העולם, ושוכחים לגמרי את השפעות המט"ח על שווי הנכסים. למי שמשתכר בשקלים והוצאותיו בשקלים, יש כמובן משמעות אדירה לטלטלות המט"ח על הנכס שהוא יחזיק אי שם מעבר לים. האם מישהו יודע מה יקרה בשנים הקרובות למטבע האירו, בימים בהם האיחוד כולו מטלטל וגועש? האם יש משקל להערכות הפרשנים לגבי הליש"ט, אחרי שכולם כשלו בתחזית הברקזיט (ובכלל)? ומה יקרה לדולר בנובמבר, אחרי הבחירות בארה"ב?

יכול להיות שהמטבע הזר יזנק, יכול להיות שהוא יפול, אבל הגיע הזמן שתהיה למשקיעים הנלהבים הרבה יותר מודעות לסיכוני המט"ח - רכבת ההרים הכי פרועה היום בשוק (מי זוכר שב-2002 הדולר כבר נגע ב-5 שקלים ונפל מאז ב-25%). אם בנדל"ן כולנו איכשהו מבינים, אנחנו מוכרחים להודות שבנוגע לכיווני המט"ח אין לנו שום יכולת אמיתית לחזות דבר.

נדמה שמשקיעים רבים כבר מבינים שהחזקת נכס בחו"ל כבר לא מפתה כבעבר. תסתכלו על גזית גלוב: עם 439 נכסים, בשטח כולל של 6.5 מיליון מ"ר, היא נסחרת היום בתל אביב בקצת יותר מ-7 מיליארד שקל. לא רע, ועדיין 100 מיליון שקל פחות ממליסרון, חברת נדל"ן המחזיקה רק ב-23 נכסים, בשטח כולל של 690 אלף מ"ר, אבל שכולם נמצאים בישראל.

אחרי שמפנימים את טלטלות המט"ח, אפשר להבין את הרבים שמעדיפים להשקיע ליד הבית. זה לא רק ההיכרות עם האזור ועם מדיניות המס (על כל חסרונותיהם), אלא ההבנה שאנחנו חיים לפי שער השקל, לטוב ולרע. כאן אצלנו, שום "נגזרים פיננסיים" לא אמורים לחתוך את הפער שבין הריבית על החוב לתשואה מהשכרה.