מלחמת תרבות

בתוך אירועי סוף השבוע המדממים בצרפת וטורקיה, בצדק נבלעו קצת דבריו השנויים במחלוקת של הרב יגאל לוינשטיין, ממייסדי המכינה הקדם צבאית בעלי. ובכל זאת, דבריו היו רחוקים מלזכות בהתעלמות.

בשיחה עם מאות רבנים ומחנכים, תקף לוינשטיין החלטה לשלוח צוערי קורס טיס "לצבוע מועדון של 'סוטים' בתל אביב", ונענה בתגובות חריפות באינטרנט.

אחת החריפות שבהן היתה מצד הסופרת יעל משאלי, שבנה להט"ב, שתקפה אותו "מתחת לחגורה". היא הגדירה אותו סוטה על שהתחתן לאחרונה עם אלמנתו של רועי קליין ז"ל, שנהרג בקרב בבנת ג'בל במלחמת לבנון השנייה, זמן לא רב לאחר שהתאלמן מאשתו, הסופרת רונית לוינשטיין ז"ל.

אבל דבריו של לוינשטיין מייצגים יותר מעוד התבטאות של רב כנגד קהילת ההומוסקסואלים, תופעה שמפציעה מדי פעם ומעוררת סערה. היא מייצגת מלחמת תרבות על דמותו של צה"ל, כשאנו עדים עתה לגלגולו הרביעי.

בראשית היה צה"ל בעיקרו בעל אוריינטציה חילונית. עם ההשתלבות המואצת של הכיפות הסרוגות החל משנות ה-90 המוקדמות, גם אופיו של צה"ל קיבל סממנים דתיים שונים - בתי הכנסת גדלו כדי לתת מענה לצרכים, החלו לצוץ מפקדים חובשי כיפות שבדבריהם עם פקודיהם בא לידי ביטוי העולם ממנו באו וגם הרבנות הצבאית תחת הנהגת הרב אביחי רונצקי החלה לנהוג באקטיביזם בתחום החינוך, למורת רוחם של מפקדי חיל החינוך.

אל מול תהליך זה, שזכה לסיקור נרחב במדיה, דווקא "האופנסיבה החילונית" שבאה בעקבותיו התקיימה בשקט יחסי. בכירים בצה"ל ביקשו לתקן מבחינתם במקומות שהרגישו שדתיים "עברו את הגבול". זה התבטא בין היתר בהוצאת מחלקת "תודעה יהודית" מהרבנות הצבאית, הדגשת האיסור על יציאת חיילים דתיים בעת אירועי שירת נשים ועוד.

בשנתיים האחרונים, וביתר שאת בחודשים האחרונים, בציבור הדתי יש תחושות קשות שהצבא מצר את צעדיהם. אם בתחילה התחושות הללו היו שמורות לקצוות של המגזר, בזמן האחרון מבטאים אותן גורמים ממלכתיים, כמו הרבנים שלמה אבינר, משה הגר (ראש המכינה הוותיקה ביתיר) ולוינשטיין. "בחיל החינוך אמרו לי: 'אוהבים את המוטיבציה שלכם, לא סובלים את האידיאולוגיה", סיפר לוינשטיין בתסכול ביום חמישי.

מרגע שהדתיים החלו להשתלב בצה"ל בפיקוד וביחידות המובחרות, הפכה למרכזית שאלת השילוב הראוי, בין ההכרה בצרכיהם לאלו של החילונים, בדגש על השירות הגובר של נשים בצה"ל בתפקידים מהותיים.

בימים אלו סוגיה זו מתקרבת שוב לנקודת עימות. ומאחר שיש לנו רק מדינה אחת וצבא אחד, יש לקוות ששני הצדדים יצליחו למצוא את דרך המלך להמשיך לצעוד יחד.

(הכותב הוא מחבר הספר "סרוגים בקנה" - סיפור השתלבות הציונות הדתית בצה"ל, בהוצאת "ידיעות ספרים")