האוצר: כך אפשר לפתוח לתחרות את שוק התקשורת הקווית

אגף הכלכלן הראשי באוצר סבור כי כניסה של מתחרים חדשים לשוק התקשורת הנייחת (טלפוניה) תצליח לדחוף את השוק קדימה מבחינת רמת התשתיות הזמינות לצרכנים, וכן מבחינת התחרות. בנוסף נמצא כי מדינות מובילות בעולם קבעו כללים לאפשר לשחקנים חדשים להשתמש בתשתיות של השחקנים המובילים הקיימים, וגם זה שיפר את התחרות והמחירים לצרכנים. 

כל זאת, נציין, בניגוד למדיניות גרירת הרגליים של משרד התקשורת שממסמס את הרפורמה בשוק הקווי - וליתר דיוק, ממסמס את אישור השימוש בתשתיות בזק למתחרים.

האוצר ביסס את הממצאים שלו על מדינות בעולם שהכניסו מתחרים חדשים לשוק התשתית הנייחת, וזה גרם לשיפור התשתיות, שיפור התחרות, ושיפור המחירים לצרכנים. הכלכלן הראשי מודה שאמנם ברוב המדינות שנבחנו עיקר הפעילות בשוק התקשורת הקווי מובלת בידי מונופול התקשורת הציבורי לשעבר וחברת הכבלים המובילה, אלא שהוא מצא דוגמאות רבות שבהן שחקנים חדשים הצליחו להביא לשינוי.

האוצר מציין גם כי לפי הבדיקה שלו, רמת התחרות בשוק התשתית הנייחת נמוכה מזו שבשוק הסלולרי, וכי בזק והוט הן אכן סוג של דואופול ששולט בשוק הנייח. בדיקת האוצר את נתוני בזק והוט העלתה כי הרווחיות שלהן בשוק הקווי גבוהה פי כמה וכמה מזו בשוק הסלולר שבו יש תחרות ושבו כן נכנסו שחקנים חדשים.

נמצא, כי רגולטורים שונים בעולם זיהו את המגמה של כניסת שחקנים חדשים ואת הפוטנציאל שלה לתרום לקידום השקעות והתפתחות שוק התקשורת, ועל כן נקטו בצעדים שנועדו לעודד אותה. בפרט, במדינות רבות נקבעה החובה לאפשר למתחרים חדשים שימוש בתנאים הוגנים בתשתיות הפיזיות של החברות הקיימות - תשתיות כגון הקנים, התעלות או העמודים דרכם מועברים סיבים אופטיים או כבלים אחרים. את זאת בדיוק ניסתה הרפורמה בשוק בישראל להביא - אבל משרד התקשורת לא נותן לזה לקרות.

כך לדוגמה, לדברי האוצר, הרגולטור הבריטי לתחום התקשורת (OFCOM) גיבש השנה מדיניות ששמה במרכזה קידום תחרות בתחום התשתית הנייחת מצד שחקנים חדשים, וזאת בהתבסס על ממצאים לפיהם תחרות היא הזרז העיקרי לפרישת תשתיות מתקדמות. עוד מובאות כדוגמא המדינות שבדיה, נורבגיה, הולנד, ספרד, פורטוגל, שוויץ, אירלנד, מדינות האיחוד האירופי ואפילו דרום קוריאה - בכולן המדינה מעודדת פתיחת השוק הקווי לתחרות והתוצאות בהתאם. 

יחד עם זאת, האוצר מסייג ואומר כי "אין לצפות כי מהלך של כניסת שחקן או שחקנים חדשים לתחום יביא למהפכה מהירה במחירים כפי התרחש בתחום הסלולרי. זאת, נוכח חסמי הכניסה המשמעותיים בתחום ומשך הזמן הנדרש עד לפרישת תשתיות בהיקף נרחב. ייתכן גם כי בשלב הראשון - עיקר התחרות מתבטאת בשדרוג איכות התשתיות, ולאו דווקא בהורדת מחירים. אך מכל מקום, הנתונים שהוצגו בסעיף זה מספקים אינדיקציה לכך שישנו מקום לכניסת מתחרים נוספים לתחום התקשורת הנייחת, באופן שיעצים את רמת התחרות בשוק".

בנוסף, סקירת הכלכלן הראשי ביצעה השוואה בינלאומית באשר למהירות האינטרנט וממנה עלה כי בישראל מהירות הורדת הנתונים (download) קרובה לממוצע ה-OECD ומהירות העלאת הנתונים (upload) נמוכה משמעותית מממוצע ה-OECD. כך, ישראל איננה נמנית על המדינות המובילות בתחום התשתית הנייחת.

האוצר מסכם ואומר, כי "נראה שגם בישראל כניסת מתחרים נוספים יכולה לתת דחיפה קדימה לשוק בכללותו לביצוע השקעות ושדרוג התשתיות - באופן שיעזור למצב את ישראל בשורה הראשונה של המדינות מבחינת תשתיות התקשורת. חשוב להדגיש שצעדים בכיוון זה אינם תחליפיים לצעדים שנעשו עד כה בארץ במסגרת השוק הסיטונאי, המקדמים תחרות על בסיס הכבלים והסיבים של השחקנים הקיימים".