ארדואן עם מכה בכנף

רוב הפרשנויות שקראתי, הן בישראל הן בחו"ל, מעריכות בביטחון שנסיון ההפיכה הכושל בטורקיה יחזק את הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן ויקרב אותו למעמד הדיקטטור שאליו הוא חותר.

נכון שעל פניו זה נראה כך, אחרי הכול ארדואן הוא המנצח של ה"הפיכה", והצבא יצא מפסיד, אולי אפילו מובס. והחוכמה הקונבנציונלית אומרת שמי שמנצח הוא החזק והמחוזק. אבל, כמאמר השיר, זה לא בהכרח כך.

ארדואן כבר הספיק להכניס לבתי הכלא מאות רבות של אנשי צבא שכנראה היו על הכוונת הרבה לפני המרד שלא הצליח. מתוכם רבים, אולי הרוב, בוודאי ישוחררו. אנחנו שומעים גם על מעצרים נרחבים ברשות השופטת, כנראה על רקע כמה פסקי דין שניתנו באחרונה בניגוד לעמדתו של ארדואן.

נאמנות מפוקפקת

אבל אולי הצעדים הללו של הנשיא המנצח הם שבסופו של יום יביאו לנפילתו. הצבא נותר גוף חזק גם לאחר המעצרים שנעשו בשורותיו. ארדואן בוודאי יקדם בצבא אנשים "שלו", אם בפוליטיקה יש דבר כזה באופן מוחלט. אנשי צבא חשים בדרך כלל נאמנות לגוף שבו הם משרתים, וששירת אותם לא פחות. גם אם הם עומדים עכשיו לצדו של ארדואן, זו אינה ערובה שמצב זה יימשך. בכלל לא בטוח שארדואן יכול לבטוח בנאמנותם בכל תנאי ולאורך זמן. מה גם שאירוע כזה מורכב הרבה יותר ממה שהעין רואה במבט ראשון. ארדואן יצא מנצח? כן, אבל לא בלי שריטה. מכה בכנף, אם תרצו. השאלה החשובה היא אם מדובר במכה קלה, או במשהו משמעתי יותר.

כלומר, יש מכות בכנף שאינן פוגמות ביכולתו של המטוס להמשיך לתפקד, ויש מכות שמפילות אותו - לא תמיד מיד, לפעמים זה לוקח קצת זמן.

התרומה של ארדואן

ארדואן תרם לאפשרות זו בצורה שבה הוא מתנהג כלפי אנשי הצבא המנוצחים. התחושה הראשונה של מנהיג מנצח היא להעניש, לנקום, "לטאטא מהשטח" את האנשים שהשתתפו במרד. משפטי ראווה, עונשים חמורים - ראינו את זה בלא מעט מצבים שכאלה.

מנהיגים מנצחים, אם הם גם חכמים, מבקשים לנצל את המרד לא כדי להגביר את כוחם השלטוני, אלא בעיקר כדי להבטיח אותו מפני נסיון הפיכה בעתיד. כיצד נוהג ארדואן? בינתיים נראה שהוא מגיב מהבטן. זה בהחלט טבעי מבחינת הזמן הקצר שעבר מאז תחילת האירוע הטראומטי מאוד בעבורו.

השאלה היא אם ארדואן ישכיל להעביר את ניהול המצב מבטנו למוחו, ומתי יעשה זאת. זו שאלה מעניינת לא רק בהיבט הפוליטי, אלא גם האנושי.