הוועדה ליציבות פיננסית: לבנק ישראל יהיה רוב בהצבעות

שלושה שבועות בקירוב לאחר שפורסם ב"גלובס" תזכיר החוק של הוועדה ליציבות פיננסית, פרסמו היום (ב') משרד האוצר ובנק ישראל את תזכיר החוק להערות הציבור, שאותן ניתן יהיה להעביר בתוך שלושה שבועות.

הוועדה ליציבות פיננסית אמורה לפעול לתיאום בין כל רשויות הפיקוח הפיננסיות ובינן לבין בנק ישראל ומשרד האוצר. במסגרת פעילות הוועדה יבוצעו תיאום וחילופי מידע, וימוסד שיתוף פעולה בין הרגולטורים השונים, וזאת בעיקר כדי לאתר מראש פוטנציאל למשבר פיננסי.

בראש הוועדה תעמוד נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, שלה יהיו שני קולות בהצבעות השונות. סגנה יהיה מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. עוד יהיו חברים בוועדה: המשנה לנגידת בנק ישראל, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג; המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר; החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו; הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, דורית סלינגר; יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר; מנהלת מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, עירית מנדלסון; הרגולטור החדש שצפוי האוצר להקים שיפקח על גופי האשראי החוץ-בנקאיים ונציג נוסף לבנק ישראל שאותו תמנה פלוג.

בנוסף, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, ישמש משקיף בוועדה. כלומר לבנק ישראל ולאוצר יהיו 5 נציגים (לכל אחד) בוועדה, אך בה בעת שלאוצר יהיו 4 קולות בהצבעות, לבנק ישראל יהיה רוב בהצבעות עם 6 קולות.

גיבוש תזכיר החוק התעכב במשך ארבע שנים. העיכוב נבע בעיקר בשל מחלוקות בין בנק ישראל לאוצר, ובראשן השאלה מי יעמוד בראש הוועדה - נגיד בנק ישראל או שר האוצר. בסופו של דבר כאמור, בנק ישראל ניצח, והוחלט כי הנגידה פלוג תעמוד בראש הוועדה. כוחה של הנגידה לא נובע רק מעצם היותה העומדת בראש הוועדה, אלא יתבטא בכך שבהצבעות השונות יהיו לה שני קולות, ובמצבים של תיקו אף יינתן לה קול נוסף להכרעה. הוועדה תתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה, כאשר פלוג תקבע את מועדי המפגש, וכן ניתן יהיה לכנס ישיבות מיוחדות לבקשת חברי הוועדה.

רשויות הפיקוח הפיננסיות ימסרו לוועדה את כל המידע הנדרש להשגת מטרותיה ולביצוע תפקידיה, וישיבותיה של הוועדה וכל מידע המועבר לה לצורך דיוניה יהיו חסויים. הוועדה תצטרך להתריע אם תמצא שקיים סיכון מערכתי משמעותי, להמליץ על צעדים למניעה או להפחתה ולעקוב אחר הפעולות שננקטו בעקבות ההתרעות ואחר יישום ההמלצות.

הוועדה גם תדווח לראש הממשלה ולשר האוצר אם תמצא כי קיים חשש ממשי ליציבותה של המערכת הפיננסית או לפעילותה הסדירה, ושעלול להיווצר צורך בשימוש בכספי הציבור לטיפול בכך. בתזכיר החוק מדגישים כי הוועדה לא תפגע בסמכויות של כל אחד מהרגולטורים, ועיקר מטרתה הוא ליצור מנגנון של תיאום והחלפת מידע. עם זאת, קיימת אפשרות שבה תכפה הוועדה על אחד הרגולטורים לפעול. לפי תזכיר החוק, הוועדה יכולה להמליץ על צעדים למניעה או הפחתה של סיכון פיננסי ואף לכפות אותם על הרגולטור.

אם הרגולטור יסרב לנקוט צעדים שעליהם ממליצה הוועדה, או יסרב לפרסם המלצה לציבור, הוא יצטרך להסביר לה מדוע הוא מסרב. אם עדיין תהיה מחלוקת בין הצדדים בסוגיה - ניתן יהיה לכפות זאת על הרגולטור ברוב של 80% מחברי הוועדה.

ההחלטה להקים ועדה ליציבות פיננסית נמצאת באוויר זה ארבע שנים בקירוב, מאז שקרן המטבע העולמית המליצה בדוח שלה להערכת היציבות הפיננסית במדינות החברות בה לייצר בישראל תשתית להבטחת היציבות הפיננסית. במסגרת תשתית זו, המליצה קרן המטבע למסד את התיאום וחילופי המידע בין הרגולטורים הפיננסים.

נזכיר כי המשבר הפיננסי העולמי של שנת 2008 החל עם נפילת ליהמן ברדרס, אך בשל הקשרים ההדוקים בין המוסדות הפיננסיים היה לו אפקט של כדור שלג, שגרם לנפילה של עוד גופים פיננסיים. העובדה שהשוק הישראלי הוא שוק קטן וריכוזי - עם מעט שחקנים בענף הפיננסי - מגדילה את הסיכוי שבמשבר פיננסי תהיה סכנת "הידבקות" בין גופים שעלולה לגרום למשבר פיננסי כולל במשק.