"גם אם יהיו מחאות, אננס בארץ לא יעלה כמו בארה"ב"

לפני שנה יאיר אזולאי, חקלאי ממושב תומר שבבקעת הירדן, היה אופטימי. הייתה לו תוכנית סדורה איך לחתוך את פערי התיווך ולמכור את תוצרתו ישר לצרכנים. זו הייתה הדרך היחידה שהוא ראה להורדת מחירים. הוא תכנן להגיע לוועדי עובדים של גופים גדולים ש"יביאו מוצר מושלם לעובדים". הוא גם הלך לשרונה מרקט ולשוקי האיכרים, עד שהרים ידיים.

"ניסיתי ולא הצלחתי. מכרתי בשרונה מרקט ובכל מיני שווקים פתוחים של איכרים. בסופו של דבר אתה בונה אסטרטגיה שיווקית, ואתה רואה שכדי להגיע לכמה שיותר אנשים, אתה חייב לעבוד עם רשתות השיווק. בשווקים של האיכרים אתה לא יכול למכור את הכמויות שיש לך", הוא מסכם.

- כמה זמן נמשך הניסיון שלך?

"3 חודשים. מכרתי אננס גדול ויפה ששוקל כ-2 ק"ג ב-25-30 שקל, בלי פערי תיווך. אבל יש אופרציה. כשאתה רוצה להביא לצרכן בתל-אביב, אתה צריך להוביל את המוצר ולשכור מקום. זה לא שאתה עומד באמצע רחוב ומוכר ללא הוצאות".

- חקלאים פותחים כיום נקודות מכירה במשקים הפרטיים, ובמקביל יש יוזמה לפתיחת שווקים זמניים בערים.

"זה יעבוד, אבל זה גם יכול להיות חרב פיפיות. יש מגדלים קטנים שמוכרים ישירות לצרכן ומקבלים תמורה מלאה. כשצרכן שקונה לרוב 2 ק"ג פוגש במחיר אטרקטיבי, הוא קונה יותר, ואז החקלאי מוכר יותר.

"הנזק עלול להיגרם אם הדבר יתפוס תאוצה, וכל המגדלים ימכרו בשווקים כאלה ללא פער תיווך. יגיעו מגדלים קטנים, ימכרו את התוצרת ויורידו את המחיר לצרכן. זה יתפרסם, וחלק מהצרכנים שיגיעו לסופרמרקט ויראו שהמחירים כל-כך גבוהים, לא יקנו. זה יכול לפעול נגד המגדלים הגדולים יותר, שלא יכולים למכור בשווקים הפתוחים. חקלאי גדול הרי לא יכול להביא שתי משאיות של נקטרינות לשווקים הללו". 

 יאיר אזולאי / צילום: אילנית חיות

צרכן חכם - מחירים שפויים

אזולאי הוא מגדל האננס הגדול ביותר בישראל. יש לו 240 דונם של גידולי אננס ועוד 150 דונם של גידולי פלפל. בעבר הוא גידל גם ענבים, אך הפסיק כשהדבר לא השתלם לו כלכלית.

"הייתה שחיקה ברווחיות, ולא היה מקום לכל המגדלים", הוא אומר. "כך נוצר איזון. הענבים היום הגיעו לאיזון, ואפשר להרוויח עליהם, ואת רואה את המחיר. זה קורה בכל ענפי הגידולים. נוצר איזון בסופו של דבר, אבל זה לוקח זמן".

- המחיר שבו נמכרו ענבים בתחילת הקיץ סביר?

"המחירים תמיד מתחילים גבוה. ככל שהצרכן יהיה יותר חכם - המחירים יהיו יותר שפויים. כשצרכן משלם 25 שקל על קילו ענבים בתחילת הגידול, זה לא חכם. שיחכה שבועיים".

- למה עברת לגדל אננס?

"כי אפשר להרוויח שם אולי".

בזמן שהחקלאים מלינים על מחירים נמוכים שלא מאפשרים להם להתפרנס, מחיר האננס בישראל מרקיע שחקים. ברשתות השיווק כיום נמכר אננס במשקל של 1-1.2 ק"ג בלבד ב-25-30 שקל ליחידה. הצרכן האמריקאי, לעומת זאת, יכול לקנות אננס בוול מארט תמורת 2 דולר ליחידה של 2-2.3 ק"ג - 4 שקלים לק"ג בלבד. במידוד המשקל, האננס בישראל נמכר במחיר הגבוה ביותר מפי שישה.

גם בשווייץ, מדינה יקרה במיוחד, אננס במשקל של 2 ק"ג ויותר נמכר במחיר של 10 שקלים בלבד. השאלה המתבקשת היא מי אחראי לפער המחירים התהומי, שפערים אחרים בתחום המזון מתגמדים לידו.

"אננס יקר, וזו עובדה", אומר אזולאי. "הסיבה האמיתית היא שיש פחות אננס ממה שרוצים. אם היה הרבה אננס, המחיר היה יורד. הדבר היחיד שקובע את המחיר זה היצע וביקוש. מצד שני, אם זה היה כל-כך טוב ופשוט, כל אלה שעשו את 'מחאת הפלפלים' היו הולכים ומגדלים אננס, כי שם מצוי הכסף, ואני לא הייתי מגדל פלפלים. אבל לא פשוט לגדל כאן אננס, וזה גורם לכך שיש פחות אננס. אם אני לא אוכל לגדל אננס בזול, למכור ולהרוויח, אז אני לא אגדל". 

- למה זה לא פשוט?

"גידול אננס מניב אחת לשנתיים. במשך שנה וחצי הוא גדל כשיח, ולאחר מכן במשך חצי שנה גדל הפרי על השיח. בנוסף, אין לנו אקלים טרופי. חם מאוד בבקעת הירדן, ואני מגדל במבנים סגורים ועל מצע מנותק מהקרקע. נדרשת השקעה רבה במים כדי ליצור את הלחות. בחורף, כשקר, יש צינורות חימום; ובקיץ, כשיש מעל 45 מעלות, צריך לצנן במים מלמטה ומלמעלה.

"במדינות הטרופיות מגדלים אננס ללא מערכת השקיה. יורד גשם - סבבה. לא יורד - גם סבבה. כך מגיעים למוצר הכי זול בעולם מבין הפירות והירקות. בגדול המטרה שלי היא להוריד את המחיר ל-25 שקל לאננס גדול. ככל שהגידול יהיה מוצלח יותר - המחיר יוכל להיות נמוך יותר".

- איך בארה"ב אננס במשקל 2.2 ק"ג נמכר ב-8 שקלים?

"ההשוואה לחו"ל היא לא במקום, כי רוב הזמן גם אם יהיו מחאות, לא יהיה אננס במחירים האלה בארץ. הסיבה האמיתית למחירים הזולים בארה"ב היא היבוא שלהם דרך הים. כשמייבאים לארץ, חייבים לייבא בהטסה כדי לשמור על חיי המדף, ובטיסה היבוא עובר ביטחון, מה שמייקר את המוצר".

- למה אי-אפשר לייבא באונייה כפי שמייבאים לאירופה?

"כי זה ייקח חודש וחצי. גם כשאת קונה בישראל אננס שמקורו ביבוא, הוא עולה 24-30 שקל. זאת אומרת שהמחיר משקף עלות הטסה, פחת, קנייה, סיכון להימצאות מזיקים, תיווך ומסים". רק הרכיב האחרון עולה כ-20 דולר לקופסה של 12 ק"ג.

"תוך שנה לא ייבאו אננס"

למרות ביקורת לא מועטה שיש לאזולאי על רשתות השיווק, דווקא בכל הקשור לאננס, הוא אומר כי הבעיה אינה בפער התיווך. לדבריו, "פער התיווך ברשתות השיווק באננס קטן לעומת שאר הפירות. אני מעריך שזה 25%-30%. כשרשת קונה אננס ב-22 שקל, היא מוכרת אותו ב-29 שקל, וזה פער תיווך הוגן".

- בכמה אתה מוכר אננס לרשתות?

"ב-22-24 שקל ליחידה של 1.5 ק"ג. כשרשתות עושות מבצע על מלפפון או עגבנייה בשקל, הן עושות זאת על הגב של החקלאי, כי הן גורמות לו להפסד. הרשתות מקריבות את הפירות והירקות כדי למשוך את עקרת-הבית פנימה, וכך מעבירים אותה דרך המדפים של הבשר, העוף, השימורים והחטיפים. בסופו של דבר הקמעונאי מוכר לה סל של מוצרים, שגם אם סבסד את הירקות והפירות, הוא הרוויח במוצרים האחרים. וזה על חשבון החקלאים".

אזולאי מעריך כי מחיר האננס לצרכן יירד סביב אוגוסט-ספטמבר: "בחודשים האלה צפוי היצע אדיר, והמחיר יהיה זול עד למצב שמגדלים יפסידו כסף. אני מעריך שזה יתייצב ברמות של 20 שקל לאננס.

"למה זה קורה? בגלל החורף האחרון, שהיה חורף קשה. האננס פרח לכולם לפני הזמן. המשמעות היא הבשלה של שטחים גדולים יותר יחד, כך שההיצע צפוי להיות גדול מהביקוש, ויצטרכו להוריד מחיר. בחודשים האלה גם עיקר התוצרת הוא מהמגדלים הישראלים. כמעט לא תראי פרי מיבוא. היבוא נכנס לתמונה כשהוא מזהה שאין אננס".

- איפה שובר השוויון? המחיר שבו תחליט להפסיק לגדל?

"לא אפסיק כי שובר השוויון לא יקרה, כי אני לא בעונה של אוגוסט-ספטמבר בשל ההגנות שיש לי על הגידולים. אני גם לא אוריד מחירים מתחת לסף העלות שלי. זה היה יכול לקרות אם היו הרבה מגדלים, אבל אני יודע מה הנתונים.

"שנית, מאחר שאני מכיר את מחיר המינימום שהרשת מוכרת מיבוא, אני מתכנן למכור לרשת באותו המחיר, ואז אני אוכל להתחרות ביבוא. אני מעריך שתוך שנה מהיום לא יהיה יבוא של אננס, כי נהיה יותר תחרותיים מהם".

- במילים אחרות, מציאות המחירים הגבוהים עתידה להשתנות אך לא באופן מהותי.

"נכון, כי ברגע שמשהו יימכר מתחת למחיר העלות, יפסיקו לגדל. לא כל החקלאים מזוכיסטיים. מי שיש לו - שיקנה; מי שאין לו - שיקנה כשהוא נוסע לתאילנד או לארה"ב. זו הבעיה שלנו? הבנקים לא בעיה? מפסידים מהטייקונים וחולבים את עקרת-הבית. אז האננס בישראל הוא הבעיה?".

שיווק ישיר וזול: "אנחנו יכולים לחתוך את המחיר לצרכן לפחות ב-50%"

בשבועות האחרונים רבו יוזמות מקומיות של חקלאים למכירות ירקות ופירות ישירות לצרכנים. חקלאים שונים פתחו עמדות מכירה במשק הפרטי, ובמקביל קמה יוזמה של מובילי "מחאת הפלפלים" בראשות ברק אומגה, חקלאי ממושב פארן בערבה.

במסגרת יוזמה זו, קבוצת חקלאים מוכרת את תוצרתה ישירות לצרכנים בכל פעם בעיר אחרת. עד כה פעלו יוזמות כאלה בפתח-תקווה, ירושלים, רמת-גן, תל-אביב, ראשון-לציון, מכללת תל-חי ועוד. מאות צרכנים הגיעו לכל נקודה ורכשו את כלל הסחורה שהוצעה.

ברק אומגה, שמגדל פלפלים ליצוא, לא מכר את תוצרתו בפרויקט הזה, אך גם לו יש כוונה לעשות זאת מחודש נובמבר הקרוב.

"אנחנו הולכים כל פעם למקום אחר", הוא אומר. "רוב הרשויות הקצו לנו שטח לטובת העניין ללא עלות, והפרסום נעשה בפייסבוק. המטרה היא להילחם בפערי התיווך. אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לחתוך את המחיר לצרכן לפחות ב-50% ממחירי המדף לפני פתיחת היוזמה הנוכחית, וגם להתפרנס בכבוד.

"כשהתחלנו למכור נקטרינה ב-6.60 שקלים לק"ג ישירות לצרכן, היא נמכרה ברשתות ב-30 שקל. מיד לאחר מכן, הרשתות הבינו שהדבר הזה תופס תאוצה והחלו להילחם בחקלאים על-ידי הורדת מחירי המדף למחיר נמוך מעלות הגידול, במטרה להחזיר את הצרכנים לרשתות. בנוסף, חקלאים רבים קיבלו מסר שהרשתות יבואו אתם חשבון ביום מן הימים".

- זה יכול להיות פתרון?

"פתרון חלקי לחלוטין. פתרון לחקלאים מאזור המרכז שיותר נגישים לשווקים, בטח לא לחקלאים מהערבה שצריכים להגיע בנסיעה של 3-4 שעות. חקלאי צריך להישאר חקלאי ולא להפוך לסוחר".

- אז למה לעשות זאת?

"כדי להעלות מודעות ולחבר בין החקלאים לצרכנים. הצרכנים הם אלה שיכולים להפעיל לחץ על הממשלה במטרה שתפעל רגולטורית לריסון פערי התיווך".