"נתניהו הספינולוג הכי גדול? הטוענים לכתר הם כחלון והאוזר"

"יידע כל חבר כנסת המרים את ידו שהוא הולך לתת 500 מיליון שקל לבנקים, במצוותו ובהוראתו של השר משה כחלון, על פי הרעיון והחלום של יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר. הכל תחת הכותרת 'אנחנו נלחמים בבנקים' - רק שזה ממש לא נכון, הם דווקא מעשירים את הבנקים!" כך סם ברונפלד, יו"ר הבורסה לניירות ערך עד לפני שלוש שנים וקודם מנכ"ל הבורסה, על ההפרטה המתוכננת של הבורסה.

- מה לא נכון?

"אבירי הגילוי הנאות, רשות ניירות ערך שכתבה את הצעת החוק וראשי האוצר שהגישו אותו לכנסת, לא טרחו להבהיר לחברי הממשלה ולא טורחים עכשיו להבהיר לחברי הכנסת כי לישועות והנחמות, רבות מהן מדומיינות, שהם מבטיחים למשק עם הפרטת הבורסה, יש מחיר חברתי וכלכלי כבד. ולכן אסור לאשר את ההצעה כפי שהיא - וחייבים לשנות את שיטת ההפרטה. את הבורסה צריך להפריט כמו שהפריטו את אל על: להציע לציבור הרחב וגם לבנקים את המניות באמצעות תשקיף".

- איפה בהצעת החוק רבת העמודים כתוב שאת הון הבורסה דהיום מחלקים לחברים, שרובם בנקים?

"זהו בדיוק! מסתירים זאת. בניירת שהופצה לא מוזכרת כלל תוכנית משרד האוצר לשלם לבנקים דמי לא יחרץ בהיקף 500 מיליון שקל, ועוד עם דחיית מס, על מנת שיואילו להסכים להפוך את הבורסה מ'קואופרטיב' של חברים לחברת מניות לכל דבר, וגם יואילו בטובם, כתמורה, לקבל את המניות שתיווצרנה חינם. אין כל אזכור לכך שלמרות שלמדינה יש את מלוא הזכויות ההוניות על המניות שתיווצרנה, היא מתנדבת להעניקן במתנה לבנקים כדי שיפנו לפנות לבית המשפט על מנת שיאשר את הפיכת הבורסה לחברת מניות ואת כמות המניות שיקבל כל בנק חינם אין כסף."

- מה כן נאמר בנוסח החוק שהגיע לממשלה והשבוע לכנסת?

"אפרט. במסמכי הצעת החוק החדשה יש אמירה מפורשת לפיה על פי החוק הקיים 'חברי הבורסה אינם מחזיקים בזכויות הוניות כלשהן'. אבל למרות זאת בדברי ההסבר להצעה לא נאמר בשום מקום, במפורש ובעברית פשוטה, מה משמעות ההפרטה המוצעת עבור חברי הבורסה, שהם ברובם בנקים. לא נאמר במפורש ואפילו ברמז, כי משרד האוצר החליט להפעיל את סעיף 45 ב' (ב) בחוק הקיים, הקובע כי 'בפירוקה תשמש יתרת נכסי הבורסה למטרות שיקבע שר האוצר' באופן שערורייתי. דהיינו, לחלק לבנקים ללא תמורה את המניות שתיווצרנה ואף לדחות את תשלום מס רווחי הון. כל זאת, למרות חולשת הטענות של הבנקים על זכותם כביכול בנכסי הבורסה ולמרות רווחי עתק הצפויים להם ממילא, אם וכאשר יתגשמו תחזיות רשות ני"ע בדבר הקפיצה הצפויה במחזורי המסחר".

- האם אתה רואה הטעיה בניסוח?

"לי, אחרי 50 שנה בשוק ההון, לקח שעות רבות להבין את תורת הנסתר של ההצעה הזו. לעומת היעדר הגילוי הנאות על דמי הלא יחרץ שמשלמים לבנקים, בעמודי הצעת החוק שהוגשה לממשלה יש אפילו הטעיה בנוגע למיסוי. בעמ' 2 לתמצית נאמר: 'בנוסף הצעת החוק כוללת הוראה המטילה מיסוי כבד במיוחד על מכירת ההחזקות של בעלי השליטה', דהיינו על הבנקים"..

- וזה לא נכון?

" לא. נאמר בפירוש כי רווח ההון על מכירת המניות שהבנקים יקבלו אם תימכרנה, עד סכום של 500 מיליון שקל, יהיה בפטור ממס. גם הרווחים מעבר לכך יהיו פטורים ממס - אך הם יועברו לבורסה ולא לאוצר המדינה! הלוואי על כולנו משטר מס כזה!"

- נעצור רגע. יש יאמרו שאתה מדבר כך כי פיטרו אותך מהבורסה. ביוזמת שמואל האוזר.

"אף אחד לא פיטר אותי. אני רוצה שיהיה ברור מעבר לכל ספק - איש לא פיטר אותי. קמתי והתפטרתי כי קצתי. היה לי חוזה עבודה סגור הרמטית עד יולי 2016. הסיבה שהתפטרתי היא שהרגשתי שרשות ני"ע מבצעת השתלטות עוינת על הבורסה. שיו"ר הרשות מפעיל את הדירקטורים מאחורי גבי והם מצייתים להנחיותיו".

- אפשר שהרגשת שהוא רוצה להעיף אותך?

"אני לא יודע מהם מאווייו האישיים ובכל מקרה אין לו סמכות כזו. אחרי 50 שנה בשוק החלטתי שמספיק. להיאבק עם רגולטור בישראל זה קשה מאוד".

- גם אתה היית רגולטור.

"נכון. אבל אני הייתי רגולטור נאור, בבנק ישראל וגם בבורסה".

- המערכת הביאה במקומך מישהו שהוא חלק ממנה, מה דעתך על מחליפך, אמנון נויבך?

"הרשו לי לא לדבר על מחליפי. זה לא קולגיאלי. ההנהלה הנוכחית פועלת כבר שלוש שנים והציבור יכול לשפוט אותה לפי ביצועיה".

- יש תפיסה שהבורסה כושלת כבר תקופה ארוכה, כולל בימיך.

"עד שנת 2012 לא שמעתי שניהול הבורסה הוא כישלון. עד 2008 היו 20 שנות צמיחה אדירה. הפרטות, כניסת משקיעים זרים, קפיצת מחזורי המסחר ועוד ועוד. הכנסנו את הבורסה למאה ה-21. עברנו למסחר וסליקה ממוחשבים ללא אולמות מסחר. הקמנו שוק לנגזרים, לתעודות סל, שוק לאג"ח לא-ממשלתיות, שופר ניהול הסיכונים של המסלקות. אף חבר בורסה לא הסתבך או פשט רגל, למרות כל הטלטלות במשק ובשווקים. הפיקוח עליהם היה בסדר.

"ב-2008 היה המשבר, ב-2009 וב-2010 הייתה התאוששות והמחזורים היו מאוד טובים. אחרי 2010 קרה משהו בשוק ההון הישראלי ובכל העולם. אחרי שזה קרה התעורר ויכוח גדול מה יש לעשות. המגזר העסקי גורס שעודף רגולציה הורג את השוק. גרסת הרשות היא שהבעיה איננה בעודף הרגולציה, לא אצל החברות שבורחות ולא אצל המשקיעים הזרים שלא באים. לגרסתם הבעיה טמונה בכך שהבורסה לא יעילה ולא מסחרית - ולכן יש לשנות את מבנה הבעלות שלה ואז יבוא לציון גואל.

"יש אגדה בארץ שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא הספינולוג הגדול מכולם. אז יש לי בשורה בשבילכם, הטוענים לכתר הם אחרים: שר האוצר ויו"ר רשות ני"ע. רעיון הפרטת הבורסה הוא כל כולו טיל ספין רב-שלבי".

- כחלון והאוזר. הסבר, פרט, נמק.

"השלב הראשון בטיל הספין הוא הטענה שהפרטת הבורסה תפגע בבנקים. היו כותרות שהסבירו שההפרטה היא חלק ממהלכי שר האוצר נגד עוצמת הבנקים ושהאוצר יגזור באמצעותה קופון על חשבונם. ההיפך הוא הנכון. אם ההפרטה תתבצע כפי שהיא מתוכננת עתה, הבנקים יקבלו 500 מיליון שקל כמתנה.

"יש כאן פגם מוסרי גדול גם משום שהבנקים הואשמו על ידי רשות ניירות ערך בכך שהם הגורמים לנכות של הבורסה ושהם גוזרים קופון שמן על המסחר בבורסה. כפי שאמר יו"ר הרשות שמאול האוזר, 'הבנקים גובים עמלות מסחר של יותר מ-2.5 מיליארד שקל ומשלמים רק 130 מיליון לבורסה' (26.10.2015). ואז נשאלת שאלה: הרצחתם וגם ירשתם וגם קיבלתם דחיית מס? איני מבין זאת, יש כאן בעיה מוסרית גדולה. הם הרסו את הבורסה ועכשיו הם מקבלים אותה כפרס?"

- אומרים שכדי להיפטר מהבנקים, ישלמו להם כסף ואז הם ילכו.

"קל מאוד לשלם. אלה כספי ציבור, אחרי הכל. אני שואל: איפה החשכ"לית? למה אין שומעים את הדעה שלה? הרי מדובר בנכסי מדינה. נכסים שניתנים עכשיו בקלות דעת לבנקים. זהו פגם מוסרי-ערכי קשה".

תרגיל ההחזרים

- יש טוענים כי קיימות חוות דעת משפטיות לפיהן חברי הבורסה הם בעלי הבורסה, לכן מגיע להם.

"לא ולא. ושוב לא. מי שהכין את חוות הדעת למהלך הזה, עם התירוץ הזה, הוא עורך הדין של הבורסה. במדינת ישראל יש חוק ניירות ערך, שאומר כי תקנות ההתאגדות של הבורסה מבטיחות שרווחיה ישמשו רק למטרותיה ולא יחולקו בין חבריה. חד וחלק. כן נכתב כי בפירוקה תשמש יתרת נכסיה למטרות שיקבע שר האוצר. כלומר, החוק מנסח חד משמעית, שאם מפרקים את הבורסה היא חוזרת למדינה. אכן, החוק לא אוסר על שר האוצר לחלק את רכושה לבנקים. אבל זה מה שהשר כחלון ומדינת ישראל צריכים עכשיו?"

- מה השלב השני בספין?

השלב השני אינו רק עיוות מוסרי כי אם גם כלכלי. הבורסה היא קואופרטיב, שהוא גם מונופול. בקואופרטיב החבר משלם דמי כניסה. כמו שנהגי דן ואגד שילמו על המניה. אבל הבנקים הרי לא שילמו אף פעם דמי חבר. לא בשקל חדש, לא בשקל ישן, לא בלירות ולא בלי"ש בימי המנדט. הם קיבלו הכל במתנה. גם לא שילמו עבור הזיכיון".

- הם טוענים שהם תרמו לפעילות הבורסה.

"הם? תרמו? הם הרי גובים עמלות אדירות לאורך השנים. הם עשו זאת למען הבורסה? יותר מזה, לא רק שהבנקים לא שמו גרוש בבורסה - הם גם חלבו את הבורסה, וזאת בניגוד לקביעה בחוק ני"ע שאסור להם להוציא רווחים".

- איך שלחו יד לקופה?

"היה בזמנו פטנט שקראו לו אז 'החזר רטרואקטיבי של עמלות'. מאחר והיה איסור לחלק דיבידנדים, הרי בסוף השנה, כשהבנקים ראו שיש קופה של רווחים, הם לקחו אותם תחת הכותרת 'החזר עמלות'. זה קרה עד אמצע שנות השמונים וזה נפסק בהוראת מנהלי הבורסה אחרי משבר הוויסות שפרץ באוקטובר 1983.

"אספר לכם עוד משהו: הבניין הישן של הבורסה, בכלל לא היה של הבורסה אלא של החברים. מאיפה זה נולד? ובכן, בשנת 1982 - שנה 'נהדרת' - היו עודפים גדולים של הכנסות, אז במקום לנצל זאת להורדת עמלות ולשיפור השירותים, גם הבנקים וגם חברי הבורסה האחרים החליטו לחלק את הכסף, ביניהם, כהחזר עמלות. חברי הבורסה, שרובם בנקים, רכשו בכסף הזה את בניין הבורסה ולאחר מכן השכירו אותו לבורסה. כך קרה שכשהבניין באחד העם 54 נמכר, הכסף הלך לחברי הבורסה - כשהמימון לרכישת הבניין הזה הגיע אליהם מ'החזרי עמלות' שניתנו-נלקחו בעבר".

- אז מאיזה כסף נרכש הבניין החדש?

"שנות התשעים והמהפכה שתיארתי הגדילו את הכנסות הבורסה באופן דרמטי. הנהלת הבורסה השתמשה בגידול להורדה משמעותית של עמלות וכן ליצירת הון עצמי משמעותי. אנחנו רצינו להשתמש בגידול בפעילות הבורסה לשתי מטרות: הורדת עמלות - כי זה יעודד פעילות ומחזורים, ויצירת הון - כי ברור שבורסה שמפעילה מסלקות חייבת שיהיה לה הון. ההון הזה שימש את הבורסה לרכוש את הבניין החדש, והוא כבר נרשם בבעלות הבורסה".

תועלת מוגבלת

- בכל העולם נעשו שינויים מבניים בבורסות, רובן היום חברות עסקיות לכל דבר, לחלק אפילו מניות שנסחרות בבורסה.

"מדינת ישראל, כלכלתה, מוסדותיה ואנשיה שונים מאוד מהמקובל בעולם. אנחנו עדיין לא כמו העולם המפותח, ותודה לאל גם לא כמו העולם המתפתח. דוגמאות? יש מקום בעולם שאסור לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי? לא. יש מקום עם חוק ריכוזיות? לא. יש מקום עם תקרות שכר לבנקאים? לא. בארץ אנחנו עושים מה שנכון לדעתנו, לצרכים שלנו. הרבה פעמים זה דומה לעולם ולפעמים לא. עשיתי עבודת מחקר על זה בשנת 2007. אז בא אלי חבר בורסה שאינו בנק ואמר לי שנעשה הפרטה של הבורסה. אמרתי שאלמד את העניין - ולמדתי אותו. זה כבר היה טרנד עולמי. מצאתי שהפרטות שנעשו במקומות אחרים נעשו מסיבות שאינן רלבנטיות לישראל, כך שאם בכלל יש תועלת בעולם למהלך עבורנו - היא תהיה מוגבלת.

"היו שתי סיבות עיקריות להפרטות של בורסות, שהחלו בשנות השמונים. האחת היא שאז כל הבורסות בעולם התחילו בהליך התמחשבות, שהיה אז מאוד יקר. לבורסות כקואופרטיבים לא היה כסף, ולכן החליטו שכל חבר ישתתף במימון מערכת מסחר חדשה. הברוקרים הקטנים אמרו אז שאין להם כסף ותקעו את העניין. לכן הלכו בעולם להפרטה. דוגמה בולטת הייתה הבורסה של אוסטרליה. בשנים מאוחרות יותר החלה מגמת מיזוגים בין הבורסות העולמיות, שהצריכה גם היא מקורות מימון גדולים. אולם, הבורסה הישראלית כבר עברה זאת, התמחשבה ומימנה את זה בעצמה".

- סיבה שנייה?

"סיבה שנייה היא מה שקרה ב-NYSE, בה היו למעלה מאלף חברים. תארו לכם מה זה לנהל גוף עם אלף חברים בעלי קול שווה. זה כמו קיבוץ ואנו יודעים מה קרה לקיבוצים. כלומר, השינוי המבני, הפרטה, היה בגלל צורך בייעול ניהול הגוף. גם זה לא רלבנטי לישראל.

"לא רק אני בדקתי ומצאתי מה שמצאתי. שמואל האוזר מינה בזמנו את ועדת בן חורין שהמליצה על הפרטה, אף שקבעה שהספרות המחקרית האקדמית לא מצביעה על יתרון להפרטת הבורסה. אצטט מעמוד 62 של ועדת בן חורין: 'לא קיימת עדות חד משמעית ביחס למידת ההשפעה של שינוי מבנה הבעלות ושינוי המודל העסקי על הצלחת הבורסה ויעילותה'. הרשות בחרה להתעלם מקביעה זו של הוועדה.

"היום אני יכול להוסיף עוד נתון: בתחילת אפריל 2016 פרסם ה-OECD דוח על היעדר התחרותיות בענפי המשק השונים בישראל, כולל המגזר הפיננסי. הדוח הזה לא אמר, ואפילו לא רמז שיש בעיה כלשהי של תחרותיות בבורסה בתל אביב. מכאן שהנחישות בה קידמה רשות ניירות ערך את נושא ההפרטה, אין לה הרבה על מה לסמוך".

- אתה מתנגד לשינוי המבני - להפרטה?

"התשובה מורכבת. אינני מתנגד להפרטה - אם תיעשה נכון ובתנאי שמי שעושה אותה ומאשר אותה, יעשה זאת בהבנה של מה ניתן להשיג ומה הם רק חלומות באספמיה. אחת הטענות המרכזיות להצדקת המהלך זה שהבורסה בתל אביב אינה יעילה - ואותי זה מרגיז. אני הייתי שם מעל ל-20 שנים טובות ואני יודע שזה לא נכון. בחנתי את מדדי היעילות מולם הושווינו וגיליתי, לשמחתי, שאחד ממדדי היעילות החשובים ביותר הוא רווחיות הבורסה. אז נכון, מבחינה זו היינו 'לא יעילים'. אבל למה? כי בגידול בהכנסות, שנבע מהגידול בפעילות, השתמשנו להפחתת עמלות - ולא להקפצת הרווח. אומר זאת במספרים: על עסקה באג"ח שהבורסה גבתה עבורה 100 שקל בשנות ה-80 היא גובה 1.5-1.0 שקל בשנות ה-2000".

- הנחת היסוד היא שבורסה פרטית, למטרות רווח, תצטרך לעמוד בתחרות מול בורסות בעולם.

"בעלי הבורסה בעיקר ירצו להרוויח כסף. הבורסה לא תפסיק להיות מונופול, והתחרות מול העולם צריכה להיפתר על ידי הרמוניזציה של הרגולציה ולא על ידי הפרטתה. איננו במצב של בורסת פריז שמתחרה בבורסה של לונדון השכנה. לא צריך לפתח פנטזיות".

- אולי לא צריך בכלל בורסה בתל אביב...

"אני חושב שצריך. היא תרמה בעבר ותוכל גם בעתיד לתרום רבות לצמיחה. אבל, אם תימשך המגמה של הרגולציה המכבידה, נמצא את עצמנו בעוד כמה שנים ללא בורסה בתל אביב. אני, כמו רבים וטובים, חושב שעומס הרגולציה הוא שהורס את הבורסה, מבריח את החברות, גורם למשקיעים מוסדיים ללכת לחו"ל, זה הגורם העיקרי לכך שבעוד כמה שנים אולי לא תהיה לנו בורסה. אין לי אלא להיתלות באילנות גבוהים, כמו גיל שוויד, אייל ולדמן, וגם דן פרופר - שהודיעו שהרגולציה המאיסה את הבורסה בת"א על החברות".

- האוזר מכריז כבר שנים על מהלכי דה-רגולציה.

"ה'דה רגולציה' הזאת המיוחצנת בחצוצרות ובמצילתיים, היא חלקה פלסטר וחלקה כדור אספירין. אנו מדברים כאן על חולה קשה".

ימות המשיח

- נחזור להפרטה, לשלב השלישי של הטיל-ספין.

"הנה כמה אמירות המתארות את העתיד המופלא שלאחר הפרטת הבורסה: מהלך 'סופר דרמטי'. תל אביב תהיה 'מרכז פיננסי בינלאומי'. תעמוד בשורה הראשונה של בורסות בעולם. מחזורי המסחר יגדלו פי 4 ואם יתממש 'חזון שמואל' (האוזר) במלואו - זה יהיה אף פי 7. עוד מתבשמים ש'נגע' האקזיטים ייעלם, שבתי ההשקעות הגדולים בעולם יבואו להיות חברות בבורסה, שחברות ההיי-טק וחברות קטנות ובינוניות ינהרו לפה. בקיצור, ימות המשיח - ההפרטה אולי תעשה אפילו קפה.

"אתה שומע ושואל את עצמך, איך מישהו יכול להעלות על הדעת שתל אביב תהיה אטרקציה לחברות בינלאומיות - כשהיא לא מצליחה להביא את החברות הישראליות שעשו IPO בנאסד"ק? מי יבוא כשהחברות הישראליות המצליחות בחו"ל לא עושות פה רישום כפול. ראינו היטב מי כן בא אלינו בשנים האחרונות".

- מדברים על יתרון בשיתופי פעולה אסטרטגיים. קודם כל עם בורסת הנאסד"ק, רומזים שאולי זו תרכוש את השליטה, ואז בוודאי כל הצרות ייעלמו.

"הקשר של הבורסה בתל אביב עם הנאסד"ק נמשך כבר עשר שנים. לנאסד"ק עניין גדול בבורסה בתל אביב - ועניין קטן בכלכלת ישראל. העניין הגדול הוא למכור, תמורת דולרים ולא תמורת מניות, את מערכת המסחר היקרה והמשוכללת שלהם - הרולס רויס של מערכות המסחר, ובכך יסתפקו. אבל איננו צריכים אותה. מערכת המסחר שלהם גדולה על השוק המקומי - זה כמו לנהוג ברולס רויס על שביל עזים. אנחנו צריכים סובארו, ואת זה יש לנו, היטב.

"יש לנו מערכת מסחר טובה וזה לזכותה של אסתר לבנון ומחלקת המיחשוב של הבורסה. לנאסד"ק חשוב מאד למכור את מערכת המסחר שלהם, הם לא מזלזלים ב-30 מיליון דולר. אם מישהו מעלה על דעתו שהנאסד"ק תביא למסחר בת"א חברות - שיחשוב שוב. בנאסד"ק רוצים שחברות ישראליות דווקא יגיעו אליהם. הם חוששים שהממשלה תוציא הוראות שיפגעו ביתרון המסחר בחו"ל. לכן הם רוצים נוכחות פה".

- מה דעתך על חקיקת רישום כפוי, מסחר בישראל במניות חברות זרות, גדולות, הנסחרות בבורסות מרכזיות בעולם, בלי הסכמתן או מעורבותן ומבלי להחיל דרישות גילוי ופיקוח הרשות בישראל?

"אני שמח שעושים זאת. הרעיון הופיע בתוכנית האסטרטגית של הבורסה כבר לפני 10 שנים. אבל הדבר החשוב זה לאפשר מסחר במניות החברות הישראליות הבינלאומיות. אבל אם מישהו חושב שיהיה בתל אביב שוק למניות מיקרוסופט הוא טועה, כי ישראל פועלת באותם אזורי זמן כמו אירופה, ואם משקיע מוסדי רוצה לרכוש חבילה במניות מיקרוסופט, הוא יקנה באירופה, מה גם שפה לא תהיה נזילות למניות מהסוג הענק הזה. מי יקנה בת"א? רק ישראלי קטן שצריך היום לשלם שבע עמלות בדרך לעסקה בבורסה בחו"ל. הוא ייהנה מזה וזה טוב".

- ושינוי ימי המסחר? ביטול המסחר ביום א' כמו בעולם?

"זו שאלה קשה. אני מתלבט בה מאז שידידי סילבן שלום העלה הצעותיו. לצערנו, אנחנו לא יודעים מספיק מה מניע את משקיעי החוץ. הרבה מדברים בשמם, אבל נתונים ממשיים אין. כולם מבינים את בעיית יום שישי הקצר, והקצר מאוד בחורף, ויש החוששים שבסופו של מהלך יהיה מסחר בתל אביב רק ארבעה ימים בשבוע. חשוב שבנק ישראל, רשות ני"ע, הבנקים והבורסה עצמה יספקו נתונים יותר משמעותיים על פעילות משקיעי חוץ. הרי כולנו זוכרים את השנים שהם היו מרכיב חשוב מאד במסחר בת"א. היום כבר יש 7 חברי בורסה זרים. האם הם באמת מדירים כספם מת"א בגלל שאצלנו סוחרים ביום ראשון?"

- אם אתה ח"כ, חבר ועדת הכספים, קואליציה, אופוזיציה, מה אתה עושה עם הצעת החוק להפרטת הבורסה?

"אם אני ח"כ אני נגד. ומינימום אני אומר לשר האוצר - תעשו מה שאתם מבינים אבל אל תיתנו את המניות לבנקים חינם אין כסף. לא לשלם דמי לא יחרץ. אני גם הייתי שואל את יו"ר הרשות, האם באמת יש לפצות את הבנקים על שהם, במו ידיהם, הפכו את הבורסה לנכה?"

- הבורסה בהתדרדרות ודאית, משהו חייבים לשנות.

"שומעים הרבה על מה חייבים לעשות, שומעים מעט מדי מה בדיוק המחלה. קראתי את דוח ועדת בן חורין, האורים והתומים של הרשות, ולא מצאתי הסבר אינטליגנטי למה שקרה אחרי 2010. גם כתבי מחלקת המחקר של הרשות לא מספקים תשובה. לפיכך אולי, למרות הכל ואף על פי כן, יש בסיס מוצק לטענות בדבר הרגולציה העודפת. אם כן, במה תועיל הפרטת הבורסה? קיוויתי ששר האוצר יתפוס את השור בקרניו, אבל את ההמשך כולם מכירים".

במשרד האוצר בחרו שלא להתייחס לדברים. מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "מבנה הבורסה הנוכחי הוא שריד פרה-היסטורי מעידן של קואפרטיבים הנשלטים על ידי בנקים ונושאי דברם. כל הבורסות המערביות ביצעו את השינוי המבני, וכיום שר האוצר ביחד עם רשות ניירות ערך מובילים מהלך שיסגור את הפער ויציב את הבורסה הישראלית בעמדת זינוק לאתגרי העתיד. לאחר השינוי המבני, תאבד השליטה של הבנקים על הבורסה ותתאפשר תחרות בריאה על מקורות ההון בישראל.

"השינוי המבני ינתק את הקשר בין הבעלות בבורסה לבין הזכות לסחור באמצעותה. כך יוכלו להצטרף לבורסה גופי מסחר חדשים מהארץ ומהעולם, הפעילות בבורסה תגדל, ניגודי האינטרסים יפחתו, והתחרות בין הגופים תוביל להוזלת העמלות למשקיעים שייהנו מחיסכון שנתי פוטנציאלי של מאות מיליוני שקלים. השינוי המבני יצעיד את הבורסה הישראלית לקדמת הבורסות בעולם ויפתח בפניה הזדמנויות חדשות לשיתופי פעולה עם בורסות זרות כדוגמת שיתוף הפעולה המתהווה עם בורסת נאסד"ק, לטובת תעשיית ההיי-טק והמשק הישראלי".

מדריך מקוצר לתוכנית כחלון את האוזר

לא הפרטה - תאגוד. רבים קוראים למהלך "הפרטת הבורסה" - אך זה לא מה שקורה. הבורסה איננה גוף ממשלתי אלא פרטי. היא פשוט איננה חברה בע"מ שפועלת למטרות רווח. כעת מדובר על תאגוד שלה והפיכתה לחברה שפועלת למטרות רווח.

המטרה והתקווה של הרגולציה, שכבר שנים לא מצליחה למצוא פיתרון למצבה הקשה של הבורסה, היא בין היתר שבעקבות השינוי המבני, הבורסה תשנה את אופיה ותפעל טוב יותר להשאת רווחיה, וכפועל יוצא תמלא טוב יותר את תפקידה כמקום המפגש של גופים וציבור שמעוניינים להשקיע את הכספים שלהם עם גופים שמחפשים מימון. רבים מחוץ לבורסה חוששים שהמציאות תהיה שונה לגמרי, ולא רק סם ברונפלד.

חקיקה וחלוקת מניות. השינוי במבנה הבעלות של הבורסה והפיכתה לחברה בע"מ, שתמקסם הכנסות ובעיקר רווחים כמטרה עליונה לעסקיה, תלוי בהשלמת שני מהלכים. האחד הוא השלמת החקיקה בנושא, שתגדיר כיצד לעשות זאת ושבכלל תתיר את המהלך. השני הינו אופן חלוקת מניות הבורסה בין החברים הקיימים ובין העובדים.

בעוד הליך החקיקה מקודם על ידי משרד האוצר ורשות ני"ע, ויגיע בקרוב לשולחן הח"כים, הרי שהליך חלוקת המניות מנוהל על ידי יו"ר הבורסה אמנון נויבך. נויבך כבר הצליח לסכם על חלוקת המניות בין חברי הבורסה, ונותר לו לסכם עם עובדי הבורסה על חלקם (כשחברי הבורסה יחלקו ביניהם ביתרה).

וכיצד יחולקו מניות הבורסה בין חברי הבורסה? לקח לא מעט זמן עד שסיכמו על מתווה מוסכם שלפיו הבנקים יחזיקו בכ-70% ממניות הבורסה לכשזו תהפוך לחברה בע"מ כאשר חלקם של חמשת הבנקים הגדולים יעמוד על 59%. זאת, במקום שיעור גבוה יותר של כ-80% שהיו אמורים לקבל לפי המתווה המקורי של יו"ר הבורסה, שנפל בעקבות התנגדות חברי הבורסה שאינם בנקים.

מסתבר שיש מספיק שלל לכולם. בשקלול חברות בנות, בנק הבינלאומי יקבל לידיו 21.6% ממניות הבורסה, כשאחריו יהיו בנק הפועלים עם 14.1% מהבורסה, בנק לאומי עם 9.9%, בנק מזרחי טפחות עם 7.1%, ודיסקונט עם 6%. הבנקים הקטנים יותר - ירושלים ואגוד - יקבלו כ-5.5% ו-5.7%, בהתאמה, מסך המניות שיינתנו לחברי הבורסה. חברי הבורסה שאינם בשליטת הבנקים יקבלו 27.6% ממניות הבורסה, היתרה תלך לחברים הזרים ולבנק ישראל. יצוין כי בין מבקרי מהלך התאגוד יש הטוענים כי למעשה נולד כדי לפצות את צדיק בינו על מה שגרם לו חוק הריכוזיות.

סם (שאול) ברונפלד

יליד: 1942

מצב משפחתי: נשוי לאפרת, כלכלנית בפנסיה, אב לאבנר, מהנדס, ולאורי, אמא במשרה מלאה. סב לאמילי - שרה

תחומי פעילות: מאז 2014 משמש עמית מחקר בגוף צה"לי, חוקר ומפרסם מחקרים על מלחמת ההתשה בסיני (1968-1971) יו"ר הבורסה יולי 2013-2006, משנה ומנכ"ל הבורסה 1991-2006 מנהל ההשקעות בבנק כללי 1984-1986, בנק ישראל 1964-1984