ארגון העיתונאים: "ניסיון שערורייתי לחסל את השידור הציבורי"

ארגון העיתונאים פרסם היום (ג') תגובה חריפה להחלטה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, לדחות את סגירת רשות השידור ואת פתיחת תאגיד השידור הציבורי ביותר משנה, לתחילת 2018.  

לדברי הארגון, "הודעת הממשלה וההסתדרות, לפיה פתיחת תאגיד השידור החדש תידחה בשנה וחצי, מסתמנת כניסיון שערורייתי לחסל את השידור הציבורי בישראל, לאחר מאמץ רב-שנים להביא לשיקומו. העובדה כי ההסתדרות, שארגון העיתונאים הוא חלק ממנה, נותנת יד למהלך, היא חמורה ביותר בעינינו. מהלך כזה יביא לפגיעה אנושה בעיתונות החופשית ובתרבות בישראל. ארגון העיתונאים מתנגד להחלטה כזו, שהתקבלה בחשאי ובחטף, ללא התייעצות עם ראשי התאגיד החדש ומבלי לערב את הארגון, המייצג 3,000 עיתונאים בישראל".

לטענת איגוד העיתונאים, "החלטה זו היא המשכה של אותה תרבות פסולה של שליטה פוליטית בשידור הציבורי, תרבות שאפיינה את רשות השידור הישנה והביאה, בין השאר, לשקיעתה וסגירתה. יש להותיר את שיקול-הדעת בעניין מועד תחילת שידורי התאגיד לדרג המקצועי, היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ, בתיאום עם עובדי התאגיד, ולהעניק לאלה גיבוי ענייני הרואה בראש ובראשונה את טובת התאגיד החדש והציבור בישראל". 

"גוף חי-מת" 

הארגון מוסיף כי "הניסיון לדחות את פתיחת התאגיד יפגע בכ-100 עיתונאים ועיתונאיות שכבר הצטרפו לגוף החדש וגם בעובדי רשות השידור הישנה, שייאלצו להמשיך לקיים גוף חי-מת בתנאים ירודים. החלטה זו מצד הממשלה מצטרפת לניסיונות אחרים להחליש את התקשורת החופשית בישראל, לפגוע בעיתונאים ובעיתונאיות וליצור יחסי תלות מקולקלים בין כלי התקשורת לזירה הפוליטית. ארגון העיתונאים יפעל בכל דרך למנוע מציאות כזאת.

בהודעה נכלל גם מסר מעומעם משהו לראשי ההסתדרות: "ההחלטה המפתיעה התקבלה ביום חגיגי ומרגש בו הולך ארגון העיתונאים לבחירות הראשונות בתולדותיו. ההנהגה היוצאת הקימה את הארגון והובילה אותו בשנים האחרונות במסגרת ההסתדרות. האיום המיידי שנוצר אתמול בערב על מאות עובדים ועל השידור הציבורי בכללותו, יחייב את ההנהגה החדשה לשים את סוגיית השידור הציבורי והאיום על קיומו בראש סדר היום ולהתמודד עם כלל השאלות העולות בהקשר זה". 

כחלון: "לא ידעתי"; ארדן: "רעם כיום בהיר"

בתוך כך, שר האוצר משה כחלון אמר היום, בראיון לרשת ב', כי לא ידע שההסתדרות צפויה להודיע כי סגירת רשות השידור תידחה. כלון הוסיף כי ההוצאה הנוספת הכרוכה בדחייה לא תושת על הציבור. "לא אתן לכסף הציבורי להיזרק למקומות שאין בהם צורך", הוסיף שר האוצר.

מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, התראיין גם הוא ואמר כי התקציב שיועד לתאגיד השידור הציבורי יועבר לכונס הנכסים שמפעיל את רשות השידור, וכי צוות ההקמה של התאגיד ימשיך לפעול. 

שר התקשורת הקודם, גלעד ארדן, שהוביל את מהלך פירוק רשות השידור הישנה, הגיב הבוקר לדחייה ואמר בראיון לגלי צה"ל כי הוא "רוצה לקוות שלא מדובר כאן בשאלה פוליטית, אלא רק בעתיד השידורים בישראל".

"ההודעה הזו נחתה גם עליי כרעם ביום בהיר", הוסיף ארדן, "אני מאוד מקווה שאצליח לשכנע את ראש הממשלה לפעול אחרת". לדבריו, "אני מקווה שהטעו אותו בתוצאות של המהלך". 

יחימוביץ': "נתניהו משחק בחיי בני אדם"

ח"כ שלי יחימוביץ' האשימה בגלי צה"ל את ראש הממשלה בתוצאות המהלך. "אני מאשימה פה אדם אחד, והוא נתניהו, בכך שהוא משחק בחיי בני אדם ובעיקר מרסק את הדבר שכל מדינה דמוקרטית מטפחת בקנאות רבה". 

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, אמר כי "עם כל הכבוד לחברי אבי ניסנקורן, ועם כל הכבוד למנכ"ל משרד התקשורת, לא הם אלה שיקבעו אם התאגיד מוכן או לא מוכן מבחינה מקצועית. מה יעשו כל אלה שהצטרפו לתאגיד, שעזבו מקומות עבודה חדשים?".

העיתונאי יעקב אחימאיר, שעובד ברשות השידור מזה עשרות שנים, אמר בגלי צה"ל כי הוא "בטוח שלבג"ץ יהיה מה לומר על ההחלטה". לדבריו, "לא נעשתה שום עבודת הכנה, שום שיעורי-בית כדי להקים תאגיד שידור ציבורי. קרה כאן דבר מאוד חשוב, ראש הממשלה מחליט מתי יתחיל השידור הציבורי, וזה באמת פרדוקס גדול". 

כבל: "מחטף חסר בושה" 

ח"כ עפר שלח קרא לחברי הכנסת לבלום את יוזמת החקיקה של נתניהו. "על היו"ר והמנכ"ל של התאגיד, גיל עומר ואלדד קובלנץ, להודיע מיידית כי הם מתכוונים להתחיל בשידורים ב-1 באוקטובר, כפי שתוכנן", הציע שלח. "ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ידידי איתן כבל, חייבת לבלום את יוזמת החקיקה הנדרשת כדי לדחות את העלייה לאוויר. אם יש לשר האוצר כחלון שמץ של אחריות, הוא חייב להודיע שלא ייתן יד למהלך".

לדבריו, "במחטף חסר בושה ובסיועו של יו"ר ההסתדרות, השיל בנימין נתניהו את המסכה האחרונה וחשף מה שכל מי שעוסק בנושא יודע: הוא נחוש לחסל את השידור הציבורי בישראל, ולהשאיר את התקשורת נכה, כנועה וחשופה ללחצים שלו ושל בעלי ההון הקרובים אליו".

שרת המשפטים לשעבר, ח"כ ציפי לבני, ציינה כי בתפקידה הקודם היא קבעה סעיפים שמפרידים את תאגיד השידור מהפוליטיקה, ותקפה את החלטת נתניהו. "עכשיו מתברר עד כמה הפוליטיקה קוברת את התאגיד החדש", אמרה לבני. "יותר משהתאגיד לא מוכן לשידור - נתניהו לא מוכן לתאגיד שידור עצמאי וציבורי".

"זה לא עניין של כמה עיתונאים - זה עניין של כולנו", הוסיפה לבני. "השתלטות מוחלטת על התקשורת היא סממן של משטר יחיד טוטליטרי. לא טובת הציבור היא במרכז, אלא טובתו האישית של נתניהו, שפועל בתנועת מלקחיים - ביד אחת הוא מונע כל אפשרות להביע עמדה אחרת משלו דרך חוקי ההדחה, וביד השנייה דרך ידיים שנשלחות לכיסים עמוקים הוא מקודם על-ידי עיתון מטעמו, משתלט על אתרי תקשורת נוספים והחל מאמש גם פוגע ברשות שידור שהתחילה לגלות סימני עצמאות".

ח"כ אילן גילאון, שהגיש את הצעת החוק לביטול הרפורמה ברשות השידור, תקף אף הוא את ההחלטה על דחיית הקמת התאגיד החדש ל-2018. לדבריו, "משרד התקשורת, בתמיכת ההסתדרות, הפכו את עתידם התעסוקתי של מאות מעובדי רשות השידור למשחק ציני ובזוי. העובדים נאלצים לשלם מחיר כבד מנשוא על כישלונם המקצועי, בלשון המעטה, של קברניטי המהלך - ובראשם ראש הממשלה ושר התקשורת נתניהו, השר ארדן ומש"תפיהם למזימה - לעקר ולאלף את השידור הציבורי למרותם". 

ח"כ גילאון הודיע על כוונתו לדרוש דיון דחוף בוועדה לביקורת המדינה ולתבוע את הגעתו של נתניהו לוועדה: "כלו כל הקצים בציניות הארסית של נתניהו. יש גבול עד כמה ניתן לרמוס את כבודם של עובדי ועובדות הרשות". 

"נתניהו מבזה את הכנסת"

ח"כ קארין אלהרר, יו"רית הוועדה לביקורת המדינה, שכיהנה כיו"רית הוועדה המיוחדת לחוק תאגיד השידור הציבורי, מסרה: "ראש הממשלה נתניהו בכובעו כשר התקשורת, יחד עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, החליטו לחסל סופית כל ניסיון לקיים שידור ציבורי על-פי חוק שאותו ראש ממשלה אישר בקדנציה הקודמת. הם כנראה החליטו לעשות הכול כולל הכול על-מנת למנוע את קיום חוק תאגיד השידור הציבורי.

"ככה נראה זלזול בחקיקה ויותר מכל זלזול בצורך לקיים גוף חדש ונקי עם עיתונאים מצוינים, שרק בשבועות האחרונים התבשרנו על שמותיהם של רבים וטובים שהצטרפו לשורות התאגיד. מעניין איך יגיב שר האוצר משה כחלון על הדחייה הנפסדת הזו, שהרי מדובר בתוספת תקציבית משמעותית שאין בה כל צורך מלבד גחמה של שר התקשורת".

לדברי אלהרר, "אנחנו לא נאפשר את ההתנהלות הזו, ובכוונתי לקיים בהקדם דיון בוועדה לביקורת המדינה. חייבים לשים סוף לזלזול בשידור הציבורי בישראל". 

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין מסרה: "שר התקשורת נתניהו מבזה את הכנסת, את הציבור ויותר מכל את עובדי התאגיד. אותם עובדים שמגלים להפתעתם כי לאחר שעזבו את מקום עבודתם והצטרפו לתאגיד, תחילת עבודתם נדחית בעוד שנה וחצי, אחרי אין-ספור עיכובים, דחיות ולילות ללא שינה. כנראה שככל שמועד תחילת עבודת התאגיד התקרב, חלחל בנתניהו החשש שהתאגיד עלול לחטוא לתפקידו בעיניו כגוף תקשורת מסורס שירכין ראש בפני גחמותיו ודרישותיו. הרצון לדחות שנה וחצי שנה נוספות את מועד תחילת העבודה הוא חלק ממסע מתוכנן להביא לכך שהתאגיד לא יהיה גוף שידור אלא שופר תעמולה". 

פניות למבקר המדינה

ח"כ ד"ר נחמן שי מסר: "זהו כישלון אישי מהדהד של נתניהו. הוא החריב את רשות השידור הקיימת לטובת רעיון הזוי ולא מעשי. עכשיו נשארנו עם שני בתים - האחד הרוס למחצה, והאחר בנוי למחצה. חרפה". 

ח"כ שי שיגר היום מכתב בהול למבקר המדינה, יוסף שפירא, בדרישה לחקור את התנהלות ראש הממשלה ושר התקשורת סביב הקמת תאגיד השידור החדש. במכתבו כתב ח"כ שי: "מדובר בתהליך אנטי-דמוקרטי ממדרגה ראשונה. ראש הממשלה עושה הכול בכדי לרמוס את השידור הציבורי בישראל, הן בהרס רשות השידור ועתה גם בתאגיד החדש". 

שי קרא למבקר "לחקור את ההרפתקה חסרת האחריות הזו של ראש הממשלה, שעלותה מסתכמת במאות מיליוני שקלים ופוגעת פעם אחר פעם בחייהם של מאות עובדים שעתידם לוט בערפל".

ח"כ שי קרא למבקר המדינה להורות על עצירת המהלך של הקמת התאגיד החדש ופירוק רשות השידור עד סיום בדיקתו. 

בתוך כך, גם התנועה לאיכות השלטון יצאה היום בקריאה למבקר המדינה לפתוח בהליך ביקורת מיוחד בנוגע להתנהלות הליך הקמת תאגיד השידור הציבורי החדש, לרבות בחינת התנהלותם של מנהלי התאגיד וכן של הגורמים החיצוניים המלווים את ההליך - ובראשם שר התקשורת נתניהו. 

"מייחלים להמשך שידור ציבורי חזק ורציף"

מיקי קליין, יו"ר ועד ההפקה בערוץ 1, מסר: "רשות השידור מתפקדת היטב בתקופת הפירוק הקשה. במצב של חוסר קיצוני במשאבים, עם מחסורים בכוח-אדם עיתונאי, הפקתי וטכני, הרשות מצליחה לייצר שידורי אקטואליה, תחקירים, דרמה, ספורט ובידור, אשר זוכים שוב ושוב לשבחים מכל עבר. את המחיר על המחסור במשאבים משלמים העיתונאים אשר נאלצים לעבוד בתנאים בלתי אפשריים. עיתונאי רשות השידור, בתקופת הפירוק, זוכים לחופש עיתונאי מוחלט. הנהלת הרשות מעניקה גיבוי מלא לעבודה עיתונאית ישרה, הגונה, מאוזנת ומקצועית. 

"הטענה לפיה '200 עיתונאים מתאגיד השידור הישראלי יפוטרו כעת' אינה נשענת על בסיס האמת. העובדה היא כי התאגיד גייס כ-100 עיתונאים מרשות השידור ועוד כ-100 עיתונאים בלבד מחוץ לרשות. יש לדאוג בהגינות לעשרת העיתונאים שגויסו מחוץ לרשות, וניתן אף לקלוט אותם אל תוך רשות השידור. לעומת עשרת העיתונאים האמורים, 400 עיתונאים מרשות השידור היו אמורים להיות מפוטרים בעוד כ-70 יום. תמוהה העובדה שהשיח התקשורתי מתעלם מעובדה זו. 

"עיתונאי רשות השידור מייחלים להמשך שידור ציבורי חזק ורציף. ניתן לעשות זאת במסגרת רשות השידור ובמתקניה בירושלים, ובלבד שיוזרמו מחדש המשאבים הנחוצים לצורך המשך הפעלתה ומילוי הפערים שנפערו בתקופת הפירוק".