המהפכה השמרנית עוד לא כאן

שלהי שנות ה-90 ותחילת שנות האלפיים היו שנים של עדנה ביחסים בין מערכת המשפט לשר המשפטים הממונה עליה. שרי המשפטים של אותה תקופה - צחי הנגבי, יוסי ביילין, יוסף טומי לפיד ומאיר שטרית - על אף שחלקם הגיעו מהימין, "התיישרו" עם ראשי המערכת המשפטית בתקופתם, שלא לומר הרכינו ראש בפניהם.

ב-2007 התיישב פרופ' דניאל פרידמן, האופוזיציונר המלומד של האקטיביזם השיפוטי שהנהיג אהרן ברק, על כיסא שר המשפטים והוביל מתקפה רטורית מנומקת נגד בית המשפט העליון ונגד התערבותו המוגזמת, לשיטת פרידמן, בסמכויות הממשלה והכנסת. אבל פרידמן נעדר קשרים וכישורים פוליטיים, ולכן לא הצליח לגייס מספיק כוחות כדי להוציא את רעיונותיו אל הפועל, והמהפכה השמרנית שביקש לחולל בבית המשפט העליון, נכשלה.

שרת המשפטים הנוכחית, איילת שקד, היא במידה רבה ממשיכתו המתוחכמת של פרידמן. מאז נבחרה לתפקיד לפני כשנה וחצי, שקד מצהירה בגלוי ומתחת לכל עץ רענן כי היא אינה מרוצה ממה שמכונה האקטיביזם של מערכת המשפט, ורוצה, במילים שלנו, "לשמרן" את המערכת.

שקד הגדילה לעשות כאשר ערב פסיקת בג"ץ בנוגע לחוקיות הפעלת מתקן הכליאה למסתננים בחולות, יצאה במיני-קמפיין בעמוד הפייסבוק שלה, שבו היא הזהירה כי משמעות ביטול חוק המסתננים על-ידי בג"ץ הוא הכרזה על דרום תל-אביב כעל מתקן שהייה למסתננים.

במאמר שפורסם שלשום (א') בעיתון "הארץ", טען הפרשן המשפטי ד"ר עידו באום כי שקד מחוללת מהפכה שמרנית במערכת המשפט שהופכת את מערכת המשפט לחלשה ולא רלוונטית. "המציאות מראה התיישרות איטית אך ברורה של מערכת השיפוט לפי תפיסת העולם השמרנית של שקד. פחות התערבות, יותר זהירות. בית המשפט העליון - שאינו מגוון מספיק עדיין לדעתה של שקד - מגיב כבר כיום בדחיינות לבעיות המצויות בלב החברה הישראלית", כתב באום.

באום צודק כאמור באשר לכוונות (המוצהרות) של שקד לחולל מהפכה שמרנית, אבל הטענה שלו כי המהפכה כבר כאן היא מוגזמת ומוקדמת מדי. בינתיים, בדומה לפרידמן, מדובר בעיקר בהצהרות של שקד ופחות במעשים.

הוועדה לבחירת שופטים בראשות שקד אמנם מינתה כ-120 שופטים חדשים מאז ששקד בתפקיד, אבל מדובר בשופטים שמכהנים בבתי המשפט המחוזיים, השלום והמשפחה ובבתי דין לעבודה, שאינם עוסקים בסוגיות חוקתיות או בעתירות המשמעותיות נגד פעולות הרשויות.

למעשה, אפילו את הצעד המשמעותי הראשון בדרך למהפכה שמרנית שהיא מתיימרת לחולל, שקד עדיין לא עשתה. הצעד הזה הוא שינוי, או התחלה של שינוי, בהרכב שופטי העליון ומינוי של שופטים בעלי תפיסת עולם שמרנית לערכאה העליונה.

בשנה הבאה יפרשו 4 שופטים עליונים לגמלאות, ובהם הנשיאה מרים נאור. שקד תנסה למנות במקומם משפטנים שמביעים עמדות שמרניות, שלא לומר ימניות, כמו שלה.

שניים מהמועמדים המוזכרים בעניין זה כמועדפים על שקד הם דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, פרופ' שחר ליפשיץ; ופרופ' גדעון (גידי) ספיר, תושב גוש עציון ומומחה למשפט חוקתי, אף הוא מבר-אילן.

אם תצליח שקד בתוכניתה "לשמרן" את ביהמ"ש העליון, אזי ניתן יהיה לומר שהמהפכה השמרנית שלה החלה. אבל כ-5 חודשים בלבד אחרי שבג"ץ פסל את אחד מסעיפי מתווה הגז שקידמה הממשלה, באחת מההחלטות האקטיביסטיות והשנויות במחלוקת ביותר בתולדותיו, מוגזם לומר שהמהפכה השמרנית כבר כאן. עוד חזון למועד.