כאל צפויה להפוך לחברה השנייה בגודלה בשוק כרטיסי האשראי

שבוע וחצי עבר מאז פורסם תזכיר החוק של ועדת שטרום והמסקנות הסופיות, והדוח המלא והסופי עדיין לא פורסם. לדברי גורמים המקורבים לוועדה, הדוח הסופי אף עשוי לכלול שינויים מסוימים לעומת מסמך המסקנות שפורסם לאחרונה. הרבה אי-ודאות מלווה את ועדת שטרום: כל תהליך העבודה היה בעייתי בשל מערכת היחסים המורכבת בין משרד האוצר לבנק ישראל. אמנם, מטרת הוועדה היא הגדלת התחרות במערכת הפיננסית, אך הדעות חלוקות האם התוכניות של ועדת שטרום אכן ישפרו את מצב הלקוח. קרן המטבע, לדוגמה, מוטרדת מהתוכניות של הוועדה וטוענת כי הן עלולות לזעזע את יציבות המערכת הפיננסית בישראל.

ואולם מנצח אחד מוועדת שטרום כבר ניתן לסמן - בנק דיסקונט וחברת כרטיסי האשראי שבבעלותו, כאל. היה זה ידוע כבר כמה חודשים כי הוועדה תפטור את דיסקונט ממכירת חברת כרטיסי האשראי שלה לפחות למשך כמה שנים, אבל לאחר פרסום מסמך המסקנות הסופיות (ובהנחה שהן לא ישונו), התברר שהיתרון שלהם מול הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, גדול יותר באופן משמעותי מכפי שנראה היה בתחילה, וכך מסתמן שוועדת שטרום עשויה להפוך את כאל לחברה השנייה בגודלה בענף, על חשבון לאומי קארד. בבנקים הגדולים לא אוהבים את האפליה הזו, בלשון המעטה, ושוקלים אף לנקוט צעדים נגדה.

גידול משמעותי

תזכורת קצרה: בתחילת עבודתה של ועדת שטרום, האוצר רצה שעל הבנקים תיאסר לחלוטין הנפקת כרטיסי אשראי. בהמשך כבר נבנתה פשרה בין האוצר לבנק ישראל שתאפשר לבנקים להנפיק כרטיסי אשראי, אך תחת מגבלות משמעותיות, ולאחר מכן היו שמועות ואי-בהירויות על מי בדיוק יחולו המגבלות. כאשר פורסמו המסקנות הסופיות של הוועדה, התברר שהמגבלות בהנפקת כרטיסי אשראי הן רק על בנק הפועלים ולאומי.

הצעד המרכזי שיגדיל את נתח השוק של כאל קשור למגבלות שהוטלו על הבנקים הגדולים בשיווק כרטיסי האשראי של החברות שבבעלותן כיום. שנה לאחר שייכנסו המסקנות לתוקפן, ייאסר על הבנקים הגדולים לעבוד עם חברת כרטיסי אשראי אחת (כפי שקורה כיום), והם יחויבו להציע את הכרטיסים של שלוש החברות. בתוך שנתיים נתח השוק שלהם מול כל חברת כרטיסי אשראי יוגבל ל-50% לכל היותר (המגבלה תוחרף ל-40% אם יהיו יותר משלוש חברות כרטיסי אשראי).

המשמעות היא שהפועלים ולאומי יצטרכו למכור גם את הכרטיסים של שתי חברות כרטיסי האשראי האחרות. מבחינת ישראכרט, למשל, אמנם החברה תיהנה מכך שגם בנק לאומי ימכור אותה, אבל הנתח שלה בבנק הפועלים, שהוא מוקד פעילות מרכזי שלה, יצנח באופן משמעותי. אותו הדבר יקרה ללאומי קארד עם בנק לאומי. לעומת זאת, כאל תשמור על כוחה בדיסקונט (שעליו לא חלה המגבלה הזו), ובמד בבד ייפתח בפניה השוק הגדול של לקוחות הפועלים ולאומי. התוצאה היא שנתח השוק של כאל צפוי בשנים הקרובות לגדול באופן משמעותי. כיום כאל היא החברה השלישית בגודלה בשוק, בפער קטן מול לאומי קארד (25.6% לעומת 26% נכון ל-2015). רוב הסיכויים שבעקבות המגבלה הזו, היא תעקוף את לאומי קארד ותהפוך לגוף השני בגודלו בשוק.

יתרון נוסף שיהיה לכאל על פני מתחרותיה הוא בנושא ההון במתן הלוואות. מכיוון שכאל תהיה חברת כרטיסי האשראי היחידה שבבעלות בנק, היא תוכל לגייס הון במחיר נמוך מהבנק. לעומת זאת, חברות כרטיסי האשראי המופרדות יצטרכו למצוא דרכים אחרות לגייס את ההון, שסביר שיהיו יקרות יותר מהמימון מהבנק. כאל תוכל לנצל את היתרון הזה ולהציע ריביות נמוכות יותר בהלוואות לעומת מתחרותיה, וכך להגדיל את נתח השוק שלה, או לשמור על רמת ריביות הדומה למתחרותיה, אך ליהנות ממרווח גבוה יותר מהן.

כמובן שהנהנה המרכזי מהיתרונות שיהיו לכאל הוא בעל השליטה, בנק דיסקונט (77%), ושותפו הבנק הבינלאומי (23%). אמנם בעוד חמש שנים תיבחן שוב סוגיית הבעלות של כאל, אך גם אם יוחלט להפריד בין החברה לבנקים, הרי שהמכירה תהיה ככל הנראה בשווי גבוה יותר לעומת היום, בעקבות העובדה שהיקף הפעילות של כאל צפוי לגדול. עוד נזכיר שאמנם כבר לפני כמה חודשים הוחלט שכאל לא תימכר, אך דובר על כך שדיסקונט והבינלאומי יכניסו שותף לחברה - גם המלצה זו נעדרת ממסמך המסקנות הסופיות.

הגנת ינוקא

בנוסף ליתרונות של כאל על מתחרותיה, גם דיסקונט עצמו ייהנה מיתרונות לעומת שני הבנקים הגדולים; ישנן כמה מגבלות שהוטלו רק עליהם: מותר להם להציע כרטיסי אשראי ללקוחות אך ורק בתקופה של 45 יום לפני שהכרטיס הקודם פג, וזאת כדי לאפשר "זכות קדימה" בהצעת כרטיסים לחברות כרטיסי האשראי המופרדות. לעומת זאת, דיסקונט יוכל להנפיק את הכרטיסים בכל מועד. כמו כן הבנקים הגדולים יצטרכו לצמצם בהדרגה בכ-50% את מסגרות האשראי ללקוחותיהם, בה בעת שדיסקונט יוכל להמשיך להעניק מסגרות אשראי גדולות ללקוחותיו.

מטרת המגבלות האלה, להעניק הגנת ינוקא על חברות כרטיסי האשראי המופרדות, ומכיוון שדיסקונט לא מוכרת את כאל, לא תחול עליה המגבלה. ואולם באופן עקיף, דיסקונט ויתר הבנקים הקטנים-בינוניים ייהנו מיתרון תחרותי מול הפועלים ולאומי בשירות שיוכלו להעניק ללקוחותיהם.

אז מדוע בעצם נוצרה ההפרדה בין דיסקונט לפועלים ולאומי? ההפרדה במגבלות הגיעה בעיקר כתוצאה מעמדת בנק ישראל, שכדי להגביר את התחרות במערכת הבנקאית, יש לחזק את כוחם של הבנקים הבינוניים על פני שני הבנקים הגדולים החולשים על כ-60% מהמערכת הבנקאית. מנכ"לית דיסקונט לילך אשר טופילסקי, שהופיעה בפני הוועדה, הצליחה לשכנע גם את שאר הצדדים להשאיר את כאל תחת בעלות דיסקונט, והעובדה שעל דיסקונט לא יחולו כמעט מגבלות היא הישג משמעותי שנזקף לזכותה.

זאת ועוד, חשוב לציין כי כאל היא מוקד רווח חשוב ומשמעותי לקבוצת דיסקונט, יותר מאשר חברות כרטיסי האשראי של הבנקים הגדולים. הסיבה לכך היא שדיסקונט קטן יותר מפועלים ולאומי, וכן הרווחיות של הבנק עצמו נמוכה, בשל יחסי היעילות החלשים שלו. הפרדת כאל מדיסקונט הייתה מחלישה באופן משמעותי את הבנק, ומוסיפה עליו קושי, בנוסף לחסרונות המבניים שיש לו כיום ממילא. אלא שלצד ההיגיון בחיזוק השחקנים הבינוניים, נשמעים גם קולות המביעים פליאה מההקלות שזכו כאל ודיסקונט לעומת שני הבנקים הגדולים. כך למשל, בכנס שהתקיים בחודש שעבר בנושא המלצות ועדת שטרום, אף תקף דוד ברוך, לשעבר מנכ"ל בנק ירושלים, את ההפרדה בהמלצות בין דיסקונט לבנקים הגדולים ואמר: "אם החליטו שהפרדת כרטיסי האשראי טובה לצרכנים, היה צריך ללכת על זה עד הסוף ולהפריד גם את כאל. לא יכול להיות שהציבור יסבסד את חוסר היעילות בדיסקונט. זה צורם".

 נתח השוק של חברות כרטיסי האשראי