במערכת הפוליטית מודאגים ממעורבות נתניהו בחוקי תקשורת

המהלך המפתיע שהוביל השבוע ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו לדחיית עלייתו לאוויר של תאגיד השידור הציבורי, עורר כצפוי זעם גלוי בקרב חברי האופוזיציה. אבל מאמש וגם במהלך היום מתברר כי גם בקרב השותפות הקואליציוניות של נתניהו יש אי שביעות רצון ואף תחושת איום ממה שנתפס כאובססיה התקשורתית של ראש הממשלה.

בצד הגלוי של הדברים גם שר החינוך נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי, וגם השרה איילת שקד ממפלגתו, יצאו אתמול והיום נגד יוזמת נתניהו וניסנקורן לעכב את תחילת השידורים של התאגיד. "ההחלטה החפוזה לדחות את עלייתו לאוויר של תאגיד השידור הציבורי... ללא נימוקים ותוך פגיעה בעובדים היא תמוהה", כתב אתמול בנט בחשבון הטוויטר שלו. שקד התבטאה היום בראיון לגלי צה"ל ברוח דומה.

הבוקר כבר דיבר בנט באופן כללי יותר על החקיקה התקשורתית שעומדת בימים אלה על הפרק, ונתן בכך ביטוי לחלק מהמאבקים שמתחוללים בנושאים אלה מאחורי הקלעים. "בימים האחרונים יש מטח מפתיע של חוקים שמטרתם להצר את החופש של התקשורת, ואולי אפילו לאלף את התקשורת", אמר היום במהלך כנס מזכירי יישובים של אמנה. "תקשורת חופשית היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, ועל כולנו לפעול לשמר אותה ככזו".

למעשה, המהלך האגרסיבי של נתניהו כלפי התאגיד - שגורמים רבים במערכת מפרשים אותו כהפעלת לחץ על אנשי התאגיד, ובראשם המנכ"ל אלדד קובלנץ, לקלוט לגוף השידור החדש עיתונאים מסוימים מרשות השידור שנחשבים נוחים עבורו - היווה מעין קריאת השכמה עבור השותפים הקואליציוניים שלו.

קרב ערוץ הכנסת

על הפרק עומדים בימים אלה שני חוקים תקשורתיים נוספים. אמש אושר בקריאה ראשונה "חוק ערוץ הכנסת", שבעבר עורר התנגדות דווקא בשל מה שכונה "סעיף הביזוי" שהיה בו. הסעיף הזה רוכך בעקבות הסכמות בין יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יואב קיש (ליכוד), לבין ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), אך מה שהטריד אמש את חברי הכנסת - ושוב, בעיקר את שותפיו הקואליציוניים של נתניהו - היו הסעיפים שנוגעים לגוף השידור שייבחר להפיק את הערוץ הזה.

ב-12 השנים האחרונות מי שאחראי על הפקת ערוץ הכנסת היא חברת החדשות של ערוץ 2, ובדיונים בוועדת הכנסת לקראת הבאת החוק לקריאה ראשונה נקבע כי היא תמשיך להפעיל את הערוץ עד סוף 2017, אף שהרישיון שהוענק לה עתיד לפקוע כבר במאי 2017. ההסבר הרשמי לכך הוא "לוחות הזמנים הצפופים", אך בקרב השותפות הקואליציוניות היו שחששו כי נתניהו מעוניין שמי שיטפל במכרז שיתקיים על הפעלת הערוץ יהיה הגוף המכונה "ברית המועצות", איחוד של מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה, שהקמתו אמורה להיות מאושרת עד לאותו מועד. לפי אותם חששות, נתניהו סבור כי מול הגוף הזה יהיה לו קל יותר לאפשר לגופים הנתפסים כמקורבים אליו, כמו ערוץ 20, לזכות במכרז.

לפי הערכות אחרות, להפעלת ערוץ הכנסת יש גם משמעות כספית לא קטנה. על פי נתונים רשמיים של הכנסת, בית המחוקקים מקצה 24 מיליון שקל בשנה למפעיל הערוץ, וסכום זה צפוי כנראה לגדול במכרז. אגב, אחת ההצעות שנדחו בוועדת הכנסת הייתה להכניס לחוק סעיף התמחרות, שיאפשר למציע ההצעה הזולה ביותר לקבל את הרישיון, מה שגם היה עשוי לסייע לגופים בעלי "אינטרסים זרים" לזכות.

בסופו של דבר החוק אושר בקריאה ראשונה בתמיכת הקואליציה, לאחר שכנראה המפלגות השותפות הגיעו להסכמות שלפיהן בהמשך החוק לא יקודם בלי הסכמת כל הקואליציה.

"עסקה אפלה"

על פי גורמים במערכת הפוליטית, ההסכמות נוגעות גם להצעת "חוק הפרסום הסמוי" של ח"כ מיקי רוזנטל. מדובר בחוק המחייב את כלי התקשורת לסמן בצורה ברורה ושקופה כל תוכן שיווקי, ולפי הערכות עשוי לפגוע למשל ב"ידיעות אחרונות".

שרת המשפטים שקד נמנעה במשך זמן רב מלהביא את החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה, ובסופו של דבר החליט רוזנטל להעלות אותו להצבעה בעצמו, ככל הנראה מתוך תקווה שחברי הכנסת של הליכוד יתמכו בו. כעת, כחלק מאותן הסכמות שהוזכרו לעיל, נראה כי בליכוד הסכימו לא לתמוך בחוק ורוב הסיכויים הם שההצעה (שהייתה אמורה לעלות להצבעה בקריאה טרומית לאחר סגירת הגיליון) תיפול.

רוזנטל עצמו תקף היום בעמוד הפייסבוק שלו גם חברי כנסת מהאופוזיציה, שלטענתו מסרבים לתמוך בהצעה: "חברי כנסת, גם מהמחנה שלי, לא יצביעו בעד החוק כי יש להם עסקה אפלה עם כלי תקשורת מסוים. הם עובדים בלהיבחר מחדש ולא עבור הציבור. מי שיצביע נגד כי נתניהו בעד - מועל בתפקידו".

 החוקים התקשורתיים