כפי ש"גלובס" חשף בתחילת החודש, הרבעון השני של השנה היה רבעון שיא בסך ההשקעות בחברות סטארט-אפ ישראליות. ושיא, הכוונה לשיא של כל הזמנים. לפי חברת המחקר IVC, ברבעון זה גייסו חברות ישראליות סך של 1.7 מיליארד דולר דרך 187 עסקאות וזאת לעומת 1.1 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה.
אך מסתבר שישראל יוצאת דופן, והיא כנראה עדיין סטארט-אפ ניישן, למרות כל הנבואות השחורות. לפי הבדיקה הרבעונית של חברת המחקר המובילה CB insights ופירמת רואי החשבון KPMG - החברות ששיתוף הפעולה ביניהן מייצר את מאגר הנתונים המדויק ביותר לגבי השקעות הון סיכון בעולם - הרבעון השני לא היה רבעון שיא.
ברבעון זה, חברות הזנק בעולם כולו גייסו 27.4 מיליארד דולר דרך 1,886 עסקאות וזאת לעומת 26.5 מיליארד דולר ברבעון הראשון (2,008 עסקאות) ולעומת 28.3 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2015 (2,030 עסקאות).
כלומר, נתוני הרבעון השני מעט גבוהים מאלו של הראשון (3.4%), נמוכים מאלו של הרבעון הרביעי של 2015 ועדיין רחוקים מרבעון השיא, הרבעון השלישי של 2015 - 39.8 מיליארד דולר (2,300 עסקאות).
במחצית הראשונה של השנה, סך הגיוס עמד על 53.9 מיליארד דולר (3,894 עסקאות) לעומת 130.9 מיליארד דולר בכל אשתקד, שנת השיא, ו"רק" 91.3 מיליארד דולר בשנת 2014.
"ברבעון השני חל שיפור קל בהשקעות הון סיכון אחרי 2 רבעונים שהצביעו על האטה. סבבי גיוס גדולים של חברות כמו אובר (Uber), סנאפצ'ט (Snapchat) ודידי צ'וקסינג (Didi Chuxing) סייעו למגמת השיפור וזאת למרות ההאטה המתמשכת במספר העסקאות", נכתב במחקר. ואכן, כפי שציינו לעיל, מספר העסקאות יורד בעקביות מהרבעון השלישי אשתקד בעוד סך הגיוס שומר על יציבות החל מהרבעון הרביעי של 2015.
באופן לא מפתיע, צפון אמריקה אחראית לנתח העיקרי של השקעות ההון סיכון ברבעון השני: 17.1 מיליארד דולר (62%), אירופה - 2.8 מיליארד דולר (10%) ואסיה - 7.4 מיליארד דולר (27%). במקרה של אירופה, מדובר על ירידה של 20% לעומת הרבעון הראשון, וזאת לעומת עלייה רבעונית של 10% במקרה של צפון אמריקה, ועלייה של 3% במקרה של אסיה.
כלומר, אירופה אחראית לחלק ניכר מהמשך ההאטה. ולמה? כנראה בגלל הברקזיט אך לא רק בגללו. ישראל נכללת במחקר בנתוני אסיה אך אין בו התייחסות נפרדת להשקעות ההון סיכון בה, מלבד תעשיית אבטחת הסייבר.
"בעוד שהברקזיט (החלטת בריטניה לצאת מהאיחוד האירופי) גרם להרבה משקיעים לדחות או לסגת מהשקעות משמעותיות, במהלך הרבעון השני ובמיוחד בבריטניה, פקטורים כמו הבחירות לנשיאות ארה"ב, הפוטנציאל לעליית הריבית בארה"ב והמשך האטה כלכלית בסין הוסיפו לזהירות של המשקיעים", טוען המחקר.
אבל המחקר ממתיק מעט את הגלולה המרה וטוען כי למרות המשך הירידה במספר העסקאות, כפי שתיארנו לעיל, "יש אינדיקטורים חזקים שהפעילות בשוק ההון סיכון תתאושש במהלך המחצית השנייה של השנה ובשנה הבאה. נראה כי הרבה משקיעים נוקטים בגישה של 'נחכה ונראה' כשמדובר בהשקעות הון סיכון במקום לשנות את הפוקוס של ההשקעות שלהם לחלוטין.
"למעשה, הרבה משקיעי הון סיכון משתמשים באקלים הנוכחי של השוק כפקטור מניע לגיוס הון נוסף, לחשוב מחדש על הפורטפוליו שלהם ולהתמקד יותר בזיהוי חברות שיש להן מודל עסקי חזק והן מתכננות להיות רווחיות. כאשר אי הוודאויות השונות בשוק תיפתרנה, משקיעים אלו צפויים להשקיע את ההון שצברו במהלך החצי השנה האחרונה".
ישראל שנייה
אין זה סוד שישראל מובילה בכל הקשור לאבטחת סייבר, והבדיקה הרבעונית של CB insights ו-KPMG שוב מוכיחה זאת. ברבעון השני של השנה, חברות אבטחת סייבר בעולם גייסו 811 מיליון דולר דרך 68 עסקאות וזאת לעומת 769 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה (64 עסקאות) ו-1.1 מיליארד דולר (68 עסקאות) ברבעון הרביעי של 2015 שהיה רבעון שיא.
לפי המחקר, שתי המדינות המובילות בהשקעות הון סיכון בחברות אבטחת סייבר הן ארה"ב (694.2 מיליון דולר, 42 עסקאות), וישראל (27.5 מיליון דולר, 4 עסקאות).
לפי בדיקת "גלובס", מדובר ביותר אך ייתכן שהקריטריונים להגדרת אבטחת סייבר שונים. לפי מעקב "גלובס", ברבעון השני 13 חברות שפועלות בשוק זה גייסו 110 מיליון דולר.
השקעות הון סיכון
התפלגות
הון סיכון
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
