"מדידה רציפה של הסוכר מאפשרת לשפר את הטיפול בסוכרת"

בכיר בחברת אבוט: "מעניין מה ההשפעה של המזונות הייחודיים בישראל על הסוכרת. אנחנו לא יודעים מספיק לגבי האופן שבו הם משפיעים"

כריס סקוגינס / צילום: איל יצהר
כריס סקוגינס / צילום: איל יצהר

סוכרת היא מחלה של מדידה. החולים מודדים את רמות הסוכר בדם כמה פעמים כל יום, וחייהם תלויים בכך שיבינו מה משפיע על רמות הסוכר. ברבות השנים נאסף מידע רב ונולדו תובנות חשובות לגבי הגורמים שמעלים ומורידים את רמת הסוכר. לכל חולה יש גם תובנות פרטיות לגבי הגורמים שמשפיעים על רמת הסוכר, אך ההשערות הללו לא תמיד זהות למה שחושבים הרופאים.

בשנים האחרונות נכנסו לשוק מדי סוכר רציפים. את המכשירים הללו מחברים לגוף, הם מודדים את הסוכר בדם לעיתים קרובות, ומשדרים את הערך החוצה.

מחקר שערכה חברת אבוט במאות משתמשים במד הסוכר הרציף שלה Freestyle libre, שמושק בימים אלה בישראל על ידי חברת גפן מדיקל, מצא למשל כי מספר אירועי ההיפוגליקמיה הלילית (ירידה של הסוכר בשעות הלילה מתחת לרמה הרצויה), הם גבוהים הרבה יותר מאשר הוערך עד כה. תובנה כזו עשויה להביא לשינוי בהתנהגות של חולי הסוכרת.

הם יוכלו למשל לאכול לפני השינה מזון ששומר על רמות סוכר גבוהות יותר באופן קבוע (בהתייעצות עם הרופא), או לתזמן אחרת את הפעילות הגופנית שלהם. ההשפעה נמצאה הן בסוכרתיים מסוג 1 (תלויי אינסולין) והן סוג 2 (שהגוף שלהם עדיין מפיק חלק מן האינסולין, אך אינו מנצל אותו כראוי).

"מדידת סוכר רציפה מאפשרת למטופלים לראות לא רק מה רמת הסוכר שלהם ברגע מסוים, אלא גם מה קדם לכך. לפי זה קל יותר לנבא לאיזה כיוון אנחנו הולכים מכאן, וזה מאוד חשוב בניהול המחלה", אומר כריס סקוגינס, סמנכ"ל לתחום הסוכרת באבוט.

תובנה נוספת שעלתה מן המחקר קשורה לפעילות גופנית. לדברי ד"ר מחמוד קזמי, המנהל הרפואי של תחום הסוכרת באבוט: "המסקנה היא שפעילות גופנית מאפשרת שליטה בסוכר לזמן רב יותר ממה שחשבנו עד כה. אם בעבר חשבנו שמדובר בשליטה למשך כשעה, הרי שראינו כי הפעילות יכולה לפעמים להשפיע לטובה על רמות הסוכר לשלוש שעות ויותר.

עוד משהו שראינו הוא שההתעמלות עוזרת לנטרל את העלייה ברמות הסוכר מיד לאחר הארוחה". קזמי נלהב מהמידע משום שלדבריו, קל יותר להסביר למטופל איזו פעילות גופנית לעשות, מאשר מה בדיוק לאכול ולא לאכול. למזון יש כמויות שונות ודרכי בישול שונות וסוגים שונים, ואילו לפעילות גופנית יש לרוב רק משך, עצימות וסוג.

לדברי סקוגינס, אחד האתגרים בניהול מחלת הסוכרת, הוא לשכנע את החולים שהשליטה בתזונה וההקפדה על פעילות גופנית באמת ובתמים עובדים. ככל שהמדידה צמודה יותר, כך קל יותר לשכנע אותם.

לגבי חולי סוכרת מסוג 2 שחולים מעל לעשור, התגלה כי המחלה שלהם יותר דומה לסוכרת סוג 1 מכפי שנהוג היה לחשוב. סקוגינס: "ראינו אצלם יותר עליות וירידות, יותר היפו והיפר מכפי שהיית יכולה לחשוב. ככל שהם מתבגרים ה'רזרוות' שלהם יורדות. הם לא יודעים שהם צריכים לבדוק את רמות הסוכר בדם כמו חולי סוכרת 1, וגם המבטחים לא יודעים שהם צריכים לשפות אותם בעבור בדיקות באותה הרמה כמו חולה סוכרת מסוג 1".

 

חטיף מלוח עם סוכר

קזמי מציין כי חלק מן החולים בניסוי התרשמו מן המידע ושינו הרגלים באופן שהיטיב את מחלת הסוכרת, עוד לפני שראו רופא. "היה לי חולה ששם לב שכל יום רביעי בערב הוא סובל מעליית סוכר. ביום רביעי הוא שיחק קלפים עם חברים ושם מגישים חטיפים מלוחים. הוא הבין שבחטיף המלוח כנראה יש סוכר".

הוא מוסיף כי: "מעניין אותי להשתמש במכשיר בישראל, כדי לראות מה תהיה ההשפעה של המזונות הייחודיים שלכם. אנחנו לא יודעים מספיק לגבי האופן שבו הם משפיעים על הסוכר".

נציין כי למרות שהטכנולוגיה לכך קיימת, אבוט לא כרתה עד כה את כלל המידע הנאסף מכל החולים שמשתמשים במכשיר שלה, אלא רק מאלה שהשתתפו בניסוי קליני מסודר. סביר להניח כי לו כל הנתונים מכל משתמשי המוצר היו מצורפים יחד ומנותחים באמצעות שיטות מעולם הביג דאטה, תובנות חדשות ונוספות היו עולות. העולם הולך לכיוון הזה, אולם סוגיות של פרטיות החולה עדיין מעכבות זאת. בעתיד הקרוב מתכננת החברה לבצע ניתוחים נוספים במידע שנאסף מן הניסוי. "הכוונה שלנו היא להשתמש בידע כדי להכשיר רופאים וחולים", אומר סקוגינס.