פרשת הבונוסים בכיל: תביעה נגזרת נוספת נגד החברה

פרשת הבונוסים לבכירי כיל שנחשפה ב"גלובס" ממשיכה להסתבך. בקשה לתביעה נגזרת נוספת הוגשה נגד החברה כשבשונה מהבקשה הקודמת, מגיש הבקשה. עו"ד רונן עדיני, הצטיידו בחוות-דעת כלכלית של ד"ר אורי רונן, המומחה החשבונאי, שבחנה את ההתאמות בדוחות החברה וקובעת כי "קיים חשש, לכאורה, כי דירקטוריון כיל  אישור התאמות לרווח הנקי, לצורך עמידת החברה בסף כללי, החורגות באופיין מסוג ההתאמות שאסיפת בעלי המניות הסמיכה את הדירקטוריון לבצע".

המשמעות של דברי ד"ר אורי רונן הם שדירקטוריון כיל  ועדת התגמול של החברה סימנה את המטרה של תשלום בונוסים לבכירי החברה ורק לאחר מיכן החלה לבצע את ההתאמות הנדרשות כדי לעמוד בסף תשלומי הבונוסים.

בחוות-הדעת שהוגשה לבית המשפט, מעלים עו"ד רונן עדיני וד"ר אורי רונן חשש כי ההתאמות שבוצעו בדוחות כיל לצורך תשלום הבונוסים השפיעו על תשלומי בונוסים גבוהים מכפי שדווח וזאת כי קיימים מנהלים נוספים בחברה, מעבר ל- 5 הבכירים עליהם דיווחה, שהבונוסים שלהם הושפעו מההתאמות.

כדוגמה מציין ד"ר אורי רונן בחוות-הדעת המפורטת שהוגשה לבית המשפט את ההתאמות סביב עסקאות הגידור של כיל: "הדיווחים הסותרים (של החברה, נ"כ) מצביעים כי הדירקטוריון סימן קודם את המטרה: סך ההתאמות הנדרשות כדי לעבור את משוכת הסף הכלכלי. רק לאחר שסימן את המטרה, חיפש הדירקטוריון פריטי הוצאות שהוכרו עקב אירוע חד פעמי לכאורה. במארס 2015, הוא מצא 41 מיליון דולר בעסקאות גידור, וכשהתברר לו, לאחר שנה, כי תחת הכותרת "הוצאה בגין שינוי בשווי ההוגן של עסקאות גידור, אנרגיה והובלה ימית" הוא אינו יכול לרשום 41 מיליון דולר אלא רק 29 מיליון דולר, הוא מילא את החסר בהוצאות בגין יועצים חיצוניים".

 יש לציין כי עו"ד רונן עדיני נחשב לאחד מעורכי הדין הבכירים בשוק ההון המקומי. עדיני מציין בבקשה לתביעה נגזרת נגד החברה כי שלח לחברה מכתב התראה מבעוד מועד וביקש ממנה, בשם לקוח שהוא בעל מניות בחברה, לתקן את ההתאמה בדוחות ולדרוש מבכירי החברה להשיב את הכסף אך לא זכה למענה ענייני ולכן נאלץ להגיש את התביעה.

כזכור, ביקורת שערכה (ונחשפה ב"גלובס") רשות ניירות ערך בכיל גילתה ממצא מדהים של התאמות בדוחות הכספיים של כיל. דוח אחד היה למשקיעים ופורסם כראוי ודוח שני עם התאמות לצורך תשלום בונוסים לבכירי החברה (שמספרם על-פי חוות-הדעת של ד"ר אורי רונן כנראה גבוה מהחמישה עליהם דיווחה החברה בעקבות הביקורת של הרשות).

בקצרה נזכיר כי  ב-2014 הציגה כיל רווחים של 464 מיליון דולר, כשחוזה העבודה של סטפן בורגס קובע כי על החברה להציג רווח נקי של 724 מיליון דולר כדי לזכות אותו בבונוס. החברה, כדי לאפשר חלוקת בונוסים, עדכנה את הרווחים לצורך תגמול המנהלים בלבד, כך שלמעשה הציגה שני נתונים: הנתון האחד - לציבור - שמצביע על רווחים של 464 מיליון דולר, והנתון השני: רווח של 738 מיליון דולר לצורך חישוב הבונוס לבכירים. כך זכו בכירי החברה בבונוס. כמובן שעדכון הרווח לצורך התגמול השפיע על הבונוסים לכלל המנהלים כשעו"ד עדיני וד"ר אורי רונן מעריכים אותם בלמעלה מ-5.5 מיליון דולר ולסכום זה יש להוסיף את המנהלים שקיבלו בונוסים עליהם לא דווח.

מהרשות לניירות ערך נמסר: איננו מגיבים למידע ספציפי כזה או אחר אלא באמצעות דיווחי החברות, ככל שיש בכך צורך.

מכיל נמסר בתגובה: "החברה מתנגדת בתוקף לבקשה ותגיש תגובתה לבית המשפט בהתאם להוראות הדין".