פירוק שיתוף או איזון משאבים?

חוק יחסי ממון קובע כי כלל הרכוש והזכויות הכספיות שצברו בני זוג מיום הנישואים ועד ליום הגירושים מתחלק באופן שווה בין שניהם בדרך של איזון משאבים. לצורך ביצוע האיזון מחשבים את שווי הזכויות שנצבר על שמו של כל אחד מהצדדים, והצד שצבר יותר זכויות צריך לתת לצד השני את מחצית ההפרש ביניהם.

הדבר ברור כאשר מבצעים איזון בזכויות שמחזיק בהם אחד הצדדים, ולצד השני אין בו זכויות קנייניות, אך מה לגבי דירה משותפת? האם יש להוציאה למכירה בשוק החופשי או להכניס את שוויה למסת האיזון? שאלה כזו נדונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

א' ומ' נישאו בשנות ה-70, ונולדו להם 3 בנות. חיי הצדדים לוו בעליות ובמורדות, ובמהלך השנים הם נפרדו זה מזו לתקופות ממושכות, ולא' אף נולד בן מאישה אחרת עימה היה בקשר.

מאז תחילת שנות ה-2,000 התנהלו בין הצדדים הליכים משפטיים שונים בערכאות השונות, וכבר בשנת 2009 ניתן פסק דין לגירושים, אך מ' סירבה להתגרש עד לביצוע חלוקת הרכוש.

אחת המחלוקות הרכושיות העיקריות נגעה לדירה אשר נרכשה 10 שנים לאחר נישואי הצדדים ונרשמה על שמה של א' בלבד.

לטענת א', הדירה נרשמה על שמה בלבד, כיוון שהכספים לרכישתה הובאו ממקורות כספים שלה בלבד, בעוד מ' טען כי הוא זה שנתן את המימון לרכישת הדירה, אך הדירה נרשמה על שמה של א' בלבד, כיוון שהכנסותיו היו בלתי חוקיות ולא דווחו לרשויות המס.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדתו של מ' וקבע כי מדובר בדירה משותפת, ולכן יש לכלול אותה במסת הנכסים ברי-האיזון שנצברו לצדדים במהלך נישואיהם.

שני הצדדים לא שבעו נחת מפסק דינו של בית המשפט והגישו ערעורים לבית המשפט המחוזי. א' טענה כי בית המשפט שגה, וכי הדירה הרשומה על שמה שייכת לה בלבד; ומ' טען כי בית המשפט צדק בקובעו כי הדירה משותפת, אך שגה כאשר הכליל אותה במסת נכסים ברי-האיזון ולא קבע כי יש למוכרה בשוק החופשי לצד ג'.

לטענת מ', אם מכלילים את הדירה כחלק ממסת הנכסים ברי-האיזון, הרי שמתקבלת תוצאה שא' צריכה לשלם לו בעבור שווי זכויותיו בדירה, אך הדירה אינה נמכרת אלא נשארת בבעלותה ובשימושה. לכאורה תוצאה זו מהווה ניצחון לכל אחד מהצדדים - א' נשארת להתגורר בדירה, ומ' מקבל את שווי חלקו בדירה. אלא שלא' אין אמצעים כלכליים לשלם את הכספים המגיעים למ', ולכן נוצר מצב בו הוא מחזיק בפסק דין שאינו בר-ביצוע ופוגע בזכויותיו הקניניות.

בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של מ' וקבע כי מדובר בדירה משותפת, וכי אין לכלול אותה במסת הנכסים ברי-האיזון, אלא יש להוציאה למכירה בשוק החופשי.

בית המשפט המחוזי הבהיר כי ההבדל בין הוצאת הדירה למכירה בשוק החופשי לבין הכללת הדירה כחלק ממסת הנכסים ברי-האיזון אינה סמנטית בלבד, שכן הכללתם של נכסים בהם לכל אחד מהצדדים זכויות קנייניות במסת איזון הנכסים במקרים, בהם הצד שצריך לשלם את סכום האיזון הוא צד חלש כלכלית שאין ביכולתו לשלם לצד השני בפועל את סכום האיזון - מקפחת את הצד הזכאי לקבל את חלקו, ולכן יש לפעול במקרים כאלה בדרך המלך ולהורות על מכירתה של הדירה בשוק החופשי. 

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il