נתניהו. יולי 1999
נתניהו מסיים את הקדנציה הראשונה כראש ממשלה, שהחלה ביוני 1996. 3 חודשים אחרי כניסתו לתפקיד נפגש עם יאסר ערפאת במחסום ארז. האינפלציה ירדה מ-10.59% ל-1.34%, בוטלה "רצועת האלכסון", הושלמה הליברליזציה במט"ח. מי זוכר שפעם ישראלים לא הורשו לרכוש כמה דולרים ללא רשות מהשלטונות? נפתח עידן מלחמות ימין-שמאל, שהולכות ומחריפות.
לבנון השנייה. יולי 2006
בכיריה ומוביליה היום: אהוד אולמרט, ראש ממשלה לשעבר, בבית הסוהר. ציפי לבני, שרת חוץ, עוברת ממפלגה למפלגה. דן חלוץ, רמטכ"ל, איכשהו ממשיך להתעסק במניות. עמיר פרץ, שר הביטחון, ממשיך להשתדל. דוח וינוגרד, ועדת החקירה: כשלים וליקויים חמורים בתהליכי קבלת החלטות בדרג המדיני והצבאי, כשלים וליקויים רציניים באיכות ההיערכות, המוכנות, ההתנהלות והביצוע בדרגי הפיקוד העליון בצבא. כשלים וליקויים חמורים בהגנה על העורף.
התרגלו לחגיגה. יולי 2015 ויולי 2016
השבוע פרסמה החשבת הכללית את הדוח הכספי של המדינה. 746 מיליארד שקל, זה רק חלק מהעול בגין הפנסיה התקציבית. הצבא לא מסר נתונים על פנסיית הגישור ואין נתוני פנסיה תקציבית בגופים הנסמכים לממשלה. ביולי 2015, התפטר/התפוטר יאנוס וארופיקוס, שר האוצר היווני הקודם. "לא נוכל להמשיך לשלם לעובדי הציבור משכורות ופנסיות כבעבר... הם התרגלו לחגיגה. קנו מרצדס מגרמניה, נפשו בקריביים. בעוד הדור הצעיר נותר מחוסר עבודה והתחרותיות שלנו נשחקה כל העת. אין לי אלא להשתתף בצערם על סבלם כעת, אך לא נוכל להמשיך לממן מצב כזה. אין לנו די צעירים בשוק העבודה כדי לכלכל את הפנסיונרים העשירים האלו".
הכנסת - ביזיון השבוע
67 חברי כנסת ושרים בחרו לא להשתתף בישיבה המיוחדת שקיימה הכנסת לזכר הנופלים במלחמת לבנון השנייה. ביציע, נוכח הכיסאות הריקים, ישבו הורים, בני זוג, ילדים, אחים ואחיות שכולים.
עדתיות
הטירוף של השבוע. מלהקת בחברת יס חיפשה לצורך פרסומת ילדים בהירים, שהוריהם אשכנזים. משנודע העניין פרצה היסטריה. רשימת המדברים והמדברות, מעדות מערב ומזרח, התארכה, השפה הקצינה, עד שנודע כי מאירה בן עטר, המלהקת, "פרשה". מעכשיו, בשם השוויון: בכל פרסומת, סרט או סדרה מקומית על שבדים, נורבגים פולנים ורוסים ישחקו ילדים ליוצאי תימן, מרוקו ועירק. לגמרי השתגענו.
כבוד
יולי תמיר, ראשת מכללת שנקר, פרופ', פעם שרת חינוך, הסירה השבוע תמונת עירום של שרת המשפטים איילת שקד מתערוכת הבוגרים. ראש ביה"ס לאמנות, פרופ' לארי-"הרגשתי נבגד"-אברמסון, רץ להתראיין, בשם חופש הביטוי והאמנות, והפיץ מכתב איום בהתפטרות. רק נשאל: למה זה תמיד אשה? איך קורה שהחופש, הביטוי, האמנות, הפרובוקציה והיצירה אינם מגיעים בשנקר לציור עירום של גבר, מכובד, מקושר, בעל תפקיד, למשל פרופ' אברמסון עצמו? לא סתם אמר באחד העיתונים: "נהפכתי לברווז צולע. אני נלעג בעיני עצמי". כי ללעוג לאישה זה בסדר, אבל לך, לא?
שעת הנקה לגבר
הוחלט השבוע, בהמשך לחופשת לידה לאבות, תוספת חופשה שנתית לעובדים בשנים ראשונות, חופשה לנשות גברים במילואים, סופ"ש ארוך 6 פעמים בשנה ועוד ועוד... נפלא, רק מי יממן את זה? (יגולגל לציבור); איך זה מסתדר עם הפחתת יוקר המחיה? (זה מעלה). ישראל במקום שלישי, אחרי מקסיקו וקוריאה, בעומס רגולציה שמקורה בחקיקה פרטית (בעשור האחרון הוגשו יותר מ-12,000 הצעות חקיקה פרטיות, עם עלות כספית למשק). במדד העולמי על נטל הרגולציה הממשלתית צנחה ישראל ממקום 23 לפני עשור למקום 98. ההידרדרות במדד התחרותיות העולמי מואצת.
הזוגיות החדשה
ביבי נתניהו ואבי ניסנקורן. מה הם מוצאים זה בזרועות זה?
stella-k@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.