הצעת חוק: להחזיר הטבות המס לחיסכון לטווח בינוני - לכולם

האם הטבות המס לתוכניות חיסכון הוני טהור לטווח הבינוני יוצעו לכל הציבור? ל"גלובס" נודע כי ביום ראשון הקרוב תעלה לוועדת השרים הצעת חוק שאותה מוביל ח"כ מיקי מכלוף זוהר מהליכוד ולפיה יוקם מוצר חיסכון לטווח של 10-15 שנה, שניתן יהיה לנהל אותו אצל הבנקים או הגופים המוסדיים. זאת, בנוסף לקרנות ההשתלמות, שהינן חיסכון לטווח בינוני ומעלה, אך הן אינן פתוחות לכלל הציבור.

לפי ההצעה, לאחר 10 שנות חיסכון יינתן פטור של 50% ממס רווחי ההון, ואז יהיה פטור הדרגתי מהמס של 10% מדי שנה. כך, אם החוסך יחזיק בחיסכון 15 שנה, הוא יזכה לפטור מלא ממס רווחי הון העומד כיום על 25%. מדובר על חיסכון מ"הנטו" בשכר, שאינו כולל הטבות מס על ההפקדות.

מבחינות רבות מדובר במכשיר שמנסה לחקות את ההצלחה עם האישור של הגמל להשקעה, שיאפשר לחוסכים בו לקבל פטור מלא ממס רווחי הון אם ישמרו את הכספים שייצברו לגיל פרישה, ואז ימשכו אותו בדרך של קצבה חודשית, ולא בסכום הוני חד פעמי.

בכל אופן, כדי למנוע מצב שבו המכשיר ישמש לפטור ממס לאוכלוסיות העשירות נקבעו גבולות בנושא ההפקדה.

ראשית, נקבע בהצעת החוק כי ניתן יהיה לפתוח תוכנית חיסכון אחת על שם כל חוסך, אלא אם מדובר בחיסכון לילדים הרשום על שם ההורה. כמו כן הצעת החוק מציעה לקבוע גבולות באשר להיקף ההפקדה: לתוכנית הזו ניתן יהיה להפקיד הפקדה חד פעמית של סכום העומד על עד פעמיים מהשכר הממוצע במשק (כ-18 אלף שקל), כאשר את ההפקדה הזו ניתן יהיה לעשות עד עשר פעמים לאורך תוכנית החיסכון. לחלופין ניתן יהיה להפקיד סכום קבוע מדי חודש, בתנאי שהסכום השנתי המצטבר הוא לכל היותר פי 3 שכר השכר הממוצע במשק (כ-29 אלף שקל).

לא ניתן יהיה לגבות דמי ניהול

עוד נציין כי לפי הצעת החוק לא ניתן יהיה לגבות דמי ניהול מתוכנית החיסכון, מה שמעניק יתרון לבנקים על פני הגופים המוסדיים, שכן הבנקים ממילא לא גובים כיום דמי ניהול בתוכניות חיסכון, אלא נהנים מההכנסות מהמרווח הפיננסי (הנחשב לגבוה במגזר משקי הבית). אם הפטור מדמי הניהול אכן יישאר גם בגרסה הסופית של הצעת החוק, לא ברור האם המוסדיים יציעו מוצר שכזה.

"עידוד חיסכון לטווח בינוני-ארוך יאפשר התמודדות טובה יותר עם הוצאות לא צפויות של משקי הבית ויאפשר להקטין את הפדיונות מהחיסכון לטווח ארוך בדומה לקרנות השתלמות ובאמצעות כך להגדיל את שיעורי התחלופה בפנסיה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, שאינה הניסיון הראשון להשיב לשוק את החיסכון ההוני עם הטבות מס.

העשירונים העליונים ירוויחו

החיסכון ההוני הזכאי להטבות מס - בקופות הגמל, היה בעבר חלק משמעותי משוק החיסכון בישראל. ואולם, הוא איבד ממרכזיותו ולמעשה בוטל, בעקבות הוראות שהוציא במהלך העשור הקודם אגף שוק ההון באוצר, יחד עם רשות המסים, שהפכו את הגמל למוצר פנסיוני לגיל פרישה ובכך הביאו לחיסולו בפועל של אפיק החיסכון ההוני הזכאי להטבות מס (להוציא קרנות ההשתלמות, שהבנקים אינם רשאים לנהל, ושההפקדה אליהן היא לעצמאים או תלויה באישור המעסיק).

ההערכות הן כי מאז שבוטלו הטבות המס בקופות הגמל, זרם חלק לא מבוטל מכספי החיסכון בישראל לטובת השקעות בנדל"ן, וזאת בשל היעדר אלטרנטיבה - מה שסייע גם כן לעליית המחירים החדה בשוק זה בשנים האחרונות.

עוד נכתב בהצעת החוק כי "עידוד החיסכון לטווח בינוני ימנע שימוש בכספי החיסכון ארוך הטווח לאותם שימושים נפוצים (מצב בריאותי, הרחבת המשפחה, לימודים ואף חופשה משפחתית)".

בכל אופן, בדומה למוצרי חיסכון אחרים, כגון פוליסות חיסכון לפרט, הגמל להשקעה או קרנות נאמנות ותיקי קרנות מנוהלים, העשירונים העליונים הם שצפויים להיות קהל היעד המרכזי של המוצר החדש, אם וכאשר יאושר, ולו רק משום שלאלה יש הכנסה פנויה שניתנת לחיסכון.