האוצר ינסה השנה מחדש להעלות את הפרשות הפנסיה של מבוטחי הפנסיה התקציבית לעד 7% משכרם החודשי, כך עולה מדיוני תקציב המדינה. מהלך דומה שהאוצר ניסה להעביר בשנה שעברה נכשל לאחר שלא זכה לגיבוי מצד שר האוצר משה כחלון, שסירב להתעמת בנושא עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שמתנגד לו נחרצות.
העלאת ההפרשות באה לצמצם את תנאי היתר שמקבלים עובדי מדינה המבוטחים עדיין בפנסיה תקציבית ותסייע להפחית את ממדי את הגירעון האקטוארי של תשלומי הפנסיה התקציבית - שעשוי להגיע לטריליון שקל, לפי אומדן מעודכן שפרסמה השבוע החשבת הכללית באוצר.
מבוטחי הפנסיה התקציבית מפרישים כיום 2% משכרם לפנסיה, המשולמת להם מתקציב המדינה. עובדים שהתקבלו לשירות המדינה אחרי 2002 מבוטחים בפנסיה צוברת המשולמת על ידי קרנות הפנסיה ומפרישים 6% משכרם החודשי. היקף תשלומי הפנסיה התקציבית נאמד כיום ב-21 מיליארד שקל לשנה והוא צפוי לעלות לשיא של 38 מיליארד שקל ב-2039 לפני שיתחיל לרדת.
בשנה שעברה, כאמור, ניסה האוצר לקדם מהלך של השוואת גובה ההפרשות בין מבוטחי התקציבית והצוברת. ההצעה ששולבה בחוק ההסדרים הייתה פרוגרסיבית: העלאת ההפרשות של מבוטחים המשתכרים מעל השכר הממוצע במשק ל-7% והעלאת ההפרשות של מבוטחים המשתכרים בין השכר החציוני לשכר הממוצע ל-4%. לפי ההצעה לא היה אמור לחול כל שינוי בהפרשות לפנסיה של מבוטחים המשתכרים מתחת לשכר החציוני במשק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.