חדוה בר לוחצת על כחלון לאפשר מכירת ביטוח בבנקים

המפקחת על הבנקים חדוה בר מגבירה את לחציה על שר האוצר משה כחלון, שיאפשר לבנקים למכור ביטוח, מה שלעמדתו המקורית ולעמדת ועדת שטרום דווקא יגדיל את הריכוזיות הבנקאית, אולי גם הביטוחית, עלול להביא לעליית מחירי מוצרי ביטוח, להחלשת חברות הביטוח ולפגיעה קשה בתחרות בענף הפיננסים.

הלחץ של בנק ישראל נמשך, יותר נכון התחדש באחרונה, בעיקר בשיחות בין המפקחת בר למנכ"ל האוצר שי באב"ד, למרות שהמלצות ועדת שטרום כבר נחתמו, למרות שאושרו על ידי בנק ישראל והפיקוח על הבנקים ולמרות שבהמלצות, שהתקבלו בממשלה לפני כחודש, לא נענתה דרישת הנגידה והמפקחת לאפשר לבנקים להכנס לתחום הפצת ביטוחים (מעבר למצב הנוכחי של מכירת ביטוח משכנתאות וביטוח חיים בגין משכנתאות), וכן הייעוץ הפנסיוני בגמל, בהשתלמות ובפנסיה - שם הניסיון שנצבר עם הבנקים רחוק מלהרשים.

נוסף לכך, הדרישה לבצע שינוי כה משמעותי בהמלצות היא בניגוד לעמדה קודמת של הנגידה והמפקחת שלא ליצור עוד מצב שבו ברגע האחרון משנים הצעות חוק, כפי שקרה בשעות האחרונות של חקיקת שכר המנהלים בגופים הפיננסים, מה שסיבך את המערכת כולה בגלל בעיות של אי-רציפות תנאי פיצויים ופנסיה לפורשים שהיו בעלי השכר הגבוה.

נכון להיום, להשבוע, הדיבורים נמשכים - אבל בראשות האוצר אין נטייה לאשר את התביעה הזו של הבנק המרכזי. הפיקוח על הבנקים נקט ונוקט כמה טיעונים מרכזיים כדי לשכנע את השר שהחלטה לאפשר לבנקים למכור מוצרי ביטוח נכונה לצרכנים ונכונה למשק - אבל אנחנו סבורים שרובם לא יעמדו במבחן המציאות והשוק.

נימוק מס' 1: גם העמלות של הבנקים גבוהות

מחירי העמלות שגובים סוכני הביטוח, העובדים עבור חברות הביטוח, גבוהים באופן מיוחד ומופרז. לכן, כניסת בנקים לתחום תייצר תחרות בין הסוכנים לבנקאים ובכך תגדל התחרות ויפחת משמעותית מחיר העמלות. אולם במהלך דיוני ועדת שטרום התקבלו ממצאים שהוכיחו באופן חד משמעי שהבנקים, בערוצי ההפצה הקיימים בהם מתאפשר להם למכור ביטוחים, גבו גם הם עמלות גבוהות ביותר, התחרו בכבוד בעמלות המופרזות של הסוכנים וגם יצרו השתלטות על הענף.

כך קרה שהמפקחת דורית סלינגר הוציאה בזמנו הוראה שחתכה לבנקים את העמלות בחצי. מה שמעלה חשש סביר שברגע שהבנקים ייכנסו באופן ישיר למכירת מכלול מוצרי ביטוח, בין אם באלמנטרי שהיום מתקיימת בו תחרות גדולה ובין אם גם בביטוחי חיים - הסיכוי שישתלטו על השוק וגם יגזרו עמלות שמנות במיוחד גבוה במיוחד.

לא זו בלבד אלא שהסוכנויות ביטוח של הבנקים, ובראשן הסוכנויות של בנק המזרחי טפחות ובנק הפועלים, מציגות רווחים אדירים שמותירים מאחור את כל סוכנויות הביטוח הרגילות. במזרחי טפחות מדובר על מנוע שמייצר עד ל-10% מרווחי הבנק (כפי שקרה באחת השנים), וזאת רק מתיווך במוצרי ביטוח שאינם הזולים שניתן להשיג בשוק.

נימוק מס' 2: גם הבנקים הגדולים ייכנסו בסוף

כדי להגביר את התחרות הבנקאית, ובהנחה מוכחת שאין סיכוי לכניסת בנקים זרים גדולים למגזר הצרכני, ראוי לחזק את הבנקים הקטנים, כדי שיוכלו להתחרות בשני הגדולים, הפועלים ולאומי. לכן, אמרו בפיקוח, והדברים נידונו בוועדת שטרום וקיבלו תמיכה מחלק מהחברים, יש לקבוע מתווה מדורג. קודם כל לקבוע מגבלת נתח שוק שמעליה לא תותר כניסת בנק לביטוח - ומתחתיה כן.

בעיקרון מדובר בכך שהפועלים ולאומי יישארו מחוץ לתחום הביטוחים הנוספים, בעוד שבנקים אחרים, כולם או מרביתם, יקבלו סוג של הגנה ותמיכה ויכנסו לתחומי הביטוח.

הבעיה היא שברגע שהביטוח ייכנס ולו לבנק הקטן ביותר - וגם אם עתירה לבג"ץ שבטח תוגש תידחה - תתחיל להתגלגל תנועה פוליטית וכלכלית שתאפשר, תוך שנים בודדות, גם לדואופול להיכנס לתחומי הפצת ביטוח. כניסת בנקים תיצור חיבורים בין התאגידים הבנקאיים הגדולים לתאגידי הביטוח הגדולים, כך יקרה שמספר קטן של יצרנים ישלטו על ערוצי ההפצה, ומספר מוגבל של משווקים ישלוט במכירות הביטוח לצרכנים.

או אז, לא רק שחברות ביטוח בינוניות וקטנות ימצאו עצמן מחוץ לשוק, גם בנקים קטנים ימצאו עצמם מחוץ לשוק הרווחי הזה, ועל תחרות ומחיר סביר והוגן לצרכנים - אין מה לדבר בכלל.

הנה כמה נתונים עכשוויים שתומכים בטענה הזו: בביטוח חובה לרכב, שמתקיים על ידי כל חברות הביטוח, חלקן של שלוש חברות הביטוח הגדולות עומד על 31%, חלקן של חמש הגדולות בענף עומד על 51%. לעומת זאת, בבנקים, בכל הנוגע לביטוחי משכנתא, מחזיקים שלושת השחקנים הגדולים, פועלים, לאומי ומזרחי טפחות, ב-73% מהענף, וחמשת הבנקים שברשימה מחזיקים 93%. לכן סביר להניח שברגע שיכנסו הבנקים למכירת ביטוח רכב חובה למשל, נראה אותה תמונה.

זאת ועוד, קיים חשש להתניית שירות, קשירת מוצר במוצר. הבסיס לחשש מתקיים בתחום המשכנתאות. הבנקים הם אלה שיוצרים את הביקוש למוצר הביטוח, ויש חשש שהם מתנים, אם כי בנימוס, קבלת משכנתא ברכישת הביטוח על המשכנתא וביטוח החיים בגין המשכנתא.

נימוק מס' 3: אנחנו לא אירופה

כך נהוג בעולם. בנקים מפיצים מוצרי ביטוח של אחרים ולפעמים גם של עצמם. לבר, שנוהגת להיפגש עם רגולטורים מקבילים בעולם, יש רשימה מסודרת של הפעילות הבנקאית-ביטוחית והשפעתה החיובית על המשק. לעמדתה, כפי שהיא מציגה אותו בפומבי ומול השר והמנכ"ל, זה יגביר תחרות, יוריד מחיר לצרכן, מה עוד שלעמדתה הבנק יהווה עבור הצרכנים סוג של "גב" מול חברת הביטוח, הנחשבות סרבניות תשלום, לטובת הלקוח.

אלא מה, באירופה מדובר בפעילות רחבה ביותר, בהיעדר גבולות כלכליים, בעוד שבישראל מדובר במדינה קטנה ובפעילות ריכוזית. הניסיון שנצבר כאן בפעילות הביטוחית המוגבלת של הבנקים (ביטוח משכנתא וביטוח חיים בגין המשכנתא), מראה שהבנקים יצרו שליטה כמעט מוחלטת על הענף - והרחיקו ממנו, בין במכוון ובין ביוזמת חברות הביטוח והסוכנים, את החברות האחרות.

נתון שמחזק את העמדה הזו: בוועדת בכר, הרפורמה במגזר הפיננסי משנת 2006, נקבע בלחץ הבנקים שיוכלו לגבות עמלות הפצה מדורגות עבור המלצות ייעוץ וביצוע מכירה לקרנות נאמנות, קופות גמל מניות ועוד. בחקיקה דובר על עמלת מקסימום - והדיבור היה כי כאן תתחיל התחרות, וכל בנק יבחר לגבות מחיר נמוך יותר. התוצאה: כולם התיישרו למקסימום, ההכנסות לבנקים מהצרכנים הגיעו למאות מיליוני שקלים, עד שיו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוצר חתך במעט את ההכנסות.

נימוק מס' 4: להתגלגל מהדיגיטלי לפעילות הרגילה

המפקחת מציעה למתנגדים, שחוששים מלחץ הבנקים על הצרכנים, קביעת מתווה הדרגתי אחר לפיו מכירת מוצרי הביטוח תתחיל רק באמצעים הישירים-דיגיטליים כדי להפחית את החשש מפני הפעלת לחץ של פקיד הבנק על הלקוח, בעיקר על לקוחות מבוגרים ו/ או חלשים.

יש לציין כי חברי ועדת שטרום ובכירים בה דווקא תמכו בפרק הזה, לאפשר מכירת ביטוח באמצעים דיגיטליים, אבל רק לגופים החדשים שיקומו. משום מה החלק הזה לא נכנס לתזכיר החוק. נימוק שכן מחזק את עמדת המפקחת בעניין זה: האפשרות לתת לגופי בנקאות חדשים, עם פעילות דיגיטלית רחבה ומרכזית להפיץ ביטוח - תיתן תמריץ לגופים בינלאומיים או מקומיים לרכוש את חברות כרטיסי האשראי שייפרדו מהבנקים, במטרה ליצור מודל עסקי משמעותי ותחרותי. הבעיה היא כמובן שמה שיתחיל בדיגיטלי עתידי - עלול להפוך מהר מאוד, בלחץ כזה ואחר, להתגלגל תוך חודשים ספורים גם לפעילות הרגילה העכשווית.

ניסיון לא מדהים בייעוץ

ואי אפשר בלי כמה מילים על הניסיון הלא-מדהים עם הבנקים כמפיצים בשוק הפנסיוני, מאז רפורמת בכר. החקיקה של בכר הגדירה לראשונה את מעמד היועץ הפנסיוני וייעדה לתפקיד זה את הבנקים.

ואולם, כך לדברי גורמים בשוק הבנקאות ובשוק הפנסיוני, מאז ועד היום הייעוץ הפנסיוני בבנקים מאופיין בעיקר בהמלצות "החזק", ללא מתן התרומה האדירה שהמדינה ציפתה וקיוותה שתהיינה. כלומר, הבנקים, כך אומרים גם שם, מיהרו להחתים לקוחות רבים על מה שאיפשר להם להתחיל ולקבל את עמלת ההפצה ואז המליצו לאותם לקוחות על "החזק" כשהייעוץ שהם מעניקים אינו מתמשך וחוזר על עצמו כפי שהיתה הכוונה המקורית.

תגובה: "נגביר את התחרות"

תגובת בנק ישראל: "עמדת הפיקוח על הבנקים הנה שמכירת ביטוח על ידי בנקים, בייחוד בפלטפורמות דיגיטליות ובאמצעים הישירים, תגביר את התחרות בתחום ותהיה לטובת הצרכנים. הפיקוח על הבנקים יפעל לקדם נושא זה בשיתוף פעולה עם משרד האוצר".

 משקלם של השחקנים הגדולים בענף 24.7.16