מהות או חיזיון תעתועים

אני תמיד מופתע מדרך המחשבה של חלק מן האנשים הממונים על ההסבר של מה שקורה בשוקי ההון. זאת, במיוחד כאשר המדדים נושקים לשיאים חדשים, נמצאים מעבר להם, או מייצרים מגמה חדשה לקראתם.

אין ספק שאנו חיים כעת בתקופה של חיוב יתר בשוקי המניות בארה"ב, ובהשלכה, בתחושה חיובית כלפי רוב שוקי המניות המקושרים אליהם, דרך עבותות הקורלציה הסקטוריאלית, למרות שלכל שוק יש מבנה מחירים משלו, נקודת התחלת החיוב שלו, והאופן בו הוא מטפל בתנודתיות.

ומה אומרים לנו המסבירים שהזכרתי לעיל? שהתגובה המופלאה מתחתית הברקזיט, ויכולת השגת השיאים החדשים, אינם רק תופעות לוואי של הדפסות והזרמות כספים יש מאין אלא נובעים ישירות ממצב כלכלי בריא, וטוב בהרבה, מאשר בכל מקום מפותח אחר. ייתכן שהיחסיות אכן משחקת תפקיד בבחירה של שוק ההון האמריקאי כיעד להשקעות מועדף אבל איך נדע אם יש כאן מהות, ולא רק בלון מנופח אוויר של תקוות שווא?

ניתן להיכנס לפרטי הפרטים של דוחות החברות הנסחרות בבורסות השונות, ולהוכיח את הכול והיפוכו. לטעמי, עדיף ללכת על המקרו, וכאשר אנו מנסים להבין את מצבה הכלכלי של מדינה ישנם ארבע נתונים עיקריים שבהם אני ממליץ להתרכז. הם מרכז העניין של סקירת השובע. אגב, כל הגרפים מגיעים מאתר המחקר של הפדרל רזרב עצמו.

יחס חוב-תוצר:

יש האומרים שהנתון הראשון לבחינה חייבת להיות הצמיחה אבל אני חושב שהיחס "חוב-תוצר" אומר לנו הרבה יותר. אם אכן קיימת צמיחה, אך קטנה יותר מאשר קצב הגידול של החוב הלאומי, אנו יכולים להניח שאותו חוב אינו מנוצל היטב.

לקיחת חוב אינו מהווה בעיה בפני עצמה אלא השימוש שנעשה באותו מימון הוא המבחן. יחס חוב-תוצר גדל אומר שלקיחת החוב אינו יצרני, אינו השקעה לעתיד, ושבעיקרו אינו ניתן לקיום לטווח הארוך מאוד. במיוחד כאשר עוברים את סף ה-90-100%. והנה, ארה"ב נמצאת סביב ה-105% כאשר העקומה בעלייה.

תאוצת הכסף:

על הפרמטר התפקודי הזה נכתבו תילי תילים של דברי חכמים אבל עיקר הדברים הוא שעקומה זו מייצגת את הפעילות ה"אמיתית" במשק. לא הספקולטיבית, או הפיננסית, אלא המעשית יותר. זו שביום-יום שבין שחקני הייצור והשירותים, ולקוחותיהם. הכסף הנוצר על ידי המערכת הבנקאית הינו רק נקודת ההתחלה של מסלול העברות בין אותם צרכנים, ומפיקי תוצרת, וככל שהוא מועבר מיד ליד כך גדלה התאוצה כפונקציה של אותה פעילות. בקיצור: ככל שהפעילות בכלכלה האמיתית גדלה כך העקומה נמצאת במגמה עולה. מי שמתבונן על העקומה של המשק האמריקאי אינו יכול שלא להבין את עומק הדיכוטומיה שבין "מה שאומרים לנו" ומה שבאמת קורה.

מאזן הבנק המרכזי:

כולם התפעלו מן ההחלטה של הפדרל רזרב לעצור את מנגנון ההרחבה הכמותית ראשון, וראו בכך סימן של חוזק עצום בכלכלה. לפחות בזו שהוא בוחן דרך משרדיו האזוריים, ומרכזו בבירה. ועל פי הגרף המוצג אין ספק שיש לפנינו הוכחה בקיום הבטחת העצירה. אך מה בדבר הקטנה? מה קורה בריבית ובתשואות האג"ח הנסחרות בשוק?

בכל הפרמטרים האחרים האלו אנו יודעים שהמצב קשה מספיק על מנת להביא את אותם ראשי הפד לביטול מסלול נרמול הריבית. נרמול אשר הובטח יחד עם ביטול ההרחבות. יש לזכור: גובה הנכסים שעל המאזן נמצא ברמה של פי 5 (!) מן המצב הרגיל שהיה עד משבר 2007-2009. הייתם מצפים שאם הכלכלה יציבה וטובה תהיה דרך להקלה כלשהי מאז תחילת 2015.

ולבסוף, אחוז השתתפות כוח העבודה:

לדעתי זהו הנתון החשוב, והעצוב ביותר, עבור אזרחי ארה"ב. כל נתוני המקרו האחרים נמצאים אי שם במגדלי השן של הכלכלנים אבל נתון זה משפיע על החיים הממשיים של אנשים חיים. מה משמעות העקובה הזו? על המדינה לייצר תשתיות לקיום התהליך החופשי של יזמות, ייצור, וצריכה.

החופש הזה הוא הבסיס, אבל התקווה לרווח הוא המנוע של כל עסק לכיוון התבססות, וגידול. וכל גידול יתבטא בהעסקה של עובדים. למדינה יש עניין תקציבי (מיסוי, חישובי פרישה, וכו...) שיהיו הרבה יותר עובדים חדשים מאשר גידול טבעי באוכלוסיה.

היא גם מעוניינת שהעקומה שלפנינו תשקף לחץ של ביקוש סביר, ולא של היצע, של ידיים עובדות. שלא לדבר על הצד הפוליטי של הדברים. מאז 2000, ארה"ב בדעיכה מתמדת בעניין זה. ניתן להאשים את הגלובליזציה, ואת האוטומטיזציה,אבל הסיבתיות היא לא מעניינינו כאן.

העובדה היא שהנתון נמצא בערכים של אמצע שנות ה-70 אומרת הכול על מצבו היחסי של העובד: כוח מיקוח דל לגבי גידול שכרו, אופי ותנאי עבודתו, ובמיוחד ביטחונו לשמור על מקום העבודה לתכנון אישי ומשפחתי ארוך טווח. ואינני צריך לציין מהי התחושה השלטת כלפי כל אחד מן האספקטים האלו בעולם התעסוקה.

אחרי מבט קצר על ארבעת הנושאים לעיל נשאלת מיד השאלה: האם יש הגיון בהטלת הספק שבקשר הנסיבתי שבין מה שהוצג, והעובדה הפיננסית המופלאה של שיאים חדשים?

 

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.