חוק בשביל אמא של חבר

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לאחרונה לקריאה ראשונה את ההצעה של היו"ר, ח"כ איתן כבל, לתקן את חוק הבנקאות ולאפשר לבנק ישראל לעצור סגירת סניפים של הבנקים המסחריים. הצעת החוק נולדה בניסיון להתמודד עם המגמה של הבנקים לסגור סניפים במסגרת תוכניות התייעלות.

תוכניות התייעלות מטבען עשויות לפגוע בשירות לציבור שכן אין דרך להתייעל באופן חד מבלי לפטר עובדים ולסגור סניפים ואולם פתרונות טכנולוגיים והירתמות ארגונית מפצים על כך והעסקים המנוהלים במקצועיות משכילים לשרוד בג'ונגל העסקי ולתרום לצמיחת המשק ולתעסוקה עתידית.

יו"ר ועדת הכלכלה חבר הכנסת איתן כבל אמר בעניין כי "הצעת החוק היא על שם אמו של שר האוצר משה כחלון, ונולדה בעקבות הפגנתה נגד סגירת סניף הבנק שלה בגבעת אולגה". אימא כחלון זכתה בבן שר אוצר אשר הוא וחבריו במערכת הפוליטית - אשר מסכימים לא להסכים על שום דבר - מצאו סוף כל סוף סוגיה הזויה להתאחד סביבה, והיא המאבק "בבנקוחור", כפי שכינה זאת חבר הכנסת כבל.

מערכת הבנקאות הישראלית פעלה בסוף שנת 2015 באמצעות כ-1,152 סניפים בהשוואה ל-1,176 סניפים אשתקד. לפני עשור פעלו 1,003 סניפי בנק ואולם בין השנים 2005 ל-2012 גדל מספרם ב-205 סניפים. בשלוש השנים האחרונות מקטינים הבנקים את מערך הסינוף בצורה מבוקרת. כאשר הבנקים פתחו סניפים כפטריות אחרי הגשם איש לא מנע זאת מהם, ואילו כעת קופצים להם פרלמנטרים משועממים שמחשיבים עצמם לדון קישוט וממהרים לבצע חקיקה מזיקה.

המגמה של הקטנת מספר סניפי הבנק והקטנת שטחי הסניפים היא מגמה עולמית מובהקת, ולפי בנק ישראל מגמת הירידה בסניפים במשק הישראלי איטית יותר מממוצע הקיטון במספר סניפי הבנקים בעולם, ונובע מהשינוי שחל בהרגלי הצריכה של השירותים הבנקאיים כתוצאה מכך שטכנולוגיות פיננסיות חדשות מאפשרות לספק שירותים ומוצרים בנקאיים.

המהפכה הטכנולוגית המתהווה אל מול עינינו הכוללת פרישה רחבה של מכשירי בנק אוטומטיים אשר חלקם מיועדים למשיכת מזומנים וחלקם למסירת מידע ולביצוע עצמי של פעולות פיננסיות ושל הוראות בנקאיות אחרות, מוקדי טלפונים מאוישים הפועלים במשך שעות רבות יותר מאשר הסניפים, שירותי אינטרנט מתקדמים ואפליקציות בנקאיות שמאפשרות לבצע פעולות בכל מקום ובכל עת, מייתרת חלק גדול מן הסינוף הבנקאי המסורתי.

מדוח התפתחויות המערכת הבנקאית ל-2015 עולה שכאשר מודדים את יעילות מערכת הבנקאות הישראלית לפי יחס היעילות התפעולית והעלות הממוצעת ליחידת תפוקה, מוצאים שהיא נמוכה מיעילותן של מערכות בנקאיות במדינות מפותחות וזאת אף שהבנקים הישראליים קידמו בשנים האחרונות תוכניות התייעלות בכוח אדם. הטמעה של חדשנות טכנלוגית צפויה לשפר את יעילות המערכת בשנים הקרובות. תהליכי התייעלות יאפשרו להיטיב עם ציבור הצרכנים, להגביר את התחרות בה ולהבטיח את יציבותה לאורך זמן ע"י התאמתה לתנאי השוק המשתנים.

הירידה במספר הסניפים מתרחשת בעיקר בערים הגדולות - כאן הבנקים ממזגים סניפים קרובים זה לזה - בשעה שביישובי הפריפריה נרשמת עלייה משמעותית. בדומה לשו*נו*ת בין יישובים קיימת שונו*ת גם בין מגזרי האוכלוסייה: אף על פי שמספר הסניפים הכולל ירד בשלוש השנים האחרונות, מספר הסניפים ביישובים הערביים גדל בתקופה זו.

זכותם ואף חובתם של הנהלות הבנקים לקבוע את האבולוציה של מערך הסינוף באמצעות שורה של משתנים כלכליים - ובהם גודלה של האוכלוסייה ביישוב, מעמדו הכלכלי-חברתי של היישוב ומידת הסיכון של הלווים.

אין מחלוקת על כך שצריך להקפיד על עדכון מבעוד מועד של הלקוחות על כוונת הבנק לסגור סניפים ולהתמקד בהכוונה של אזרחים ותיקים. ניתן לבקש מהמפקחת שתקדיש תשומת לב רבה יותר לאבולוציית מערך הסינוף תוך מתן דגש על מציאת האיזון בין צורכי הציבור לצורכי המערכת הבנקאית ואולם מכאן ועד חקיקה המרחק עצום.

במקום לחוקק חוק דרקוני נוסף נגד המערכת הבנקאית ראוי לשפר את מנגנון המעבר בין הבנקים. קדחת החקיקה המתמקדת במערכת הבנקאית תקשה על הרגולטורים לקדם רפורמות חיוניות במערכת זו בשל העובדה שהבנקים יטענו במידה רבה של צדק כי מדובר בהתנכלות פופוליסטית שאינה מאפשרת להם לנהל את עסקיהם. הבנקים מחויבים בשנים האחרונות לדרישות הון מוגדלות, יכולתם לחלק דיבידנדים הוגבלה, ועדת שטרום מחייבת אותם למכור נכסים איכותיים, השכר של מנהלים הוגבל בחקיקה ועתה חפצים למנוע מהם לקבוע את פרישת הסניפים הארצית.

חודשים ארוכים ממלמלים בכירי המערכת הפוליטית על עודף הרגולציה במשק שפוגע ביכולת לבצע עסקים ופוגם בהשקעות ובצמיחה במשק. רבים כבר הפנימו שמטוטלת הרגולציה נעה באופן חד מדי וכל מחקר כלכלי שפורסם בחודשים האחרונים שם את האצבע על בעיית הפריון בישראל - אולם במציאות זו עסוקים מחוקקי ישראל בחקיקה מיותרת במקום להתמקד בסוגיות הבוערות המתדפקות על דלתותיהם וממתינות לטיפול שורש.

הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון