קצת קשה להאמין, אבל עם עובדות קשה להתווכח: המלצותיה והצעותיה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' בחמש השנים האחרונות, אם היו משמשות ככלי לקבלת החלטות, היו מסבות לחוסכים ולמשקיעים בישראל, כמו גם לקופת המדינה, הפסד מטורף של לא פחות מ-86 מיליארד שקל.
מדובר, בעיקר, בעסקאות גדולות בין חברות בינלאומיות לחברות ישראליות בשוק ההון, שיחימוביץ' התנגדה לביצוען ושאכן לא יצאו אל הפועל בסופו דבר (לאוו דווקא בגלל עמדת יחימוביץ', כמובן).
2010: ועדת הכספים מאשרת להפריט את בנק לאומי, יחימוביץ' רואה בכך צעד חסר אחריות. "מהלך המכירה שגוי, אין כל סיבה למדינה לוותר על יתרת אחזקותיה בבנק", היא טענה ב-30.11.2010. בנק לאומי איבד מאז 18% מערכו, כמעט 4 מיליארד שקל במונחי שווי שוק או כ-200 מיליון שקל על שווי אחזקות המדינה בבנק. בקטנה.
2013: כיל מקבלת הצעת רכש מפוטאש. יחימוביץ' מתנגדת בתוקף, בראיון ב-18.2.2013: "מסירת המחצב האסטרטגי הגדול במדינה לפוטאש הוא בגדר אסון לקופת המדינה". אכן אסון. מניית כיל ירדה מאז ב-62%. בעלי המניות בכיל וקופת המדינה, שנמנעו ממנה תשלומי מס, הפסידו מדחיית עסקת פוטאש לא פחות מ-42 מיליארד שקל.
2015: מיילן מכריזה על כוונתה לרכוש את פריגו. גם הפעם ליחימוביץ' יש דעה: "רכישת פריגו בידי מיילן היא כמו פיגוע בתושבי הדרום", היא אומרת בראיון ב-20.10.2015. "הפיגוע" פגע בעיקר בבעלי המניות, כולל כספי הפנסיה וקופת המדינה. הפעם ההפסד הכולל עומד על 44%, שהם כ-40 מיליארד שקל.
2016: לאחרונה זכינו לקבל המלצה נוספת מיחימוביץ' חובבת הכלכלה. לדבריה, העסקה שעשתה קרן הפנסיה של הראל, בה קנתה 3% ממאגר הגז תמר היא "בלתי הגיונית בעליל, תמוהה והרפתקנית". היא אף הוסיפה שלדעתה "עסקה זו מכניסה את אזרחי ישראל למסלול של פגיעה ודאית".
אם לשפוט על פי הצעותיה הקודמות של ח"כ יחימוביץ', מומלץ לא להסתמך עליה כיועצת השקעות. כמובן, "תשואות העבר אינן מלמדות על מה שיתרחש בעתיד בלה בלה בלה", אבל ראוי שהטרק-רקורד ישמש בכל זאת סוג של תמרור אזהרה כאשר מתייחסים לעצותיה הכלכליות של יחימוביץ'.
חוסר יכולתה של יחימוביץ' לספק המלצות השקעה ראויות, לא גורם לה להעריך יותר את אלו שעוסקים בתחום זה, אולי להיפך. בחוק שכר הבכירים שיזמה היא כורכת יחדיו מנהלי בנקים ומנהלי השקעות, מתוך חשיבה כנראה שלכולם יש תחליף זול.
החוק, שכבר הביא להתפטרותו של אמיר הסל, מנהל ההשקעות המוערך של הראל, יביא בוודאי גם להתפטרותם של רבים אחרים ויקטין עוד יותר את מבחר הפעילים האיכותיים בשוק ההון בישראל. זו הבעיה: השיח הציבורי בישראל נשלט בידי אנשים כדוגמת יחימוביץ', שטובת שוק ההון, החוסכים והמשקיעים פשוט לא מעניינת אותם.
יוזמי חוק שכר הבכירים מזלזלים במנהלי השקעות ובמקצועיותם. קרוב לוודאי שהם מייחסים הצלחה בהשקעות למזל ולא לכישרון. הם מוכנים לקבל את העובדה שאולי ישנם בעולם מנהלי השקעות מוצלחים, אבל הם לא מאמינים שישנם כאלו דוברי עברית ולכן אין להם בעיה להטיל מגבלות על מנהלי השקעות הפועלים בישראל.
בשנים האחרונות חלה ירידה דרמטית במספר הפעילים בשוק, שבעקבותיה החלה דעיכה גם בבורסה עצמה. כדי להחזיר את הבורסה למתווה של צמיחה, יש לעודד כניסה של פעילים נוספים ולא לעסוק בהגבלת הפעילים הקיימים.
שמואל האוזר, יושב ראש הרשות לניירות ערך, מרבה לאחרונה לסנוט במי שמנהלים את כספם של אחרים. ברוח הזמן הוא נוהג להתנבא "שבעתיד יועצי השקעות יהיו מחשבים ומנהלי תיקים יהיו רובוטים". גם זו חשיבה אשר אינה מעריכה את תרומתו של מגזר שלם, שאחראי יותר מכולם לסחירות ולפעילות הבריאה בשוק ההון. ההזנחה של המגזר הזה בשנים האחרונות בישראל היא הסיבה העיקרית לכך שהבורסה בתל אביב מתקשה להתרומם.
■ הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות פרוקסימה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
