האם תוצאות מבחני העמידות שערך הבנק האירופי המרכזי לבנקים באיחוד האירופי יעניקו להם את התמיכה החיונית, או יערערו אותם בעיתוי קריטי?
תרגיל דומה שנערך לאחרונה בארה"ב הוליד את התרחיש הראשון. מניות הבנקים האמריקאיים התאוששו אחרי שהפדרל ריזרב קבע שרוב הבנקים הגדולים נהנים מריפוד הון חזק - עד כדי כך שהוא אישר סבב חדש של העלאת דיבידנדים וקניות חזרה של מניות מהציבור.
אבל המחזור הבנקאי באירופה אינו בדיוק באותו שלב. מבחני העמידות באיחוד האירופי, שתוצאותיהם יפורסמו ביום ו' הקרוב, בדקו כמה הון עצמי חסר לבנקים בתרחישים שונים - ולא כמה הון עודף יש להם. במקום לציין לטובה את איתנות המערכת הבנקאית האירופית, המשקיעים חוששים שהתוצאות יחשפו את חולשתה.
מדד 600 המניות הבנקאיות של Stoxx Europe נוגע היום בשפל של 21 שנים, והוא כבר חצה את שיאי השפל של 2009 (המשבר הפיננסי העולמי) ו-2011 (משבר החובות היווני וגוש האירו). ההון של הבנקים האירופיים חזק יותר ממה שהיה אז, אך הוא עדיין חלש בהשוואה לעמיתים בארה"ב. והרוחות הנגדיות באירופה - צמיחה כלכלית חלשה, מרווחי ריבית זעירים ואי הוודאות אחרי הצבעת הברקזיט בחודש שעבר בבריטניה - חזקות יותר.
לאחרונה, ההתמקדות הייתה בעיקר בבנקים האיטלקיים, שבהם קיימת רמה גבוהה של הלוואות רעות (לא נפרעות). מונטה די פשי די סיינה, הבנק הוותיק ביותר בעולם, הוא גם הבעייתי ביותר באיטליה - עם הלוואות לא נפרעות של 50 מיליארד אירו ברוטו, כמעט שליש מנכסי הבנק. מניית הבנק הזה נסחרת כעת בשווי של 9% בלבד מההון העצמי שלו.
בנקים רבים נוספים מצויים במצוקה משמעותית, מה שמעמיד את רומא בעימות עם האיחוד האירופי לגבי אפשרויות החילוץ שלהם מבלי להפר את חוקי האיחוד שמגבילים סיוע של המדינה. אך יש סכנה שההתמקדות באיטליה תחמיץ את הבעיות בכמה מהבנקים הגדולים ביותר באירופה. לכן בריסל צריכה לאמץ קו פרגמטי יותר כלפי המצב באיטליה.
מחקר חדש על הבנקים האירופיים של קרדיט סוויס מנבא שיותר מרבע מהבנקים האירופיים לא יעמדו בדרישות הסף של ההון העצמי בתרחיש השלילי ביותר במבחני העמידות.
שני מוסדות גרמניים גדולים - דויטשה בנק וקומרצבנק - נראים פגיעים כמו הבנקים באיטליה. הבעיות של דויטשה צריכות להדאיג במיוחד. מניית הבנק הזה נסחרת כעת בכרבע מההון העצמי שלו. זה מוכיח שהמשקיעים אינם נותנים בו אמון, ובו זמנית מונע מהבנק לגייס את ההון שנדרש לעמידה בתנאי הסף הפיקוחיים ובו זמנית לממן את הקנסות שהוטלו עליו בפרשה של הונאה במסחר באג"ח משכנתאיות וכן באי סדרים ברוסיה.
הלימות ההון מדרגה ראשונה של דויטשה בנק ירדה מ-11.5% מנכסיו בסוף 2015 ל-10.7% במארס השנה. כעת חסרים לו כ-10 מיליארד אירו לעמידה בדרישות הפיקוחיות בעוד כמה שנים. על רקע תנאי השוק, מעטים הבנקים שיכולים לגייס הון כזה ביעילות. במקרה של דויטשה יש גם בעיה של ירידה בכמות ההון החוזר מהרווחים.
כאשר הבנק מתכווץ ומרווח הריביות זעום, עלויות הארגון מחדש וההוצאות המשפטיות עולות. הרווחים הם במגמת ירידה. הרווח ברבעון הראשון השנה היה פחות ממחצית מהרווח ברבעון הראשון ב-2015. הנתונים שיפורסמו השבוע לרבעון השני צפויים להיות דומים.
כאשר ג'ון קריאן הוצנח לניהול דויטשה בנק בשנה שעברה הוא דחה את הציפיות שהוא ישיק הנפקת זכויות גדולה לבעלי המניות. גופי הפיקוח בארה"ב אמורים להודיע בקרוב בכמה ייקנס הבנק, וקריאן לא רצה "לצייר מטרה על גבו", כפי שהגדיר זאת ידיד שלו.
אבל כאשר סביבת העסקים התדרדרה ומעמדו של דויטשה נחלש, ההחלטה הזו נראית היום קצרת רואי. המשקיעים כבר מתמחרים סיכון שהאג"ח להמרה של הבנק ייפדו על ידי הבנק בתנאים גרועים. העצבים רופפים גם בברלין - יש אפילו דיבורים על כך שממשלת גרמניה תצטרך לערוב להנפקת חירום של זכויות למניות על ידי דויטשה.
כל התערבות כזו תשגר גלי הלם לשוק ההון העולמי. קרן המטבע הבינלאומית הדגישה בדוח שלה מהחודש שעבר שדויטשה בנק הוא כנראה "התורם נטו החשוב ביותר לסיכון המערכתי במערכת הבנקאית העולמית". קשה לחשוב על טיפול חלופי בבעיה של דויטשה, אלא אם משהו ישתנה לפני שצורכי ההון שלו יהיו בהולים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.