סודהסטרים מתרחבת: קולטת מאות עובדים חדשים

המנכ"ל בישראל, תמיר מלמוד ל"גלובס": "עלייה של 50% במכירת מכשירי הגזה בשנה האחרונה בשוק הישראלי" ■ החברה מגייסת כ-370 עובדים חדשים

מפעל סודה סטרים בדרום / צילום: איל יצהר
מפעל סודה סטרים בדרום / צילום: איל יצהר

חברת SodaStream מרחיבה את פעילות הייצור שלה בפארק התעשייה עידן הנגב שליד להבים בדרום, ובשלושת החודשים האחרונים השלימה קליטה של כ-300 עובדים חדשים. בכוונת החברה לקלוט בשבועות הקרובים לשורותיה כ-70 עובדי ייצור נוספים. מצבת העובדים של SodaStream בפארק התעשייה הדרומי עומדת כיום על 1,400 עובדים בקירוב, שליש מהם בדואים תושבי רהט והפזורה בנגב, והיא נחשבת אחת המעסיקות הגדולות בנגב.

SodaStream עוסקת בייצור של מכשירי הגזה למים ותמציות בטעמים שונים להכנת סודה ביתית. החברה משווקת את מוצריה בכ-47 מדינות ברחבי העולם. רוב פעילות הייצור שלה בישראל נעשה בפארק התעשייה עידן הנגב, שאליו החברה העתיקה לפני כשנה וחצי את המפעלים שהחזיקה לפני כן במישור אדומים, באזור התעשייה אלון תבור וגם קווי יצור שהפעילה בסין ובאירופה.

עם השלמת המעבר שלה לפארק התעשייה הדרומי, החברה מפעילה בעידן הנגב קווים לייצור של מכלי הגזה; בלוני גז מותאמים; בקבוקי פלסטיק ייעודיים לאחסון המשקאות ובקרוב היא עתידה לפתוח במקום גם את המרכז הלוגיסטי החדש שלה. ייצור תמציות הטעמים למשקאות של החברה ממשיך להיעשות מהמפעל שלה שבאזור התעשייה הדרומי באשקלון, שבו מועסקים כ-150 עובדים.

בהנהלת החברה אמרו ל"גלובס" כי לצד הרחבת מצבת העובדים שלה, היא עתידה לקלוט בקרוב כ-20 מכונות ייצור חדשות. מנכ"ל SodaStream ישראל, תמיר מלמוד: "מדובר בהיערכות שנעשית על רקע הצפי להמשך העלייה בביקוש למוצרי החברה, בשוק הישראלי ובמדינות נוספות, בעיקר במערב - מה שמצריך את התאמת מערך הייצור שלנו".

מנתונים שמציגה החברה עולה כי מאז קיץ 2015 חלה עלייה חדה בביקוש למוצריה, בעיקר בשוק הישראלי, אך גם בשווקים נוספים בעולם. "בשנה האחרונה חלה עלייה של 50% במכירה של מכשירי הגזה בישראל להכנה של סודה ביתית", אומר מלמוד ל"גלובס". לדבריו, ברבעון הראשון של השנה חלה עלייה של 11% במכירה של מכשירי הגזה בעולם ועלייה של 12% במכירות של בלוני הגז המותאמים למכשירים אלה. "מדובר ב-575 אלף מכשירי הגזה ועוד 6.8 מיליון בקבוקי גז ועדיין - יש לנו עוד לאן לצמוח. באתי לכאן משטראוס, והייתי רגיל לשיעורי צמיחה אחרים בתעשיית המזון. כאן הקצבים הרבה יותר אינטנסיביים. אם לנו אין צמיחה בקצב דו-ספרתי - אנחנו מאוכזבים. מתחילת השנה אנחנו עומדים בקצבים שהגדרנו לעצמנו, ואין אף חברת משקאות שצומחת כך". לפי נתוני סטורנקסט, במשך 2015 שוק הסודה הישראלי צמח ב-10%, והיקף המכירות של סודה הסתכם בכ-120 מיליון שקל. על פי הערכות, SodaStream תופסת נתח של 35% משוק זה.

"מחזה קורע לב"

כאמור, יותר משליש מעובדי מפעל SodaStream שבפארק התעשייה עידן הנגב הם בני ובנות המגזר הבדואי, המאיישים את קווי היצור במקום. "התאמנו את עצמנו לכוח האדם המקומי ופתחנו 'קו אמהות' - שמאפשר גם לנשים שמגדלות ילדים לעבוד עד השעה 15:00, והן שבות לבתיהן באמצעות מערך הסעות שאנחנו מעמידים לרשותן. הגישה הזאת מסייעת לרבות מהן לצאת מהבית ולעבוד", אומר מלמוד.

עבד אבו גררה (45), נשוי ואב ל-7 מרהט שעובד כמנהל משמרת במפעל לייצור מכשירי הגזה של החברה, מרוצה מספר: "גם אשתי עובדת כאן, כי צריך פרנסה. היום, אם האשה לא עובדת - מאוד קשה להתקדם".

לפני שהחלה לייצר בעידן הנגב, SodaStream ניהלה את עיקר פעילות הייצור שלה במישור אדומים, שם העסיקה כ-600 עובדים פלסטינים. בשנים האחרונות החברה היוותה יעד למתקפות מצד התנועה לחרם כלכלי על ישראל, BDS, ולאחר שסגרה את פעילותה במישור אדומים - קבוצה של כ-70 עובדים פלסטינים שעבדו במשך שנים ארוכות בשורות החברה, עברו למפעל החדש שבפארק עידן הנגב.

אלא שרשויות המדינה סירבו להעניק אשרות עבודה לעובדים הפלסטינים, ובחודש מארס השנה הנהלת החברה נאלצה לפטר אותם. "ביום האחרון שלהם פה היה מחזה קורע לב", אומר מלמוד. "יהודים, נוצרים ומוסלמים עצרו את העבודה בזמן שאותם עובדים יצאו מהמפעל. פשוט עמדנו כולנו ובכינו. חלקם עבדו איתנו 10 שנים. הם היו אהודים ומסורים, ובגלל פוליטיקה ובגלל סוגיות של אשרות - הם לא כאן. אנחנו עדיין שומרים איתם על קשר ומקווים שביום מן הימים הדברים יסתדרו, הם יקבלו את האשרות וכולנו נשמח שהם יקלטו שוב בשורותינו. במקום הזה מתגלמים הדו-קיום וקיבוץ הגלויות, וגם בימים של מתיחויות ביטחוניות - המחלוקות נשארות מחוץ למקום הזה".

 

עדיין תוססת? התוצאות הכספיות של SodaStream מתאוששות במקביל למניה

הרחבת פעילות הייצור של SodaStream, החברה ומכונות ההגזה, והתוכנית לגיוס 370 עובדים נוספים הן כנראה חלק מתהליך ההתאוששות של החברה הישראלית מהמשבר שאליו נקלעה לפני שנתיים. מכונות ההגזה של החברה, שהתיימרו להחליף את בקבוקי הקולה של קוקה קולה ופפסיקו, התבררו כאופנה חולפת והצרכן האמריקאי נותר נאמן לפחית הקולה שלו. השוק האמריקאי, שהיה העיקרי של החברה, החל להפנות לה כתף קרה והחברה הבינה כי היא צריכה להחליף תקליט: לא עוד משקאות קלים ממותקים, אלא מים מוגזים ולא מוגזים בטעמים, וכמה שפחות ממותקים.

למרות שעדיין מוקדם לשפוט עד כמה אסטרטגיה חדשה זו נכונה לטווח הארוך, לעת עתה נראה כי SodaStream עובדת נכון, והעובדה כי היא מגדילה את מצבת עובדי הייצור שלה היא הוכחה אחת לכך. ועדיין, אחרי הגיוס לעיל תעסיק החברה בערך 2,300 איש - בדומה לרמה בסוף 2014 ופחות מבערך 2,600 אשי שהעסיקה בסוף 2013. החברה, נזכיר, נאלצה להיפרד מכמעט כל עובדיה הפלסטינים, לאחר שלא קיבלה בעבורם אשרות עבודה והעבירה את פעילות הייצור ממישור אדומים לנגב.

בכל מקרה, התוצאות הכספיות של החברה בשנה האחרונה מוכיחות כי הירידה בהכנסותיה - על רקע השינוי האסטרטגי - נעצרה, ואפילו נרשמה עלייה. מרמת שיא להכנסות רבעוניות של 141 מיליון דולר ברבעון השני של 2014, נפלה החברה לשפל הכנסות (רק בשנתיים האחרונות) של 91 מיליון דולר (רבעון 1/2015), ואז החלה ההתאוששות. ברבעון הראשון של 2016 נרשמו הכנסות של 100.9 מיליון דולר, אך בל נשכח כי הרבעון הראשון הוא החלש בשנה של SodaStream בשל עונת החורף החלה בו. החזק ביותר הוא השלישי, בגלל עונת הקיץ, ואחריו הרביעי - בשל עונת חגי הנצרות (ובהם חג המולד). הקונצנזוס האנליסטי להכנסות הרבעון השני, שעליו תדווח החברה ביום ג' הבא (2 באוגוסט) עומד על 106 מיליון דולר, כלומר גידול שנתי של 6%.

בדוחות הרבעון הראשון ציינה החברה כי השיפור בהכנסות בא לידי ביטוי בעיקר במדינות אירופה, דוגמת צרפת והמדינות הנורדיות. ההכנסות מהשוק האמריקאי נותרו בעינן. ההתאוששות בתוצאותיה באה לידי ביטוי לא פחות חשוב בשורת ה-EBITDA (רווח לפני הוצאות מימון, מס, פחת והפחתות) ובשולי ה-EBITDA מההכנסות (ראו גרף). כפועל יוצא, המניה השלימה מאוגוסט אשתקד עלייה של 112% משפל של כל הזמנים (48% מתחילת השנה) והחברה שווה כעת 510 מיליון דולר. אז אולי מים בטעמים לא שווים הרבה פחות מקולה שאינה של קוקה קולה. נחכה ונראה.