תחקיר "גלובס": אדריכל הבית של גבעתיים

רן קוניק, שנבחר באוקטובר 2013 לתפקיד ראש עיריית גבעתיים בראשות סיעת "גבעתיים שלנו ומכהן גם כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר, היה אופוזיציונר חריף לראש העירייה הקודם, ראובן בן שחר, ראש סיעת "כן לגבעתיים", שאותו ניצח אחרי מסע בחירות אגרסיבי ורווי טענות על שחיתות בתחום התכנון והבנייה. כחבר ותיק בוועדת התכנון, קוניק התלונן ב-2011 אצל מבקר המדינה, באמצעות תנועת אומץ, על התנהלות לא תקינה בעיריית גבעתיים. קוניק טען כי בן שחר, ראש העירייה אז, מינה את גיסו, חבר המועצה רמי דרז'יה-רז, למספר תפקידים, ודרש לבצע בעניין "בדיקה מעמיקה".

בתלונתו למבקר התייחס קוניק באופן פרטני לתוכנית תמ"א 38 ברחוב ריינס 9 בגבעתיים, שם בעלי הזכויות היו בני משפחה של רמי דרז'יה-רז. קוניק פירט בתלונתו למבקר המדינה, כי "מגיש הבקשה הוא אדריכל אל מועלם, הידוע כ'אדריכל הבית' של העיר". אשתו של מועלם הייתה מבעלי הזכויות באותה תוכנית.

ההקשר בדבריו של קוניק היה ברור: אדריכל אל מועלם, שהוא גם יזם נדל"ן, קיבל יחס מיוחד במערכת התכנון בגבעתיים. בבחירות לעיריה ב-2013 מופיע אלאל מועלם ברשימת התורמים של בן שחר, בסכום המקסימלי של 5,000 שקל.

שיפוע משתלם

גבעתיים היא העיר השנייה במדינה בצפיפותה (אחרי בני ברק), ולכל פרויקט של התחדשות עירונית בה יש השפעה רצינית על סביבתו ועל העיר. אדריכל מועלם הוא אדריכל פעיל ביותר בפרויקטים כאלה בגבעתיים ורמת גן, ויהיה קשה למצוא חולק על הקביעה שהוא האדריכל המקושר ביותר בעיריית גבעתיים ובאגף הנדסה בעיר. בפרסום שלו בסוף השנה שעברה הוא דיווח על כ-80 פרויקטים שכבר בוצעו בגבעתיים, 10 בביצוע ולמעלה מ-40 בתכנון או בשלבי רישוי. מועלם הוא גם האדריכל בחמישה פרויקטים של ענבל אור בגבעתיים. כמו כן הוא שותף בחברת שדמור פרויקטים, הפועלת מ-2010 בגבעתיים ורמת גן בייזום וביצוע בתחום התחדשות עירונית.

בגבעתיים יש תב"ע ובה סעיף ייחודי המקנה תוספת אחוזי בנייה - סעיף הידוע בשם "מגרש מדרוני". כאשר המגרש הוא מדרוני, בשיפוע של 8% ומעלה, היזם זכאי לקבל מהוועדה המקומית תוספת של 15% שטחי בנייה יקרים. מדידת השיפוע חייבת להתייחס רק לשיפוע הטבעי של הקרקע, ורק לקרקע שבתחומי המגרש נשוא בקשת ההיתר; המדידה נעשית בין שתי נקודות המרכז של הצלעות הנגדיות של המגרש, ואסור למודד להתחשב בשינויים מלאכותיים שנעשו במגרש.

עבודות מדידה עבור עיריית גבעתיים מבוצעות על ידי שני מודדים חיצוניים - משרד מ.פוגל, שהכין חלק מהמדידות, והמודד אלברט שמשי, שהוא הגורם המאשר במקרים רבים את טענת המדרוניות. שמשי מועסק כעובד חיצוני לעיריית גבעתיים. הוא מקבל קהל פעם בשבוע בימי שני במשרדי הוועדה המקומית, ובשאר הזמן עוסק בעבודות פרטיות. למודד שמשי מקום מיוחד במינו בענייני המדרונות בפרויקטים של אדריכל מועלם.

על רקע אמירותיו של קוניק בתלונתו למבקר המדינה - שעדיין לא הניבה דו"ח - ראוי לבחון גם את האופן שבו טופלו פרויקטים קודמים של אדריכל מועלם שיצאו לדרך בתקופת ראש העיר הקודם בן שחר, ולא פחות חשוב - את האופן שבו העירייה בראשות קוניק מטפלת היום בתוכניות ויוזמות של דניאל מועלם.

בורוכוב 50: מדרוני, לא מדרוני

כמה חודשים לפני הבחירות המוניציפליות, ביוני 2013, נערך בוועדת המשנה לתכנון ובנייה של עיריית גבעתיים דיון בערעור על היטל השבחה הקשור למגרש ברחוב בורוכוב 50 בעיר. יו"ר ועדת המשנה היה משה גולדשטיין מסיעת הבית היהודי. השתתף בישיבה גם רון קוניק, בשלהי תקופתו כאופוזיציונר.

בעלי הקרקע, התברר, קיבלו שומת היטל השבחה, שבה היה מרכיב של 227 אלף שקל בגין תוספת של 15% בנייה בסעיף "מגרש מדרוני". בעלי המגרש ערערו על השומה, ולקראת אותה ישיבה נערכה בדיקה מחודשת של המגרש. לפי הבדיקה המחודשת, כך נמסר, "קבע מודד העירייה כי המגרש אינו מדרוני". היטל ההשבחה הופחת בהתאם לקביעה כי אין מדרוניות.

באותה כתובת ממש, בורוכוב 50, חודשיים אחרי שנפסלה קביעת המדרוניות - וללא שאירעה בגבעתיים רעידת אדמה - הוגשה לוועדה המקומית גבעתיים בקשה לתמ"א 38 באמצעות אדריכל דניאל מועלם. בדיון בוועדת המשנה לתכנון ובנייה בספטמבר 2013, ערב הבחירות לעירייה, נמסר ליו"ר גולדשטיין ולחבר הוועדה קוניק, כי המגרש הוא מדרוני. בזכות "מגרש מדרוני" הוכנסה לרשימת אחוזי הבנייה המבוקשים תוספת של 15%, שבאותו מקרה הסתכמו ב-173 מ"ר.

בפרוטוקול הדיון, בסעיף הערות בדיקה, נאמר: "התקבל אישור מודד העירייה למגרש מדרוני". הבקשה אושרה. לא נמסר הסבר מקצועי על הסתירה בין ההליך של היטל ההשבחה, במסגרתו נקבע שהמגרש אינו מדרוני, לבין ההליך המאוחר יותר בבקשה של אדריכל מועלם, לפיו המגרש מדרוני.

אם לא די בכך, יש בענין זה זווית מיוחדת במינה: בשלט הפרסום של הפרויקט הפרטי ברחוב בורוכוב 50 נאמר, כי המודד מטעם היזמים הוא אלברט שמשי, מודד העירייה.

כצנלסון 85-87-89: לא עומד בהגדרות

אדריכל דניאל מועלם ערך לפני שנים אחדות תוכנית נקודתית ברחוב כצנלסון 85-87-89. היקף הבינוי שנקבע התבסס, בין היתר, על הטענה שהמגרש מדרוני, ועל כן מגיעה תוספת זכויות בנייה של 251 מ"ר. מכיוון שמדובר בהיטלי השבחה, העניין הגיע לשמאי מכריע מטעם משרד המשפטים, אמנון נזרי, לקביעת ההיטל. נזרי קבע, כי "המגרש שבנידון, וכך גם כל אחת מהחלקות שבנדון, אינם עומדים באף לא אחת מהגדרות מגרש מדרוני בתוכניות הרלוונטיות".

כאן נכנס לתמונה שמאי המקרקעין דניאל הראל, המתגורר בסמוך לפרויקט. הראל מעורב בתחום התכנון בגבעתיים, והוא מתלונן ומתריע בוועדות התכנון על הטבות תכנוניות חריגות שניתנו לדעתו בניגוד לכללים, כולל תלונות על פרויקטים בהם מעורב אדריכל מועלם.

הראל לא היה מודע לקביעתו הקודמת של השמאי המכריע נזרי על כך שהמגרש אינו מדרוני. הוא טען שהטיפול בבקשה מתנהל במהירות חריגה הקשורה כנראה לזהות האדריכל, וכי על פי המפות הטופוגרפיות ותוכנית הבקשה להיתר, השיפועים במגרש הם 1.5% ו-4.5%. לטענת הראל, המודד שהחליט על מדרוניות פעל "באופן תמוה ומטעה.. באופן הנוגד את ההגדרה שבתוכנית המתאר, ועל כן יש לפסול את קביעתו".

בישיבת הוועדה המקומית הסתמנה מגמה לאשר את תוספת אחוזי הבנייה עבור "מגרש מדרוני". שמאי העיריה, אורן אלבז, הבין שיש בעיה, ואמר בדאגה: "הייתה לנו שומה מכרעת והשמאי קבע שהמגרש לא מדרוני, ועכשיו הם קיבלו אישור שהוא מדרוני".

הראל פנה לוועדת הערר, שקבעה כי שאלת המדרוניות תיבחן על ידי הוועדה המקומית. ב-9.3.16 נערכה ישיבה של ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בראשות ראש העיר קוניק. לילך יעקבי, מנהלת מחלקת רישוי בנייה, עידכנה במפתיע: "התקבל אישור מודד העירייה על כך שהמגרש מדרוני". הוועדה, בראשות קוניק, אישרה עקרונית את הבקשה, כולל התוספת שאדריכל מועלם ביקש בגין המדרון.

פרשה זו עדיין לא הסתיימה, כי השמאי הראל הגיש ערר חדש לוועדה המחוזית.

סירקין 4: "ניתן אישור המודד"

אדריכל דניאל מועלם תכנן ברחוב סירקין 4 פרויקט נקודתי, המצוי בבנייה. התב"ע אושרה בקדנציה הקודמת והתוכנית קיבלה היתר בקדנציה הנוכחית. התוכנית קיבלה תוספות בנייה, בין השאר של 15%, שהם 125 מ"ר במקרה זה, על יסוד הגדרת המגרש כמדרוני.

שמאי המקרקעין דניאל הראל טוען בפניות לעיריית גבעתיים, כי בדק את השיפועים בנתוני המגרש בתב"ע ובבקשה להיתר, והם 2.6% ו-2.7%, רחוק מהשיפוע הנדרש בתוכנית המתאר - 8%.

הראל טען בפנייה לוועדת המשנה בסוף מארס האחרון: "הוכחתי באופן ברור, כי לא ניתן להסתמך על ה'אישור' של מודד הוועדה המקומית בדבר מדרוניות המגרש".

מהנדסת העיר, אינג' שרית צולשין, השיבה במילים אלה: "ניתן אישור ממר שמשי, מודד העירייה, ע"ג התוכנית". טענתו של הראל להיעדר מדרוניות לא נסתרה באופן ענייני.

שינקין 22: סגנית ראש העיר מחכה להסברים

הבניין העומד ברחוב שינקין 22 תוכנן על ידי אדריכל מועלם, ועיקר ההליכים בו נעשו בקדנציה הקודמת של ראש העיר בן שחר וראש הוועדה גולדשטיין. סגנית ראש העיר איריס אברהם, יו"ר מפלגת העבודה בעיר וכיום חברה בוועדת התכנון, פנתה לאגף הנדסה לפני כחצי שנה, בדרישה להסברים על הסיבות לזכויות ואחוזי בנייה שניתנו לבניין, כולל בגין מגרש מדרוני. בין השאר ביקשה התייחסות לטענה של השמאי הראל, שעל פי המפה הטופוגרפית והחתכים המצויים בתיק הבניין, המגרש איננו מדרוני, כי השיפועים הם 2.7% ו-5.5%, פחות מהנדרש שהוא 8%.

אברהם לא קיבלה עדיין מענה לשאלותיה. היא אישרה ל"גלובס" כי אכן בחלק מהפרויקטים היא פעלה ופנתה בבקשה לקבל תשובות, וכי בוועדה היא משמיעה ביקורת חריפה על דרך ההתנהלות ואופן קבלת ההחלטות. אברהם קידמה בתחילת 2014 החלטה במועצת העיר, שאמורה למנוע ניגוד עניינים בקרב אנשי מקצוע המועסקים בריטיינר במסגרת הוועדה לתכנון ובנייה. "אינני מבינה", היא מדגישה, "כיצד מאפשרים למודד היחיד של העירייה להימצא בניגוד עניינים כה חמור וזועק לשמים. אני מקווה שראש העיר ישים בעצמו סוף למחדל הזה".

גולומב 54: "קיבלנו מכתב מהיזם"

הפרויקט ברחוב גולומב 54 התגלגל בוועדה המקומית בקדנציה הנוכחית, בה הדמות הקובעת הוא ראש העיר ויו"ר הוועדה, רון קוניק. הפרויקט הוא אחד מהפרויקטים בהם מתגאה חברת שדמור פרויקטים, בה שותף מועלם.

בינואר 2015 הוגשה בקשה לפי תמ"א 38 ברחוב גולומב 54. אדריכל מועלם ביקש תוספות בנייה, כולל תוספת של 15% שטחי בנייה, 137 מ"ר, בגין מגרש מדרוני. הבקשה הייתה ל-13 דירות במקום 4 הדירות בבניין הישן.

בעקבות הדיון וההתנגדויות השונות, החליטה הוועדה המקומית ב-12.7.15, לקבל את המלצת מהנדס העיר אריאל בלכר, בשל האופי המיוחד של הרחוב, לבניית 10 דירות בלבד.

עברו רק שישה שבועות מאז הדיון שבו נמנעו מאדריכל מועלם ולקוחותיו 3 דירות, וב-23.8.15 התכנסה ישיבה של ועדת המשנה לתכנון ובנייה, בראשות ראש העיר קוניק. חבר הוועדה משה גולדשטיין מסיעת הבית היהודי, פתח את הדיון בהודעה: "אני מעדכן שאנחנו מכניסים שני סעיפים מחוץ לסדר היום". אחד מהם הוא דיון חוזר בתוכנית של מועלם, במגמה לאשר את הבקשה ובה 13 דירות ולא רק 10 דירות.

לפי חוק התו"ב (סעיף 18ז') דיון חוזר אמור להתקיים לאור בקשה מנומקת של חבר ועדה, ופורום הדיון הוא מליאת הוועדה המקומית, כלומר מועצת העיר.

נציג משרד הפנים, אדריכל ארז בן אליעזר, פנה בפליאה לגולדשטיין: "אתה צריך להגיד מאיזה טעמים".

לילך יעקבי, מנהלת מחלקת הרישוי, הסבירה: "קיבלנו מכתב מהיזם בקשה לדיון חוזר, עוד פעם להעלות את זה בפני הוועדה, מאחר והוא לא קיבל את עמדת הוועדה. לשיקולכם".

איריס אברהם, סגנית ראש העיר, לא אהבה את הזינוק הפרוצדורלי הזה וחשבה שמדובר במחטף. היא המתינה שראש העיר ישמיע עמדה, אבל משזו לא נשמעה היא טירפדה את הבקשה.

"עדיף לתת לו תמריץ קטן"

כעבור כשבועיים הבקשה הובאה שוב לוועדת המשנה לדיון חוזר, ב-8.9.15. הנימוק העיקרי לבקשה לדיון חוזר היה, ש-10 יח"ד בלבד אינן מבטיחות היתכנות כלכלית לפרויקט, שמתכנן אדריכל מועלם. מהנדס העיר לא שינה את עמדתו לגבי 10 הדירות.

בראש הוועדה עמד ראש העיר רן קוניק, ואתו משה גולדשטיין, עמיר קצנלבוגן, שאיננו חבר קבוע והגיע כממלא מקום של ראש סיעת "כן לגבעתיים" בן שחר, ובני רייך.

קצנלבוגן אמר בתחילת הדיון: "אני לא מצביע על העניין הזה".

ראש העיר קוניק השיב לו: "למה לא מצביע? אתה חייב, אתה בדיון".

בפרוטוקול אין איזכור לתגובה או להסבר של קצנלבוגן על הימנעותו מהצבעה.

לאחר דיון תכנוני ושמיעת התנגדויות, ואחרי דברי שכנוע מנומקים של אדריכל מועלם, נותרה בעינה עמדת מהנדס העיר אריאל בלכר, שנמסרה לחברי הוועדה נבחרי הציבור: לדחות את הבקשה ל-13 דירות ולאשר רק 10 דירות.

אבל נבחרי הציבור היו קשובים יותר לטיעון הכלכלי, והם החליטו לאשר 12 יח"ד.

מסמך הדיון החוזר הסתיים בתיאור ההצבעה במילים אלה: "בעד: רן קוניק, משה גולדשטיין, בני רייך. עמיר קצנלבוגן לא השתתף בדיון ובהצבעה בשל היכרות עם אחד מבעלי העניין".

קצנלבוגן אמנם לא הצביע, אבל האם הוא "לא השתתף בדיון"? קריאת התמליל המוקלט של הדיון מגלה שקצנלבוגן השתתף גם השתתף בדיון. הוא תמך ללא סייג בעמדה של היזמים ואדריכל מועלם בענין הכלכליות של הפרויקט, וטען נגד נימוקי המתנגדים. לשיא הגיע כשהמליץ על הבקשה לתוספת דירות ואמר: "עדיף לתת לו תמריץ קטן".

הרוח בוועדה נטתה לטובת אישור הבקשה של מועלם. כשהגיע זמן ההצבעה הודיע קצנלבוגן כי הוא חבר של אחד היזמים ולא ישתתף בהצבעה. הוא לא גילה מיהו אותו חבר.

לילך יעקב, הנדסאית רישוי, העירה על התנהגותו של קצנלבוגן: "אז הוא לא היה צריך להיות פה בכלל".

ראש העיר קוניק, זה שהתלונן על הליכים לא תקינים בתחום התכנון בגבעתיים ובעיקר בעניינים הקשורים לתוכניות של אדריכל מועלם, אמר: "לא משנה. היה, לא השתתף".

ההצבעה נערכה, עמדת מהנדס העיר נדחתה. אדריכל מועלם קיבל 12 דירות. לא כל 13 הדירות שביקש, אבל יותר מ-10 דירות.

ומיהו החבר המסתורי? ממסמך שבידי "גלובס" עולה, שהחבר של קצנלבוגן הוא דניאל מועלם. אגב, מפרוטוקולים של דיונים קודמים בתוכניות שהגיש מועלם עולה שקצנלבוגן השתתף בדיונים והצביע בעד בקשותיו של מועלם.

הקביעה בפרוטוקול כאילו קצנלבוגן לא השתתף בדיון, כך טוענים פעילים בגבעתיים, היא פברוק, אם לא חמור מזה - רישום כוזב או אפילו זיוף.

הפרויקט בגולומב 54 מוצג ברשימת הפרויקטים של חברת שדמור פרויקטים, בה שותף דניאל מועלם.

תגובות

רן קוניק: "לא נפל כל דופי"

תגובת עיריית גבעתיים וראש העירייה רן קוניק: "לא נפל כל דופי בפעולות הוועדה במקרים הנדונים, ושרבוב שמו של קוניק הנו כפוי ומשרת גורמים מהפוליטיקה המקומית ואינו משרת את האמת ואת ציבור הקוראים.

"לנושא המדידות - המודד אלברט שמשי חתום על הצהרה בדבר אי ניגוד עניינים עם העירייה מתוקף בקשתו להצטרף למאגר היועצים של העירייה, שהוקם בתחילת הקדנציה של קוניק. בהצהרה זו לא ציין שמשי כי קיימים קשרים עסקיים עם גורמים הפועלים בגבעתיים. מדידות שהוזכרו בשאילתות בוצעו על ידי מודד אחר, מ.פוגל. כל המדידות התבצעו טרום תקופתו של קוניק, בתקופת ראש העירייה הקודם בן שחר וסגניתו בשכר איריס אברהם.

"נושא ניגוד העניינים לכאורה הובא לפתחנו רק באפריל 2016 ומאז הוא בבדיקת הלשכה המשפטית. בכל מקרה, ועל מנת להסיר חשש לניגוד עניינים בו היה מצוי לכאורה מר שמשי בהקשר למדידות המצוינות בשאלות, כל הכתובות הללו נשלחו לבדיקת מודד נוסף, שיגיש את מדידותיו בשבוע זה. בכל מקרה, גם כאן הובהר שקוניק, לא כיהן כראש עיר בתקופת המדידות.

"בענין גולומב 54 הנושא עדיין תלוי ועומד בוועדת הערר.

"לעניין הטענה לזיוף פרוטוקול מיום 8.9.2015: מצורף תמליל הדיון המלא, לרבות דברים שאמר קצנלבוגן שלא הצביע. בתקציר הפרוטוקול נפלה טעות סופר, שכן לא היה מקום לציין כי זה 'לא השתתף בדיון' אלא רק 'לא השתתף בהצבעה'. יצוין כי היכרות עם בעלי עניין אינה פוסלת חבר מוסד תכנון מלהצביע (ראה סעיפים 40-50 לחוק התכנון והבנייה). מהתמלילים עולה שלא היה כל ניסיון לזיוף או הטעיה ולכן הטענה משוללת כל יסוד.

"בורוכוב 50 - לא ברור כלל ממה נובעת השאילתא, שכן בפרוטוקול הישיבה מיום 11.9.2013, מצויין מפורשות כי קוניק, אז חבר מועצה באופוזיציה בכלל, לא השתתף כלל בדיון זה.

"סירקין 4, שינקין 22 וכצנלסון 85-87-89 - כל אלו אושרו הרבה לפני שקוניק היה ראש עיר ולכן לא ניתן לשרבב את שמו בהקשרים אלו לכתבה".

דניאל מועלם: "אין לי יחס מועדף"

האדריכל-יזם מועלם אומר בתגובה כי גורמים פוליטיים, וחברת מועצת העיר איריס אברהם, חברו יחד לפגיעה בו ובשמו הטוב. מועלם ביקש לא להתייחס לשאלה על תרומתו למסע הבחירות של ראובן בן שחר, ומסר את התגובה הבאה:

"אני אדריכל ותיק ומנוסה המתכנן בגבעתיים מעל 30 שנה ובתקופה זו צברתי מוניטין בזכות מקצועיות , יושרי ובקיאותי בהוראות הדין. הנני משתמש בכישורי וניסיוני הרב כדי למקסם זכויות מוקנות שלקוחותיי זכאים לקבל ואף מחובת הוועדה המקומית לאשרן.

"כל פעולותיי והבקשות שאני מגיש, לרבות הבקשות שצוינו בפנייתכם, הוגשו בהתאם להוראות הדין ונבחנו כדין על ידי גורמי התכנון המוסמכים, ובחלקם אף בפני ועדת ערר מחוזית. לא קיבלתי ואינני מקבל יחס מועדף או הקלות שחורגות מדרישות הדין. פעמים רבות לאורך השנים פניתי לוועדת ערר מחוזית כנגד החלטות שנתקבלו בוועדה המקומית גבעתיים וברוב המכריע של המקרים התקבלה דעתי, אשר חייבה את מחלקת ההנדסה בעיר ליישר קו. "גם הטענה הספציפית למתן זכויות 15% ל'מגרש מדרוני' מטעה וחסרת שחר, מאחר שסוגיה זו נבחנה בפנייתי לוועדת ערר מחוזית, לאחר סירוב הוועדה המקומית לאשר זכויות מוקנות אלו למגרש ברח' פועלי הרכבת 19 בגבעתיים. בהחלטת ועדת ערר בראשות עו"ד עופרה פרידמן נתקבלה השגתי, ומאז משמשת החלטה זו כהלכה בוועדת התכנון של העירייה.

"כך גם לעניין המקרים שציינת. בהתאם להלכת ועדת ערר כאמור, נקבע על ידי מחלקת הנדסה שהמגרשים זכאים לזכויות בנייה אלו, ובבורוכוב 50 ספציפית כלל אין זה בסמכותם של שמאים לצורכי השבחה לקבוע האם מגרש הינו מדרוני או לא. יתרה מזאת, בפרויקט זה נותרו זכויות עודפות של מעל 1,000 מ"ר שלא ניתן היה לממשן, בין היתר בשל דרישת הוועדה המקומית גבעתיים בתקופת בן שחר להפחתת יחידת דיור וקומה אחת בפרויקט. אז איפה היחס המועדף? בעירייה או בוועדת הערר המחוזית? מדובר בהבל מוחלט.

"המכתבים ששלח מר הראל, שהינו שמאי בעל עניין אישי באחד מהנכסים עליהם הוא מלין, הם גיבוב של האשמות מופרכות וטענות חסרות בסיס, שאת חלקן העלה בפני כל ערכאות התכנון והן ונדחו שוב ושוב".

ראובן בן שחר: "מעולם לא נחקרתי"

תגובת ראובן בן שחר: "בכל תקופת כהונתי מעולם לא קיבלתי פנייה ממשרד מבקר המדינה בנושא תכנון ובנייה. ייתכן שגורמים אופוזיציוניים דאז הגישו תלונות סרק שכאלו, אך אלה אינן סיבה להכתים את שמי הטוב בעיתונות. למען הסר ספק, מעולם לא נחקרתי על ידי גורם אכיפה כלשהו ומבקר המדינה בפרט בנושאים אלו. כמו כן מעולם לא פורסם כל דו"ח מבקר מדינה אודות נושאי תכנון ובנייה במהלך כהונתי, אשר אגב, אופיינה בשמירה קפדנית על החוק והמינהל התקין ומאבק למען האינטרס הציבורי בפרט בנושאי תכנון ובנייה, וגם כאשר דבר זה חייב אותי להגיע לעימותים משפטיים וציבוריים עם יזמים בעיר. מעולם לא פעלתי לטובת יזם או איש מקצוע כלשהו. מעולם לא התערבתי בהחלטת גורמי המקצוע בעירייה בנושאי תכנון ובנייה.

"אני מקווה שאיש מנשואי הכתבה לא פעל בדרך שאינה תקינה ואם כן, אני בטוח כי הגורמים המתאימים יידעו לטפל בכך".

משה גולדשטיין: "ניסיון קשירה מאולץ"

תגובת יו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה משה גולדשטיין: "גולומב 54 - העובדות בשאילתא אינן נכונות. האישור הראשוני שניתן לעשר דירות היה נמוך באופן מהותי מאישורים שקיבלו עד אז ברחובות הסמוכים, על כן הוגשה על ידי עו"ד מטעם היזם בקשה לדיון חוזר, אשר אושרה על פי חוק - סעיף 18'ז לחוק התכנון והבנייה. הדיון החוזר התקיים סביב טענת אי מידתיות ביחס לסביבה ונוכח הטענה ברת התוקף אושר ליזם להוסיף קומה ועד 12 יחידות דיור. מנין הטענה ל-13? היזם אמור היה לתקן את הבקשה בהתאם ולהביאה לדיון נוסף אך הוא הגיש ערר שעודו תלוי ועומד. מדובר בהסטה של הדברים וניסיון קשירה מאולץ ביני לבין היזם אשר נעשה בחוסר תום לב".

"בורוכוב 50 - מדובר בטענה בסגנון 'לך תוכיח שאין לך אחות'. לשם כך יצא למקום מודד נוסף להבנתי מטעם העירייה, אשר ימדוד מדרוניות לפי תצ"א לפני בנייה, שכן בזמן או לאחר בנייה הטופוגרפיה משתנה בהכרח. אינני מבין כיצד קבעתם שאין מדרוניות? האם לפי מדידה בשטח? אם אכן אלו הדברים, הרי שמדובר בהטעיה מפורשת, שכן מדידה כזאת לא תשקף כאמור את המציאות כפי שהייתה טרם תחילת בנייה.

"קצנלבוגן והטענה לזיוף פרוטוקול מ-8.9.2015 - הדברים שנאמרו בישיבה על ידי קצנלבוגן שלא הצביע מופיעים בתמלול. גם אם בפרוטוקול המקוצר נפלה טעות סופר, זיוף לא היה שם.

"המודד שמשי - הנושא נבדק לעומק החל מאפריל 2016 , עם קבלת הפנייה לניגוד עניינים לכאורה. לפני כן לא ידעתי על כל בעיה, שכן מדובר במודד העובד עם עיריית גבעתיים עשרות שנים ולא עלו כל טענות נגדו".

חבר המועצה עמיר קצנלבוגן מוסר בתגובה: "נפגעתי מאוד מנסיונותיך להטיל דופי ביושרי או במעשי על סמך מידע שגוי שהגיע לידיך. איני מעוניין לספק לך כל מידע או הסבר כלשהו. להבא באם תעלינה אצלך שאלות לגבי התנהלותי במועצת העיר, רצוי שתפנה לגורמי אכיפת החוק ולא אלי".

מודד העירייה אלברט שמשי אמר בתגובה כי לאחרונה הורה להוריד את השלט בפרויקט ברח' בורוכוב 50, והגיב: "לא יודע איך התגלגל שמי לשלט. אני עובד לפי חוק, ולא בכל עירייה יש את אותם החוקים. כל הקביעות שלי בענין מדרון הם בהתאם לחוק, ויש ועדת ערר שקבעה שאני צודק".