חברת בבילון, שידעה בעברה ימים טובים יותר, כשהייתה אחת מהחברות הבולטות בתחום סרגלי הכלים באינטרנט (תחום שכמעט ונעלם בעקבות החלטה של גוגל), מנסה בשנים האחרונות, לצד פעילות בתחום הפרסום באינטרנט, להיות סוג של קרן הון סיכון.
בסוף 2015 השקיעה החברה, הנשלטת על ידי נועם לניר, בחברת אמ.אס.טי שמפתחת כלים לאופטימיזציה אוטומטית של הזמנות בתחום התיירות. בבילון דיווחה בתחילת שנה זו כי אמ.אס.טי חתמה על מספר הסכמים עם סוכנויות נסיעות וכן עם ספקים, וכי החברה החלה לייצר הכנסות נטו (הכנסות בניכוי עלויות ישירות) בקצב של אלפי דולרים בודדים בשבוע.
בבילון השקיעה באמ.אס.טי סכום של 1 מיליון דולר, בתמורה ל-45% ממניותיה. אבל, בהמשך תוקן ההסכם המקורי, ובבילון הסכימה להעביר חצי מיליון דולר מוקדם מהתאריך המקורי (למרות שאמ.אס.טי לא עמדה באבני הדרך), ובתמורה זכתה לקבל 2.5% נוספים מהחברה, כך שבסך הכול עברו לידי בבילון 47.5% מהון המניות של אמ.אס.טי.
ההשקעה הזו בספרים זכתה להשבחה מהירה, אך תמוהה: לפני כחודש דיווחה בבילון כי נכנס משקיע נוסף לחברת אמ.אס.טי לפי שווי גבוה יותר מזה שלפיו השקיעה בבילון, וכתוצאה מכך שוערכה ההשקעה בהתאם לשווי ההוגן בעסקה עם המשקיע, ונוצר רווח משמעותי. "אמ.אס.טי טראוול חתמה על הסכם עם צד שלישי, לפיו ישקיע המשקיע בחברת המטרה סך של 250 אלף דולר, בתמורה לכ-3.5% מהון המניות של אמ.אס.טי בדילול מלא", מסרה בבילון, והוסיפה כי "מניות אלו יוקצו למשקיע באמצעות מניות בכורה, בעלות זכויות זהות לאלו המוחזקות על ידי החברה (בבילון). שווי חברת המטרה כפי שמשתקף מהסכם ההשקעה הינו כ-6.9 מיליון דולר (לפני הכסף).
"לאחר הקצאת המניות, תחזיק החברה ב-45.8% מהון המניות של חברת המטרה, בדילול מלא (לעומת 47.5% ערב ההשקעה). בבילון צפויה לרשום בדוחותיה הכספיים לרבעון השני של 2016 רווח משינוי בשווי הוגן בסך של כ-2.3 מיליון דולר, בגין השקעתה בחברת המטרה, וזאת בהתאם לשווי חברת המטרה כפי שמשתקף מהסכם ההשקעה כאמור".
אז אם נסכם את העסקה מהזווית של בבילון - השקעה של 1 מיליון דולר יותר משילשה את עצמה, תוך מספר חודשים, כשבדרך נוצר רווח מרשים של 2.3 מיליון דולר, והכל בזכות השקעה (של גוף אחר) בסך 250 אלף דולר.
מאיזו השקעה הגיוני לגזור שווי הוגן
בבילון מציגה את החברות המוחזקות, בדומה לקרנות הון סיכון, לפי השווי ההוגן שלהן, והשווי ההוגן של אמ.אס.טי אכן עלה משמעותית. אבל יש כאן כמובן אבסורד גדול - השקעה של 250 אלף דולר בלבד מסדרת לבבילון רווח של 2.3 מיליון דולר. האם אפשר להסתמך על עסקה לרכישת 3.5% מחברה כדי לקבוע את שוויה ההוגן? ובמיוחד כשמדובר בסכם נמוך. ובכלל - מה הרף המינימלי להשקעה שממנה ניתן לקבוע את השווי ההוגן?
הרי תיאורטית יכול משקיע להשקיע 20 אלף דולר תמורת 0.1% מהון מניות החברה, כלומר לפי שווי של 20 מיליון דולר, ואז החלק של בבילון יכול להיות שווה סביב 9 מיליון דולר - זה נראה לא הגיוני, ואפילו פתח למניפולציות. אבל בתעשיית ההון סיכון העולמית עסקאות של רכישת נתחים קטנים ואפילו קטנטנים מחברות סטארט-אפ, מקבעות שווי גבוה שמתגלגל לדוחות ויוצר רווח ותשואה למשקיעים - רק שהרבה פעמים אלו רווח ותשואה "על הנייר".
ולפעמים (בלא מעט מקרים) ההשקעות בסטארט-אפים מניבות הפסדים. לצד הסיכוי הגבוה יש גם סיכון גדול; ככה זה בעולם ההשקעות, לרבות בהשקעות בחברות טכנולוגיה - סיכוי הולך יחד עם סיכון. יש אמנם סיכוי לייצר תשואה מרשימה, אבל יש גם סיכון גדול להפסיד (אפילו את כל ההשקעה), ובבילון מכירה את זה מקרוב.
מול הסיכונים, יש מזומנים
בבילון נכנסה לתחום ההשקעות בטכנולוגיה במארס 2015. אז היא דיווחה על הסכם השקעה בחברת גיים-אין-30 שמפתחת אפליקציה המהווה פלטפורמת משחקים המאפשרת למשתמשים לשחק במשחקים שונים זה מול זה. בבילון התחייבה להשקיע 1 מיליון דולר - חצי מיליון דולר במזומן, וחצי מיליון דולר בסוף 2015 בכפוף לעמידה ביעדים. החברה לא עמדה ביעדים, כך שההשקעה הכוללת הסתכמה בחצי מיליון דולר, ובתמורה קיבלה בבילון שליש ממניות החברה. אלא שמעבר לאי-עמידה ביעדים, גיים-אין הפסיקה את הפעילות לחלוטין בינואר 2016 וההשקעה ירדה לטמיון. בבילון מחקה את ההשקעה והכירה בהפסד של כחצי מיליון דולר ברבעון הראשון (כל ההשקעה הראשונית שלה בחברה).
אז סיכום ביניים: בבילון השקיעה עד כה בשני סטארט-אפים - אחד (גיים-אין 30) נכשל תוך 9 חודשים והחברה רשמה הפסד של חצי מיליון דולר; ובשני (אמ.אס.טי) הושקעו 1 מיליון דולר שהושבחו תוך חודשים ספורים ל-3.3 מיליון דולר - רווח של 2.3 מיליון דולר (על הנייר), בזכות השקעה קטנה של גורם שלישי בחברה לפי שווי גבוה.
כך או אחרת, הנכסים הגדולים של החברה הם לא בתחום ההשקעות בחברות טכנולוגיה, הנכס הגדול של בבילון הוא - מזומנים. לחברה מזומנים (נכון לסוף הרבעון הראשון) בסך של כ-123 מיליון שקל, פי עשרות מההשקעה בחברות הטכנולוגיה (שמוצגת ברבעון ראשון ב-3.7 מיליון שקל). מדובר במזומנים נטו (לחברה כמעט ואין התחייבויות פיננסיות), שנוצרו מפעילותה הקודמת (סרגלי הכלים).
מעבר למזומנים, יש לחברה שאריות למיניהן של פעילות הפרסום (לקוחות, ספקים וכו'), אך בסכומים יחסית נמוכים ועם השפעה קטנה על הנטו - כלומר, הנכסים וההתחייבויות הנוספים (מעבר למזומנים וההשקעה בחברות טכנולוגיה) מעין מאזנים את עצמם.
הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו
השקעה בסיכוי גבוה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
