עונת המלפפונים

הבועה מתנפחת והשקל בשיא
עונת הקיץ בשוקי ההון והכספים ידועה בכינויה "עונת המלפפונים". מחזורי המסחר דלילים, מרבית הסוחרים מעדיפים לבלות בחופשת הקיץ מאשר לעבוד ולאחרים קל יותר לנווט את השווקים בהתאם לרצונם.

אין ספק כי הראלי הבלתי פוסק בשווקים, במיוחד בשוק האמריקאי, גורם לרבים מאתנו להרים גבה. אז נכון שאמרתי שעם כל הכבוד לסין ולשאר העולם, ארה"ב היא הכלב שמכשכש בזנב ולא להיפך - וארה"ב מתאוששת.

נכון שאמרתי שאין מה להיבהל מתוצאות הברקזיט כי השווקים לא ייפלו. אולם מכאן ועד לראלי מתמשך ולמדד S&P ששובר שיאים כמעט מדי יום המרחק רב וזה כבר מתחיל להפחיד.

מפחיד בעיקר עקב העובדה שהמשק האמריקאי אמנם מתאושש, אבל ממש לא בקצב הרצוי. החזרה לעידן השפיות בתחום הריבית נדחית פעם אחר פעם ונראה כי קובעי המדיניות איבדו כל תחושה לגבי המציאות. נאומה היבש של הנגידה האמריקאית ג'נט ילן המחיש זאת יותר מכל. רגע אחד מדברים על העלאת ריבית כמשהו ודאי ורגע לאחר מכן אין הצדקה לכך. כולם כבר מבינים שזה משחק מכור מראש ושהאמריקאים יחפשו כל תירוץ לדחות את עידן העלאות הריבית כמה שיותר, או לכל הפחות עד לאחר תום הקדנציה שלהם.

וביום שישי שוב התפרסמו נתונים לא טובים. הצמיחה נמוכה מהתחזיות, אבל האופטימיות נובעת מהגידול בצריכה הפרטית. ואם זה נשמע לכם מוכר הרי שזו בדיוק הדרך בה מנסים לייפות את המצב העגום גם אצלנו.

אם שוק העבודה כל כך טוב והאבטלה בשפל (מוכר לכם מאיפהשהו?) אז מדוע הכלכלה אינה מתרוממת? אז בארה"ב המצב עגום פחות אבל הוא לבטח שאינו מצדיק שיאים חדשים בבורסות מדי יום ובמצב כזה המימוש הבא הוא רק עניין של זמן. רצוי להיות עם היד על הדופק.

ואצלנו - הבורסה עדיין סוס מת, בוודאי שעונת המלפפונים לא יכולה להפיח בה רוח של חיים. הריבית ללא שינוי והנושא נהיה כל כך משעמם עד כי נשקלת האפשרות לצמצם את מספר מועדי החלטת הריבית לששה עד שמונה בשנה. גם אצלנו מעדיפים להתבשם מהצריכה הפרטית שהיא "נקודת האור" בנתוני הצמיחה הלא מחמיאים. ובאוצר ממשיכים לפרסם נתונים לא רלוונטיים לגבי צניחת היצוא, מתעלמים משער החליפין והשפעתו ההרסנית הן על היצוא והן על התעשייה המקומית ובמצב עניינים שכזה אין פלא שהשקל שוב מתחזק.

שימו לב כיצד מנצלים השחקנים הפעילים את עונת המלפפונים - תוך חודש ימים, במחזורים דלילים, כשבמהלך היום השקל נסחר כמעט ללא שינוי והשינויים המהותיים חלים בעיקר בשעות שלאחר המסחר היומי במט"ח, התחזק השקל ב 2.5% לעומת סל המטבעות.

ברקזיט, דולר חזק בכל העולם, כלום לא משפיע על הספקולנטים שלנו. וכשבנק ישראל, היחיד שעשה משהו בנדון, קופא על שמריו, אולי בעקבות הלחץ שהופעל עליו בתקשורת על ידי קבוצת פרופסורים המעלים הצעות הזויות, מה הפלא שזו התוצאה. אז מעניין יהיה לראות את התפתלויות האוצר שיצטרך להסביר עוד נגיסה של רבע אחוז בתוצר.

לכולם (חוץ מכמה פרופסורים לכלכלה) ברור שמי שנותן את הטון ואחראי להתחזקות השקל הם הספקולנטים. לאחר הגל הראשון יופיעו גם האנליסטים מטעם שיספקו הסברים מלומדים מדוע הדולר צריך להיחלש. זה חלק בלתי נפרד מהריטואל הקבוע. בנק ישראל שכבר הבין את מהות העניין מנסה להתמודד גם בדרכים יצירתיות ומעניין לראות כיצד תשפיע חובת הדיווח עליה הכריז לא מזמן ושתיכנס לתוקף בינואר 2017.

צעד נבון מאוד לטעמי אולם בשוק שאלמנט ההפתעה הוא שחקן ראשי בו, אני מתקשה להבין מדוע נותנים לשחקנים זמן כה רב להיערך לחובת הדיווח. בכל אופן יהיה מעניין וסביר שבנק ישראל יוכל בשנה הבאה לעקוב טוב יותר אחר הנעשה בשוק. ועד השנה הבאה אסור לבנק ישראל לאפשר את מה שקרה כאן בחודש יולי. התערבות אחת בהיקף לא גדול ביום שישי האחרון הייתה מחזירה את המצב לקדמותו וחשוב מכול הייתה שולחת מסר ברור לשחקנים. זה לא קרה. הדולר בניו יורק צנח עד 3.81 והמבחן הבא בדרך.

אסכם ואומר - אוי לכלכלה שמתעלמת מהתעשייה שלה וממנוע הצמיחה העיקרי - היצוא - ומעדיפה להתבסס על יבוא ומסחר במקום להתמודד מול תופעות שכל מדינה נורמלית מתמודדת מולן.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים
yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.