"פעם איש חכם אמר שקשה לנבא, במיוחד את העתיד"

"אין בעולם אמת מוחלטת. הכול אמת. לא משנה מה הדעה שלך, תמיד תקשיב לכל הדעות", זה היה המסר המרכזי בהרצאתו של ד"ר חיים שפירא, מומחה לחשיבה אסטרטגית ותורת המשחקים.

שפירא היה אורח אירוע "כלכלה על הבר" של "גלובס" ובנק לאומי שנערך בשבוע שעבר בתל-אביב, מפגש שעסק בהשקעות בעידן של אי-וודאות.

בהרצאה מתובלת בהומור רב, הסביר שפירא באמצעות דוגמאות איך קורה שככל שבני האדם לא מבינים בנושא מסוים, כך מידת הביטחון שלהם בנושא הזה גבוהה יותר.

קודם להרצאה, פתח את הערב פול קליין, ראש אגף השקעות ופנסיה בבנק לאומי, שדיבר על הסיכונים בשוק ההון. קליין הסביר שניבוי ההשקעות בשוק ההון אינו מדויק. "שוק ההון הוא לא מדע מדויק. גם אנחנו הכלכלנים חושבים שאנחנו יודעים לחזות, אבל האמת היא שאנחנו יודעים להגיד במדויק ולנתח מה היה", אמר קליין.

 פול קליין / צילום: איל יצהר

הצלחה בהשקעות בשוק ההון היא כמו הצלחה בדיאטה

"בכל סוף שנה מתפרסמות בעיתונים תחזיות מה יהיה בשנה הבאה בשווקים", סיפר קליין, "ותמיד מופיעה אותה התשובה - 'השוק יעלה, אבל פחות מהשנה הקודמת'. מי שמתיימר לחזות סתם מקשקש. אי אפשר לדעת מה יהיה", הוא אמר.

קליין ציין שהסיכון האמתי בשווקים נובע מההתנהגות האנושית שלנו. "גם מנהלי השקעות הם בני אדם, ואם אנחנו לא מצליחים להתעלות מעל הרגשות, אנחנו מפסידים כסף", אמר קליין.הוא הדגים את ההשפעה הפסיכולוגית על החלטות: "נניח שיש לנו 3 מניות בתיק: אחת עלתה ב-10%, אחת נותרה ללא שינוי ואחת ירדה ב-10%, וצריך למכור את אחת המניות. הרוב ירצו למכור את המניה שעלתה כדי לממש רווח - אבל זה לא רלוונטי. מה שחשוב זה מה שיהיה בעתיד, ולא מה שעשתה בעבר המניה ממועד הרכישה", הוא אמר.

קליין הוסיף שהצלחה בהשקעות בשוק ההון היא כמו הצלחה בדיאטה - הדבר תלוי ביכולת שלך להתמיד לאורך זמן. "אפשר לשמור על משקל תקין אם מקפידים לעשות ספורט, ונמנעים מאכילת מתוקים. אבל בפועל, קשה לקום בחורף בחמש בבוקר גשום ולצאת לרוץ, וגם קשה לעבור ליד מאפיה ולהתעלם מהריחות. אותו הדבר בהשקעות - קשה להתעלם כשאנחנו רואים שיש אירוע חריג או מפולת. העניין הוא שכמעט בכל שנה שוק המניות חווה ירידה משמעותית של 12%-15%. השנה לדוגמה, השוק כבר הספיק במהלך ינואר לרדת ביותר מ-11%, ורוב האנשים לא מסוגלים להתעלם מאירוע שכזה", אמר קליין.

"האפקט הכמעט בלעדי שמשפיע על שוק ההון זה התנהגות בני האדם. אם אני רוצה לדעת מה יהיה בשוק אני אקרא את ידיעות אחרונות וישראל היום כדי להבין מה האווירה הציבורית", הוא אמר. לסיכום המליץ קליין למי שלא מסוגל להתמודד עם ירידות שלא להיכנס להשקעות בשוק ההון. "השקעה בבורסה צריכה להיות במדדים רחבים מאוד, לטווח ארוך של לפחות 10 שנים, ואז סיכויים רבים שתראה בממוצע תשואה שנתית של 9%, אבל בדרך יהיו מהמורות. זה כמו נוצה שעפה באוויר - בסוף היא תגיע לרצפה, אבל בדרך היא תתנופף לכל מיני כיוונים", אמר קליין.

"אנשים רואים סרטון בפייסבוק ומגבשים דעה"

בסיום דברים אלה, עלה לבמה ד"ר חיים שפירא. "בעבר פורסם מחקר בארה"ב בו עלה שככל שאנשים מבינים פחות בתחום כלשהו, כך מידת הביטחון לגבי הדעה שלו גדלה. בספר הראשון שלי קראתי לזה אשליית נהג מונית. הסיבה לכך היא שבעבר נסעתי מראשל"צ עד לחיפה עם נהג מונית שהרצה לי במשך שעה וחצי. בסופה של הנסיעה כעסתי על המדינה, כי אמרתי איך יכול להיות שהבן אדם היחיד שיודע לפתור את כל הבעיות במדינת ישראל נוהג במונית", אמר שפירא.

שפירא סיפר שפעם ראה שפורסם בישראל סקר על דעתו של הציבור לגבי הסכם הגרעין של המעצמות עם אירן. "כמה אנשים באמת קראו את ההסכם הזה לפני שהביעו דעה? אולי שניים", הוא אמר, "לכולם יש דעה, אבל אני חושב שרוב האנשים לא יודעים מה ההבדל בין אורניום לגרניום, ובכל זאת יש להם דעה נוקבת בנושא".

שפירא ציין כי רשת הפייסבוק רק גרמה להקצנה של תופעת הדעות בכל נושא. "אנשים רואים סרטון בפייסבוק, וכבר מגבשים דעה. אני חושב שאני האדם היחיד שלא משוכנע שהוא יודע מי רצח את תאיר ראדה. אבל כל אחד אחר ראה סרט בנושא, בטוח שהוא יודע את התשובה, ויודע לנתח את הטביעות רגליים שמצאו בזירה", אמר שפירא.

הוא גם העיד שהוא אוהב לקרוא את מעריב בשל מגוון הדעות שבו: "מעריב הוא עיתון מדעי. יש בו מגוון דעות מימין ועד שמאל קיצוני. אני אוהב לאזן. לעומת זאת, רוב האנשים אוהבים לקרוא את הדעות של עצמם. אני לא מבין את זה, זה כאילו שאתה מדבר עם עצמך. ואתם יודעים מה בסוף קורה לאנשים שרק מדברים עם עצמם - מגיע סניטר ולוקח אותם. אני קורא לכם לקרוא מגוון דעות, ולא רק מה שאתם מסכימים אתו".

לדברי שפירא, בכל נושא יש נתונים רבים, שצריך להכיר אותם כדי להבין את התמונה המלאה. "למשל, בעבר פורסם שישראל ממוקמת במקום לפני אחרון בקרב מדינות ה-OECD במספר מכשירי MRI על אלף חולים. תהיתי למה דווקא להדגיש את הנתון הזה, והתייעצתי עם ידידי פרופ' שוקי שמר, שהסביר לי שהנתון נכון ושזו בדיקה חשובה. יחד עם זאת, הוא הציע לי להסתכל גם במדד יעילות מערכת הבריאות של בלומברג. הלכתי לבדוק, וראיתי שבמדד זה ישראל היא במקום הרביעי, זאת בעוד ארה"ב היא במקום ה-46. שני הנתונים האלה הם נכונים, אבל זה מראה שאין אמת אחת, אלא הרבה אמיתות", אמר שפירא.

יש פה גם דברים נפלאים

"אין ספק שלישראל יש בעיות קשות, בעיקר בתחום אי השוויון והשחיתות - הרי אפשר לבנות ממשלה אלטרנטיבית רק ממי שיושב בכלא", אמר שפירא, "ועדיין יש פה גם דברים נפלאים. למשל, נבחרת הילדים של נתניה שזכתה במקום הראשון באליפות העולם ברובוטיקה - אבל את המידע הזה לא תמצאו מובלט בתקשורת. לכן, בשורה התחתונה, אין אמת מוחלטת, הכול אמת".

שפירא ציין שיכולת החיזוי והניבוי לא באמת קיימת, גם לא בידי המומחים. "הפרשנים המקצועיים לא שונים מנהגי המוניות בדעות המוצקות שלהם. נכון שיש אנשים עם ידע עצום, והתמחות בנושאים מסוימים אבל מה זה אומר על היכולת שלהם להתנבא? כמה פרשנים ניבו את ניסיון ההפיכה בטורקיה? מי מהפרשנים לא הסביר שמובראכ לא ייפול, ובסוף הוא כמעט הוצא להורג, ומנגד הרבה פרשנים הסבירו שאסד נופל אוטוטו, והוא עדיין בשלטון", אמר שפירא.

שפירא גם נתן לכך דוגמה מעולם הספורט: "ראיתי בעבר בטלוויזיה משחק של מכבי נתניה ומכבי חיפה. בדקה ה-85 הכניסו בחילוף את יוסי בניון, והפרשן הסביר כמה זה חילוף מטופש כי בניון לא בכושר ולא יספיק להתחמם. תוך כדי שהוא מדבר, בניון הבקיע גול ואז הפרשן אומר מיד שכולם יודעים שיוסי זה יוסי. כלומר הוא לא מתבייש לשנות ברגע את דעתו. אם פרשני הספורט באמת היו יודעים לחזות את מה שצפוי, הם היו ממלאים טוטו".

"פעם איש חכם אמר שקשה לנבא, במיוחד את העתיד", אמר שפירא בהומור. "לעומת זאת, קל לנתח מה שהיה. מנהלת הבנק אמרה לי להשקיע במניה מסוימת, שעלתה בשנה האחרונה ב-87%. אמרתי לה אין בעיה רק תחזירי אותי לאחור בזמן. את מי מעניין מה קרה בעבר? השאלה היא אם יודעים לנבא את העתיד".