נקודת מבחן בזהב שחור

יסוד מן היסודות בפעילות סוחרי המגמה היא לקנות שפלים, ולמכור שיאים. עושים זאת ללא מחשבה גדולה על ההיגיון הפונדמנטלי שמסתתר מאחורי התנועה, וזאת עקב ההבנה הברורה שלא ניתן לדעת את הגורמים המביאים לתנועה בזמן אמת. כפרטים, או אפילו כמנהלי כספים קטנים, אולי נגיע לידע הזה בדיעבד, אבל לעולם לא בזמן אמת, בתנאי שלא מדובר באירוע פתאומי, חריג, וגלוי לכול.

כך היה יחסנו למחיר הנפט תמיד, ולא שונה יחסנו אליו היום.

אחרי היציאה מן הדשדוש ההיסטורי שהתקיים שנים סביב 100-120 דולר לחבית, הופיעה המגמה היורדת הגדולה אשר יצרה מחירים שלא נראו מאז המשבר הפיננסי הגדול - 30-40 דולר לחבית. בסביבות התחתית ההיא, כולם היו כבר חכמים יותר בדבר הגורמים לסיבוב רכבת ההרים שעבר על הסחורה האנרגטית החשובה מכולן:

מלחמת גוג ומגוג בין מפיקות הנפט של OPEC ועולם ההפקה האמריקאי מפצלי השמן, ובחזית השנייה - מלחמה גיאו-פוליטית חריפה בין ארה"ב לרוסיה על יכולתה של זו האחרונה להמשיך ולאיים, ולעיתים לנגוס, בשכנותיה - דוגמת אוקראינה.

מחירי ההפקה הממוצעים של הנפט הקונבנציונלי, וסיום המשבר המיידי בין המעצמות, יצרו את הקרקע הטובה שעליה צמחה ספקולצית התיקון הטכני הגדול.

הנה גרף מעניין המראה את זרימת ההון הספקולטיבי במשך כל התקופה הנידונה:

 משה שלום ספקו 02-08

הקו השחור הוא עמדות החיוב שנלקחו על ידי המהמרים הגדולים מול שילוב קומפלקס הנפט. זה האמריקאי (WTI), וזה הגלובלי יותר (Brent). שימו לב שההימור הראשון שלהם על תחתית יציבה, בתחילת 2015, נחל כישלון חריף כאשר הנפט יצר שפלים חדשים. וכך הגענו לקניות הגדולות שבתחתיות הסופיות.

וכאן העניין מתחיל להיות מעניין.

אם אותם שחקנים היו חושבים שהמהלך היורד האחרון זמני, ומהווה תנועה טבעית במהלך עולה אסטרטגי, יש להניח שהיינו רואים פחות מכירות באזורי המחיר סביב 45-50 דולר. מה שאנו רואים הוא מימוש אלים, ומהיר, המצביע על רצון מיידי להיפטר מן הסחורה ה"יקרה" פתאום.

מבט טכני על המחיר מוצג לפניכם בגרף השבועי של חוזה ה-Brent:

 משה שלום ברנט 02-08

דובר רבות בעבר על הסטייה החיובית שהתגלתה בין המומנטום למחיר ועל איך החזרה היפה מעלה מתחתיות ה-30 דולר הייתה בלתי נמנעת בעיני מסתכלי הצד הטכני יותר של הדברים. לא רק זאת, אלא שהיכולת של הנפט לפרוץ את הגבול העליון של התעלה היורדת, יחד עם המעבר מעל הממוצע הנע 200 יום, כאן בירוק, היה אבן דרך באמונה שלפנינו משהו אחר מאשר תיקון טכני ממוצע.

כל עוד המחיר שמר על יציבות עולה, מעל קו המגמה 3, לא הייתה כלל שאלה, אבל עכשיו שהוא שבר אותו אנו נכנסים לשאלה הגדולה: האם יש הגיון בחזרה עד התחתית של 27-30, או שלפנינו משהו הרבה יותר רגוע?

פונדמנטלית, עודף הייצור, ורוב המלחמות שיצרו את הירידה הגדולה, עדיין נעים ברקע הקומפלקס האנרגטי הזה כמו רוחות רפאים, אבל בעצימות הרבה יותר נמוכה.

טכנית, הנפט נמצא בנקודה הכרעה שאפשרויותיה הן כדלהלן:
1. עמידה כאן, סביב הממוצע הנע 200, ואזור התיקון של 23.6%, תהיה הוכחת כוח אדירת מימדים.

2. ירידה, ושמירה על תיקון בין שליש (39 דולר) ושני שליש (34 דולר) יהיה המצופה הנורמטיבי.

2. ככל שהתיקון יעמיק לכיוון השני שליש, אי נוחות גדולה יותר תכנס לנשמתם של מחזיקי הסחורה.

3. ירידה עמוקה יותר, וחזרה ברורה לתוך התעלה היורדת שבין קווי המגמה 1 ו-2, תחזיר את הסנטימנט השלילי העמוק עבור ה"הזהב השחור". 

בינתיים, לסוחרים שבינינו נציין את המובן מאליו: שבירת קו המגמה, ורמת התמיכה סביב 46 דולר, אמורים היו להוות טריגר לכניסה למקלטים עבור רוב סוחרי הטווח המוצג, כאשר הדילמה תהיה לקנות, או לא, את השפל הבא...

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.