מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, דיבר בחודשים האחרונים שוב ושוב, על הצורך לבצע השקעות בשוק התקשורת המקומי. בראיון שהעניק באחרונה פילבר בתוכנית רדיו הוא טען כי ללא השקעות מיידיות, רשתות התקשורת בישראל יהיו "סתומות" לחלוטין כבר ב-2017. במאמר מוסגר נציין כי המצב בפועל שונה לחלוטין.
פילבר, נדמה לנו, מנסה לייצר קשר בין הרגולציה על חברת בזק ואם להיות מדויקים יותר - הקלת הרגולציה על בזק - לבין אותן השקעות שלדבריו הן חיוניות.
באחרונה טען פילבר שהוא לא היחיד שמוטרד מהמצב. בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת טען פילבר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בכבודו ובעצמו, מעדיף להעביר את הרווחיות העודפת מהטלפוניה של בזק לטובת השקעות בתשתית. כל האמירות הללו נאמרו לאחר שבמשך החודשים שקדמו להן ניסה פילבר לקדם תוכנית לפיה בזק תתחייב להשקיע בתשתיות מיליארד שקל בשנה, במשך חמש שנים, ובתמורה תבוטל ההפרדה המבנית שבזק מייחלת לה, באופן מיידי.
לאור נחישותו של פילבר בעניין נשאלת השאלה האם אכן קיימת משוואה כזו, והאם ללא תמרוץ מספיק בזק תחדל פתאום להשקיע, או שאולי בזק הצליחה לבצע עבודת הסברה ושכנוע כל כך טובה, והיא מנסה למכור את ההשקעות שממילא תבצע בתמורה להקלות רגולטוריות.
נדמה לנו שאת התשובה המלאה לשאלה הזו ניתן לקבל רק בחדרי החדרים של הנהלת בזק, אבל הלכנו ושאלנו מספר אנליסטים בשוק ההון, שמכירים היטב את החברה ואת המספרים שמאחורי הדוחות.
תמונה שונה
בשנת 2015 השקיעה בזק סך של 837 מיליון שקלים ברכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים. מדובר בכלל ההשקעות שביצעה החברה (כולל שכר). ניתן להניח כי רוב הסכום הועבר להשקעה בתשתית - פריסת רשת, שדרוג מערכות ופרויקט פריסת הסיבים לבניינים של בזק. מדובר בהיקף השקעה מכובד לכל הדעות, העומד על כ-20% מן ההכנסות של החברה (מדידה של ההשקעות כאחוז מסך ההכנסות הינה מדד מקובל בתחום התקשורת ובזק נמצאת מזה שנים בטווח העליון בקרב חברות התקשורת בעולם המערבי).
לכאורה נראה כי היקף ההשקעה בבזק גבוה, והחברה, ברצותה, יכולה להקטין את ההשקעות למינימום ובכך לממש את חזון האימים של פילבר. ואולם מבט יותר מדוקדק מלמד על תמונה שונה בתכלית.
קיים נתון אחר בדוחות של בזק, נתון חמקמק, שמעטים נוטים לייחס לו משקל כלשהו, אך הוא מספר את הסיפור כולו. הנתון עליו מדובר הוא היקף השכר שמייחסת בזק להשקעות אותן היא מבצעת, וזה כבר דורש הסבר מעמיק יותר.
כל פעילות השקעה באשר היא, ועל אחת כמה וכמה בתחום התקשורת, דורשת בדרך כלל רכש של חומר וציוד, לעיתים הפעלת קבלנים, וכמעט תמיד היא מערבת את עבודתם של עובדי החברה. במקרה של פעילות השקעה, השכר המשולם לעובדי החברה אינו נרשם כהוצאה שוטפת שמקטינה את הרווח, אלא כהשקעה אשר מופחתת על פני זמן - ובתחום תשתיות התקשורת מדובר על הרבה זמן.
היות והשכר של עובדי בזק הוא נושא שהשליטה של החברה בו מוגבל למדי (מדובר בעיקר בעובדים קבועים תחת הסכם קיבוצי), הרי שככל שעובדי בזק יעסקו בהשקעות אחוז גבוה יותר מהשכר ייוחס לאותן השקעות והוצאות השכר השוטפות יקטנו - ומכאן שהרווח יגדל.
בזק אינה מספקת פירוט רב בנושא זה, ואולם ביאור 22 לדוחותיה הכספיים מלמד כי בשנת 2015 סך של 499 מיליון שקלים נזקף להשקעה ברכוש קבוע כשכר. הנתון האמור מתייחס אמנם לכל קבוצת בזק אך ניתן להניח ברמה גבוהה של ודאות שרובו ככולו מיוחס לפעילות הקווית, התחום שבו מבוצעת רוב ההשקעה בתשתיות.
מכאן אפשר להסיק שאם בזק לא הייתה מבצעת את אותן השקעות שביצעה ב-2015 - חצי מיליארד שקל של הוצאות שכר היו הופכים להוצאה שוטפת והרווח של קבוצת בזק היה מתכווץ בצורה חדה מאוד. מיותר לציין כי ההשפעה של השחיקה ברווח על המשקיעים בחברה, אשר נסמכים על חלוקות הדיבידנד הנגזרות מרווחים אלו, הייתה הרסנית.
שאלנו את האנליסטים ששטחו בפנינו את הניתוח המרתק הנ"ל מה המשמעות של הדברים. המשמעות, כך הם אומרים, היא שבזק תמשיך, כמעט בוודאות גמורה, להשקיע מיליארד שקל בכל אחת מחמש השנים הקרובות גם ללא כל תמריץ, רגולטורי כזה או אחר.
הפספוס הגדול בתפיסה של משרד התקשורת לגבי נושא ההשקעות הוא בהשוואה שהוא עורך בין השוק הקווי לשוק הסלולרי. בסלולר ההשקעות ירדו בגלל תחרות קיצונית, דרך יצירת מודל של שחקנים שקיבלו היתר למכור סלולר בלי להשקיע. זה עיוות את השוק כי את אותו המוצר שמוכרות כל החברות, גולן טלקום מכרה בעלויות אפסיות ולכן ההשקעות נפגעו. זה אינו המצב בשוק הקווי.
תחרות מנומנמת
התחרות בין הוט לבין בזק מנומנמת. הוט למשל לא משווקת מהירות שכבר קיימת ברשת שלה של 200 מגה, כי אם היא תייצר לזה ביקוש היא תחויב להגדיל השקעות שהיא לא רוצה להשקיע, על מנת לספק את השירות להמונים. איך קורה שחברה שיש לה יתרון טכנולוגי משמעותי על רעותה לא מממשת אותו?
מזה אפשר להבין גם מדוע המבנה הדואופולי של שוק התשתיות חייב היה את מיזם הסיבים של חברת חשמל כדי לתמרץ השקעות של שתי החברות. למעשה זהו כל התפקיד שלו - להוציא את הוט ובזק מאזור הנוחות ובזה הוא נכשל.
מכאן ברור שהמטרה העליונה של משרד התקשורת היא לייצר תחרות כדי שהשחקנים ייצאו מאזור הנוחות שלהם, ולא רק בתמורה להקלות רגולטוריות. אם הוט הייתה מזדרזת להשקיע היום בשדרוג משמעותי, כפי שעושה חברת האם שלה אלטיס בצרפת שמספקת כבר קצבים של 1 גיגה ללקוחות פרטיים, היו סמוכים ובטוחים שבזק לא הייתה מחכה דקה כדי להסתער על השוק. כפי שתיארנו, היא עושה ותעשה זאת בכל מקרה, השאלה היא רק באיזה קצב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.