מסתמן: הזיכיון של קצא"א לא יוארך; תוקם חברה חדשה

הזיכיון של חברת קו צינור הנפט אשקלון אילת (קצא"א) לא יוארך, כך עולה מדיונים שנערכו בימים האחרונים באוצר. על פי ההצעה המסתמנת, עם תום הזיכיון של החברה בתחילת 2017, היא תמשיך לשמור על מעמדה שנתיים נוספות, אך תתחיל לשלם מיסים למדינה כחוק. בתום השנתיים אמורה קצא"א לפנות את מקומה לחברה חדשה, שתוקם בדומה למודל שהונהג לגבי תעש.

שמה של קצא"א כמעט שאינו מוכר בציבור הרחב, אך הדיונים על עתידה של החברה ממקדים תשומת לב רבה באוצר בימים האחרונים על רקע היקף פעילותה העסקית של החברה, שליטתה במתקנים אסטרטגיים ובהם מזח פריקה באילת ומקשר ימי באשקלון, צינור הנפט המחבר ביניהם וחוות מכלים גדולות לאחסון נפט באשקלון ובהרי אילת. לאחרונה החלה קצא"א בהליכים להרחבת חוות המכלים שלה באשקלון בשבעה מכלים חדשים, בנוסף על 27 המכלים שכבר נמצאים במתקן והגדלת יכולת האחסון של החברה באתר.

יו"ר קצא"א הוא ארז חלפון, מקורבו של שר האוצר משה כחלון, ומי ששימש ראש המטה של כחלון לפני מינויו לתפקיד. לאחרונה פורסם כי חלפון מתנגד למכירת האחזקות של קצא"א ביצרנית החשמל הפרטית דוראד. שווי אחזקותיה של קצא"א בחברה (37.5%) מוערך בכחצי מיליארד שקל.

חלפון, מתוקף תפקידו כיו"ר קצא"א משמש גם כיו"ר דוראד. את רעיון מכירת חלקה של קצא"א בדוראד העלה יו"ר רשות החברות, אורי יוגב, על רקע טענות כי המדינה מצויה בניגוד עניינים כשהיא מחזיקה בתחנת כוח פרטית ובמקביל קובעת את כללי התחרות בענף. דוראד מבקשת להקים תחנת כוח שנייה על הקרקע, השייכת לקצא"א. מבקר המדינה מתח בעבר ביקורת חריפה על האופן שבו שמה קצא"א את ידה על הקרקע עבור תחנת דוראד.

קצא"א הוקמה ב-1968 לפי זיכיון ל-49 שנה ונהנית מאז הקמתה מחוק המקנה לה מעמד מיוחד בכל הקשור למיסוי, חובת מכרזים, הליכי תכנון ובנייה, תקנות סביבתיות וחיקוקים נוספים. בשנים האחרונות התנהלה בוררות בינלאומית בין ישראל לאירן סביב דרישת האיראנים לקבל פיצויים על הכסף שהשקיעו בחברה. במאי 2015 פורסם כי הבוררים החליטו לחייב את ישראל בתשלום פיצויים לאירן בהיקף 1.1 מיליארד דולר בגין אחת התביעות שהוגשו.