משה כחלון ואליעזר כחלון גדלו יחד ברחוב השרון מספר 13 בגבעת אולגה. שם אימו של שר האוצר משה כחלון הוא מיסה. שם אימו של איש הנדלן אליעזר כחלון הוא מיסה. האם הם אחים? לא, הם לא אחים, אבל בהחלט חברי ילדות, עם מקריות מופלאה בשמות ובמגורים, והעובדה שכל אחד מהם הגיע רחוק. הנדלניסט אליעזר, כך שמעו אותו אומר, מחשיב עד היום את השר משה כחבר טוב.
5 שנים איחור במסירה
השר כחלון ממונה על אגף החשב הכללי. לאגף הזה יש בעיה מול חברת טארוס שבשליטת הנדלניסט כחלון. על הנייר, החשב הכללי זכאי כיום לפיצוי של כ-40 מיליון שקל מהחברה של הנדלניסט כחלון. הסיבה: איחור גדול במסירת פרויקט נדל"ן למינהל הדיור הממשלתי הפועל באגף החשב הכללי.
ב-15 בספטמבר 2009 הודיעו רשות האכיפה והגבייה ומשרד המשפטים: "היום בצהריים אישרה ועדת המכרזים של החשב הכללי במשרד האוצר את הצעתה של חברת טארוס בע"מ לבניית לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב, כחלק מהרפורמה בהוצאה לפועל, הכוללת הפרדת מבני ההוצאה לפועל מבתי המשפט. במסגרת זו יוקם ברח' המסגר 6-8 בתל אביב מבנה בן חמש קומות, בסה"כ של 6,200 מ"ר. בניית הלשכה תושלם תוך שלוש שנים".
הפרויקט, שהיה אמור להימסר למדינה ב-2012, מצוי כיום בסיום שלב השלד ומתבצעות בו עבודות גמר. קבלנים שהתבקשו לחוות דעה על מועד סיום הפרויקט על יסוד מראה העיניים כיום, נוקבים במועד של אמצע 2017. כלומר, כמעט 8 שנים מאז הזכייה של טארוס במכרז, וכ-5 שנים אחרי המועד בו המדינה הייתה אמורה לקבל את המבנה מוכן לאכלוס.
כאשר החשב הכללי ערך את המכרז ב-2009, חברת טארוס נשלטה על ידי איש העסקים אלון צבעון. בינואר 2010 ניתן בביהמ"ש המחוזי פסק דין של השופטת נאוה בן אור, בו היא דחתה עתירה מינהלית של חברת בית יובלים נגד מינהל נכסי הדיור הממשלתי באגף החשב הכללי במשרד האוצר ונגד חברת טארוס של צבעון. העתירה הייתה לבטל את זכייתה של טארוס במכרז.
במהלך המשפט נחשפו הפרמטרים הכספיים של הפרויקט. דמי השכירות שביקשה טארוס (המופיעה לעיתים תחת השם טאורוס) היו 65 שקל לחודש למ"ר (לעומת 71 שקל למ"ר לחודש שביקשה יובלים). טארוס ביקשה 450 שקל לחודש למקום חניה (לעומת 575 שקל למקום חניה לחודש שביקשה יובלים). כלומר, הזוכה טארוס אמורה לקבל מהמדינה 403 אלף שקל לחודש, 4.8 מיליון שקל בשנה, לא כולל שכר דירה עבור חניות.
על פי תנאי המכרז, טארוס התחייבה למסור את המבנה לחשב הכללי תוך 32 חודשים כשהוא מוכן לאכלוס, אולם אחרי סיור קבלנים היא ביקשה לתקן את הצעתה ל-36 חודשים, והחשכ"ל הסכים. טארוס, על פי ההודעה של המדינה, הייתה אמורה למסור את הבנין בספטמבר 2012, ואחרי הארכה שקיבלה מהחשכ"ל, המסירה אמורה הייתה להיות לכל המאוחד בתחילת 2013. חוזה השכירות בין המדינה לטארוס נחתם בסופו של דבר ביום 7.6.2010.
פיצוי משמעותי בגין איחור
במכרז קיימת תניה מפורשת, לפיה "היה והמשכיר יימנע מלמסור את החזקה במושכר לשוכר, על פי התחייבותו, יהיה עליו לשלם לשוכר סכום השווה לפי שניים מדמי השכירות השנתיים מחולק ב-365 עבור כל יום של עיכוב".
השופטת בן אור, כשאישרה את זכיית טארוס בפרויקט, הסתמכה על המחויבות החוזית לפיצוי בגין איחור. מדובר בפיצוי משמעותי, שעבור כל שנת איחור הוא כ-10 מיליון שקל (בלי מרכיב החניות). במקרה הטוב יהיה בפרויקט איחור של 4.5-5 שנים, שעל פי ההסכם טארוס אמורה לשלם בגינו למדינה סכום של כ-40 מיליון שקל.
"היזם לא קידם"
איך התרחש איחור כה גדול, ואיך שמרה המדינה על זכויותיה החוזיות מול חברת טארוס?
משרד האוצר מסר: "עם תחילת הפרויקט, טארוס נתקלה בקשיים כלכליים אשר הביאו לדחייה במועד התחלת הפרויקט. לאחר מכירת החברה ליזם אחר, הפרויקט קודם על ידו בהתאם ללו"ז שסוכם, וכיום נמצא בשלבי סיום. המועד הצפוי לקבלת המבנה הינו לקראת סוף שנה זו".
בתגובה לשאלות הבהרה, נמסר ממשרד האוצר: "בפועל, לאחר חתימה ההסכם, היזם טארוס לא קידם את התכנון, ולאחר מספר פגישות איתו הודיע לנו בחודש אוגוסט 2011, כי מכר את המניות בחברת טארוס בע"מ לחברת נאות חן הגורן בע"מ. המשכיר לא נדרש לקבל את אישור המדינה למכירה, היות שמה שנמכר זה מניות בחברה, ובלבד שזכויות המדינה לא נפגעות.
"עם כניסתו של היזם/משכיר החדש לחברה, הוא החל לקדם את הפרויקט אך נתקל בבעיות שונות, לרבות עיכוב ממושך בהוצאת היתרי הבנייה".
בעל השליטה בחברת נאות חן הגורן, שרכש את חברת טארוס, כולל את זכויותיה בפרויקט עבור החשכ"ל ברחוב המסגר בת"א, הוא אליעזר כחלון, חבר הילדות של שר האוצר משה כחלון.
יקבלו הנחה בשכירות
המדינה מגישה דרך שגרה תביעות נגד יזמים המאחרים במסירה של מבנה, תשתית או טובין. בדיוק בשביל זה יש בטחונות וערבויות ביצוע. מדוע לא עשה החשב הכללי צעדים כלשהם עד כה מול חברת טארוס בענין הפיצוי בגין האיחור? מה בכוונת החשכ"ל לעשות? האם יש אחריות אישית של הבעלים הקודם של טארוס, אלון צבעון, ו/או של הבעלים הנוכחי אליעזר כחלון?
משרד האוצר מסר: "סעיף התרופות בחוזה (פיצויים וכו') הוא באמצעות הפחתה מדמי השכירות.
"היות שהקמת המבנה טרם הסתיימה, והמבנה טרם נמסר לידי המדינה, לא נקבע עדיין גובה ההנחה בשכירות. אנו בוחנים את נושא האיחורים, עיכובים, תוספות ושינויים עם השלמת הקמת המבנה".
אליעזר כחלון, שלפני כשנתיים נפסק בבית המשפט כי עליו לשלם 50 אלף שקל לכל דייר בבניין שבנה בחדרה בגלל עיכוב של 18 שנים ברישומו כבית משותף, לא הגיב לפניות מ"גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.