"ספינת הדגל של ההיי-טק". מה עובר על אמדוקס?

"אמדוקס  כבר מזמן לא עושה 'גלי' פיטורים. המנהלים הם אנשים חכמים. הם יודעים איך להוציא לפועל בשקט דברים שלא נראים טוב בתקשורת. אז הכול מפוזר: הזמנות לשימועים במחלקות שונות, אחד ברעננה, אחד בנצרת, ופתאום מתברר שבאותו יום כמה עשרות קיבלו כאלה". את הדברים הללו אמר ל-G יוסף כהן, סגן יו"ר ועד העובדים באמדוקס, בשבוע שעבר. יום לאחר השיחה הוא קיבל בעצמו זימון לשימוע.

בימים האחרונים, מספר יו"ר הוועד, אורי פנחסי, התגבר זרם ההזמנות לשימועים. לדבריו, כמעט מדי יום פונים לוועד שלושה-ארבעה עובדים, רובם עם ותק של יותר מעשור, ומתקרבים או עברו את גיל 40. יש גם עובדים, הוא אומר, שמקבלים זימונים ואינם פונים לוועד.

בתחילת השבוע המצב הסלים: 25 עובדים מהחברה-האחות אמדוקס-נטוורקס קיבלו מכתב "הסכמה לפיטורים". אם יחתמו עליו, יקבלו עוד משכורת בתמורה לוויתור על שימוע. פנחסי טוען שעל הכוונת נמצאים כ-50 עובדים כאלה.

ראוי לציין, שבדרך כלל בחברות הייטק יש אחוז מסוים של אנשים שהחברה נפרדת מהם מדי שנה, אבל יש חברות, כמו אינטל וסיסקו, שיש להן תוכנית פרישה מסודרת על פי נוסחה קבועה מראש - מה שחסר באמדוקס.

לא שקט על הסיפון של אחת מספינות הדגל היחידות שנותרו להייטק הישראלי, בוודאי שלא יחסית לחברה המראה רווחיות עולה (ראו מסגרת). לפני כשבועיים הוטלה "פצצת התייעלות", הכוללת שינוי ארגוני באחת החטיבות הגדולות של החברה, מחלוקה על בסיס יחידות התמחות לחלוקה גיאוגרפית. לפי חששות העובדים, המשמעות המיידית היא סכנת פיטורים של כ-200 מהם. אבל החשש הגדול הוא שתוגבר המגמה להזרים עוד עבודה להודו, שכבר עכשיו מספר העובדים בה כפול ממספר עובדיה בישראל.

יתר על כן, במכתב שהגיע ל-G, ושפרטיו שמורים במערכת, נכתב מפורשות לעובד/ת שזומן/ה לשימוע: עודכנת כי תפקידך בפרויקט התייתר בישראל ועבר להודו בשל התאמות הנדרשות לצרכי הפרויקט".

מדובר בשפל חדש במערכות היחסים העכורות בחברה בתקופה האחרונה. "אם אתה מתלונן על עומס או מבקש עוד עובד שיעשה איתך משמרות", אומר אחד העובדים, "חוזרים על האמירה האמדוקסית הרגילה: אף אחד פה לא בכוח, מי שלא רוצה להיות פה, שלא יהיה". עובד אחר מוסיף: "זה מקום העבודה הקר ביותר שעבדתי בו מעודי".

שני ועדי עובדים הוקמו בזה אחר זה. באחד מהם, זה הקשור להסתדרות, החברה אינה מכירה בטענה לחוסר יציגות. את השני הגדיר בית המשפט "חסר סממנים של ועד עובדים". אם מוסיפים לזה יותר ממאה עובדים שבכל רגע נתון נמצאים בתהליך של חיפוש תפקיד חדש לעצמם בחברה - תהליך שאם ייכשלו בו, ימצאו את עצמם הולכים הביתה - אין פלא שהאווירה בחברה לא מזהירה.

"זה לא שהחברה כל-כך עוזרת לך למצוא תפקיד", אומר בכיר שעובר את התהליך הזה, "מראש לוקחים בחשבון שלא תמצא ומקווים שתיפלט. זה מנגנון שהחברה פיתחה כדי להיפטר מעובדים". בכיר אחר, גם הוא שותף לרושם: "אני לא זוכר כמות כזאת של אנשים שנמצאים בהליך של מציאת עבודה בתוך החברה, כאשר הביטחון התעסוקתי שלהם בשפל המדרגה".

בעקבות ההדים הקשים מבפנים, הנהלת אמדוקס הודיעה לאחרונה כי תשיק בקרוב תוכנית סיוע להשמה של עובדים בין תפקידים, אבל פנחסי מעריך שבינתיים, בשיטה הזו, שהוא מכנה "טפטוף", נפלטו מהחברה מאות אנשים: "מאז שאני התחלתי להחתים על טפסי הצטרפות לארגון, לפני כשנה, 170 מאלה שהחתמתי עזבו. בחשבון פשוט, אם אצלי חתומים כשליש מהעובדים, אז יש להניח שהמספר גדול פי שלושה, ושבסך הכול עזבו בסביבות 500. חלק מרצונם, וחלק לא מרצונם.

"יש עוד שיטה להיפרד מאנשים: על בסיס ביצועים. אני בהקשר הזה מאוד אגרסיבי ואני חושב שמי שלא עובד טוב, לא צריך להיות כאן, אבל הדרך הזאת מהווה פרצה להיפטר מאנשים שאולי אמרו משהו לבוס הישיר, או שלא מצאו חן בעיני מנהל ישיר חדש. כי אין באמדוקס הגדרה מהי תוכנית שיפור ביצועים, מה אורכה, איך קובעים את היעדים שלה. המנהל הוא זה שקובע אותה והעובד לא יכול לעשות יותר מדי. ראינו כאן לא מעט תוכניות פיקטיביות עם יעדים לא הגיוניים, שבתומן העובד הולך הביתה והכול בהתאם לחוק. ואם הוא מצפה לאיזה גיבוי ממחלקת משאבי אנוש - אין לו. כי הם יותר משאבי אנוש בשביל ההנהלה מאשר בשביל העובדים. אני לא מאשים אותם בזה - הם פועלים תחת שלטון מסוים וצריכים להתיישר לפיו - אבל יש משבר אמון חמור".

מול מי שיטען שפנחסי הוא יו"ר ועד לוחמני מדי, כזה שהציב משמרות מחאה מול בית המנכ"ל אלי גלמן בצהלה, אפשר להביא את התחושות של יו"ר הוועד הפנימי, דן הוד, אדם שטען כי הוא "רואה באמדוקס מעסיק הוגן, שרק צריך לעשות שיפורים". גם בעיניו המצב לא מזהיר : הוד מחזיק משאלים שעשה בין העובדים ובהם עולה שהדאגה העיקרית של כמעט מחצית מהם היא הפיצויים שיקבלו אם יידרשו לפרוש, וכן שימור מקומות עבודה של עובדים מבוגרים.

"הוועד של ההסתדרות לא מבינים את הנזק שהם יעשו להייטק בדרך הפעולה שלהם, אבל מצד שני, אתה לא יכול להיות חזיר לעובדים שלך", אומר הוד. "לא יכול להיות שבוס אחד נותן התראה לקראת פיטורים של שלושה חודשים, ואחר נותן רק חודש. זה חוסר שקיפות".

הגיל הוא אחת הטרדות הגדולות של עובדי החברה הוותיקים: "אנחנו קצת כמו כדורגלנים", אומר אחד מהם. "מעבר לגיל מסוים - מי ייקח אותנו?". מה גם שקורות חיים שמסתכמות בתפקידים שונים באמדוקס לא נחשבות להיט בשוק, שכן אמדוקס נחשבת לביורוקרטית ואפורה, ולמרות פעילות ערה של מחקר ופיתוח, הדימוי הוא של עבודה יותר 'פקידותית' ופחות יצירתית.

"החברה הזאת ממצה את הפוטנציאל של האנשים ואחר כך זורקת אותם", מאשר בכיר שחצה את גיל 45. "אומרים לך למצוא תפקיד ומישהו דואג להעביר למגייס המיועד ש'כבר מיצית'. אני כבר כמעט 20 שנה באמדוקס, ניהלתי פרויקטים גדולים, ויש לחץ לעמוד ביעדים, עובדים בשישי-שבת, הרבה טיסות. העבודה זורמת בנימיך כל הזמן. באמצע הלילה קמים לעשות שיחות ולענות למיילים. הלחץ המשוגע הזה קיים בכלל בהייטק אבל במיוחד באמדוקס, שהיא חברה מאוד תובענית. לאחר שנים כאלה מגיעים לנקודת שחיקה מאוד גבוהה. אני לא מרגיש שכישוריי ירדו, אלא שיש לי עייפות החומר. יותר מדי הזנחתי את המשפחה, יותר מדי עבודה על חשבון החיים האישיים. אם היו שוחקים פחות את האנשים, הם יכלו להמשיך להיות אפקטיביים".

"יש רצוי ויש מצוי"

אמדוקס נוסדה ב-1982 תחת השם עורק אינפורמיישן, כחטיבה בקבוצת עורק (אז בשליטת מוריס קהאן והאחים צבי ושמואל מיתר), כמיזם מחשוב של דפי זהב. ב-1985, בעקבות מיזוג עם חברה אמריקאית באותו תחום, שינתה החברה את שמה לאמדוקס. המערכות של אמדוקס ידעו לא רק לדרג כל שיחה לפי השעה, האם בוצעה מסלולרי או קווי ולקבוע את המחיר שלה, אלא גם היוו חלק חשוב ממערכות השיווק של חברות הטלקום בשל המידע הרב והמדויק על מנהגיו של כל לקוח. כך, למשל, ידעו להציע חבילות משפחה, הנחות לערב או לסוף השבוע וכיוצא באלה בדיוק ללקוחות הנכונים ולתת להן כלים להתחרות זו בזו. חברות טלקום חדשות שהוקמו באותה תקופה הלכו לחברות גדולות כמו אמדוקס כדי להתחיל איתן את הפעילות. כך פרח השוק של אמדוקס.

השוק הזה הגיע לרוויה בתחילת שנות האלפיים והתקשה לחדור לחברות התקשורת הקווית, שכן אלה גדלו בדרך של רכישות ופיתוחים פנימיים והסתמכו על מערכות קודמות שהיה צורך למחקן לחלוטין כדי לעבוד למערכות מתקדמות. צמיחתה של אמדוקס נעצרה, והחברה, כך מתאר אדם שמכיר אותה היטב, "חיפשה את עצמה".

רכישה מאוד מוצלחת של חברת ניהול קשרי הלקוחות (CRM) קלריפיי התבררה כמהלך מוצלח והזניקה את אמדוקס. הקונסולידציה הגדולה של ענקיות הטלקום, שאיחדו את מערכות הבילינג שלהם בשנים 2006-2005 באמצעות אמדוקס, הוסיפה גם היא לצמיחת החברה.

פרץ הצמיחה דעך לאחר שנה וחצי, כשהשוק היה רווי: "אמדוקס ניסתה כל מיני דברים", אומר גורם המכיר את החברה. "היא ניסתה להיכנס לתחום הפיננסי עם ויזה ויורו-קארד, מהלך שלא כל-כך הצליח, או ניסיונות לתת שירותי בילינג לבנקים, אבל החדירה הייתה קשה בשל שמרנות הבנקים". הם ניסו גם לחדור לתחום הבילינג של הגלישה (דאטה) וזה פחות צלח.

השלב הבא היה לפנות לשווקים המתעוררים - סין וארצות דרום מזרח אסיה ומזרח אירופה - והחברה, שעד אז ישבה בעיקר בישראל ובארצות הברית, ושעלויות התפעול שלה היו יקרות, עשתה מהלך של העברת פעילויות להודו כדי לאפשר לה לעבוד עם לקוחות מהמזרח במחירים טובים.

"ההנהלה ישראלית בכל רמ"ח איבריה, לא רק הבכירה אלא גם דרג הביניים, ורוב בסיס הפיתוח יושב בישראל", אומר גורם המכיר את החברה מקרוב. "אבל יש רצוי ויש מצוי. המצוי הוא שאין אפשרות להתחרות בעולם בשווקי הצמיחה של אסיה, הודו וסין, על בסיס הוצאות ישראלי. מהנדס הודי מרוויח שליש, וחברת תוכנה שלרוב איננה פורצת דרך אלא עושה את העבודה השחורה בתוכנה, לא צריכה את המוח הישראלי כדי להמיר בסיס נתונים של לקוח מ-1960 ל-2016 ולעבור רשומה-רשומה. ניהול הפרויקט וחזית הפיתוח עדיין בישראל, אבל זו חברה בינלאומית לגמרי".

פנחסי זוכר היטב את המפגש אישי שלו עם הגישה לפני כשנתיים: "בשלהי 2014, כאשר הכינו את התקציב של 2015, קיבלתי מייל מהמנהל שלי.הוא אמר: היעד שלך לתקציב השנתי הוא לחסוך 25%, וכדי להגיע ליעד הזה אתה יכול לשחרר את העובדים הכי יקרים שלך בישראל ולגייס בהודו. אני צריך לשחרר בישראל עובדים מצוינים, שאני רואה בהם חברים, שמתאבדים בשבילי? דיברתי עם עוד כמה חברים מהיחידה שקיבלו הנחיה דומה, ואמרנו, או שאנחנו קמים ועוזבים, או שאנחנו יוצאים להילחם על החברה שלנו".

למה אתה חושב שהשינוי הארגוני יעלה לאנשים במשרותיהם? התפרסם כי מנהלת חטיבת הדליברי, תמי מינץ הודיעה לעובדים כי מדובר במהלך בוסרי שעוד נבחן, ושבכל מקרה הוא לא נועד לפטר עובדים.

"איך אפשר לטעון שהוא בוסרי כאשר הוא שווק לעובדים כעובדה מוגמרת? וגם במקרה קודם, כאשר יחידת תמיכה בת 90 איש בשדרות נסגרה (באמצע השנה הנוכחית) והמשרות הועברו להודו, החברה הכחישה בתחילה ואחר כך טענה שאיש לא פוטר, בעוד שאנחנו יודעים כי מאז, רוב עובדי היחידה נמצאים בין פרויקט לפרויקט ואחדים אף פוטרו.

"השינוי הארגוני הוא לא דבר רע, אפילו נכון מבחינה עסקית, כי במבנה הנוכחי נוצרה יתירות ניהולית. אבל באופן שהוא נעשה, הוא מעורר הרבה דאגה. הרבה מאוד אנשים חוששים לתפקידם, יש מלחמה להשתבץ במבנה החדש. חלק כבר קיבלו הודעה ללכת לחפש תפקיד אחר, כי תפקידם התייתר ונעלם. יש דרכים לבצע שינוי ארגוני כזה: להציע תוכנית פרישה מרצון, שאפשר לכוון אותה לאוכלוסייה המתאימה על-פי גיל, ותק ודרג ניהול. יש פה אנשים שמחכים לזה, שרוצים לפרוש, וזה יעזור לכולם ויפתח לעובדים צעירים אופציות לקידום. אבל בשביל זה צריך להכניס יד לכיס".

"אולי השינוי טוב, אבל אנחנו כבר רואים שהוא מוטה לכיוון העברת העבודה להודו", אומר יוסף כהן. "רואים ותיקים בחברה שאומרים להם לעשות חפיפה של העבודה, והם תחת הרושם שיקבלו העברה לתפקיד אחר בחברה, ואז בתום החפיפה הם מקבלים, מהיום למחר, הזמנה לשימוע".

"בליץ של ההסתדרות"

במאי 2015 ההסתדרות נכנסה לתמונה, אבל אז הוקם ועד מתחרה, פנימי, בראשות דן הוד. הוועד של פנחסי משוכנע כי המטרה הייתה לטרפד את פעילותו, אולם הוד מסביר כי הוועד הזה הוקם בגלל חשש מהקשר עם ההסתדרות, שבעיניו היא "משחיתה לאט-לאט את הוועדים שלה; אני הולך לתת להם 10 מיליון שקל בשנה (דמי חבר), ומה אקבל בתמורה?".

לדברי הוד, ההבדל ה"מעמדי" בין מארגני הוועדים השונים - הוד עצמו בכיר במכירות, ואילו פנחסי וחבריו מגיעים מה-IT ומטבע הדברים חוששים יותר מהאופציה ההודית - הוא מקרי. בכל מקרה, הוא אומר, לכל אחד מהוועדים חתמו עובדים מחטיבות שונות.

גישתם היא בהחלט שונה: "זה בליץ של ההסתדרות, לטעון שהשינוי הארגוני נועד לפיטורי עובדים או להעברת תקנים להודו", אומר הוד. "לעומת זאת, אם ההסתדרות תיכנס, יותר ויותר תקנים יעברו להודו. ברגע שיש ארגון שמנסה לשים משקולת על חברה גלובלית, אין לה בעיה לשחק עם כוח האדם".

הריב בין הוועדים הגיע לבית המשפט, ביוזמת הוועד של ההסתדרות, וזה חסם את הוועד של הוד לאחר שקיבל את הטיעון ש"אין לו סממנים של ארגון עובדים אותנטי וכל מטרתו היתה למנוע התארגנות ראשונית במסגרת ההסתדרות". הוד אמנם לא ויתר והוא מנסה לחבור לארגון עובדים אחר, צעד שמעורר הרבה כעס בוועד של ההסתדרות, אבל לאחרונה "הפסיד" את אחד הפעילים המרכזיים שלו, שהחליט שמאחר שהוועד הפנימי נחסם, הוא עובד לפעול בוועד של ההסתדרות. "בסך הכול", אומר הוד, "אנחנו רוצים דברים דומים, כמו תוכנית פרישה מסודרת שאין באמדוקס ושיפורים שונים בתנאי העבודה של העובדים. רק הדרך שונה".

בסך הכול, מתוך 4,700 עובדי אמדוקס בישראל, כמעט 4,000 חתמו על הצטרפות לאחד משני הארגונים (2,000 לוועד של ההסתדרות, 1,900 לוועד של הוד), מה שאומר שחלקם המכריע חושבים שמישהו צריך לעזור להם מול ההנהלה.

הוועד של ההסתדרות סובל מצרות משלו במאבק מול ההנהלה: כדרכן של חברות שלא רגילות להתאגדות בקרבן, היא מנהלת את מלחמת ביטולי החתימות המוכרת (עובדים שהצטרפו לוועד ואחר כך מסיבות שונות מתחרטים וחותמים על ביטול) ומכריזה כי לוועד ההסתדרות חסרות חתימות כדי להגיע ליציגות. לדברי פנחסי, היא גם מונעת מידע מהוועד וכל המידע מושג דרך בית המשפט.

לאחרונה, אחד הקרבות הגדולים היה סביב קבוצת העובדים של אמדוקס-נטוורקס היושבים במתחם שרונה. ועד העובדים התייחס אליהם כאל חלק מאמדוקס והחתים את מי שרצה בכך על הצטרפות לארגון העובדים.

"כיוון שהחברה לא הסכימה לתת לנו נתונים, הלכנו לבית משפט ודרשנו לראות את המספרים האמיתיים שבגינם הם טוענים שלא הגענו ליציגות", אומר פנחסי. "ברשימה של החתימות שלא התקבלו, היה כתוב ליד שמם של כל עובדי אמדוקס-נטוורקס את המשפט 'לא עובד אמדוקס ישראל בע"מ'. אז הוועד אמר, אם כך, נקים ועד יציג של עובדי אמדוקס-נטוורקס. כשבוע לאחר שהוקם, נקראו עובדי אמדוקס-נטוורקס אחד-אחד לחדר המנהל והתבשרו כי עכשיו מקימים חטיבה עסקית חדשה בשם "אופטימה", שתאחד את המוצר של אמדוקס-נטוורקס עם זה שנרכש מקומברס ומוצרים נוספים. במסגרת המהלך הזה, העובדים צריכים לעבור לאמדוקס ישראל וכל עובד נדרש לחתום שהמהלך נעשה בהסכמה".

ההנהלה טענה כי לא קיבלה את ההודעה על הקמת הוועד בטרם החל מהלך ההחתמה, ועל כן אי אפשר לראות במעשה הזה ניסיון פגיעה בהתארגנות. על כך אומר פנחסי: "קצת מצחיק שספינת הדגל של ההייטק הישראלי מתנהגת כמו גן ילדים".

פנחסי המכהן כמנהל טכנולוגיה גלובלית, נמצא 17 שנה בחברה בתפקידים שונים: "אני נשוי 12 שנה והילדה הכי גדולה שלי בת תשע, אבל באמדוקס אני 17 שנה. זה הדבר הכי ותיק בחיים שלי. מפעל חיים".

"חברה שמרנית עם הנהלה שמרנית"

אמדוקס שווה יותר מ-8.8 מיליארד דולר. הדוחות טובים (אף על פי שהתחזיות לעתיד קצת מאכזבות), עם לקוחות נאמנים ורווחיות מתמדת שעולה בשיעורים לא גבוהים (2.4% בדוחות של שבוע שעבר, יחסית לרבעון המקביל). אבל מחסור במנועי צמיחה חדשים לצד הצורך של כל החברות בתחומה, להיות תחרותיים בשוק איטי, וכן אוכלוסיית עובדים ותיקים בישראל שחלקם כבר חצו את הגיל "המופלג" 40, ומחירם למעביד בהתאם, החברה מחפשת דרכי התייעלות מהירות ואין ספק שהאפשרויות האחרות והזולות בהרבה בהודו קורצות לה.

טל ליאני מבנק אוף אמריקה-מריל לינץ', אנליסט ההייטק הבכיר בתחומו, כתב בדוח שלו בעקבות דוח רבעון 3 בשבוע שעבר, שעל אף שהתחזית של החברה להכנסות ברבעון הרביעי נמוכה במקצת מציפיות האנליסטים, הוא משאיר על כנה את המלצת ה"קנייה" שלו. בין היתר, ההמלצה נובעת בשל זכייה חדשה בפרויקט אצל הלקוח הגדול ביותר של אמדוקס, AT&T, מה שמעמיק את הקשר בין החברות. ליאני צופה שהקשר הזה יניב לאמדוקס אחיזה בשוק המתפתח של הטלוויזיה בתשלום. ליאני גם מציין את צבר העסקות החדשות שהחברה הודיעה עליהן מחוץ לארצות הברית, עם גלוב טלקום הפיליפינית, וודאפון הגרמנית וסינגטל הסינגפורית. הוא מוסיף שהנהלת החברה יודעת להמשיך לייצר רווחיות בתקופה של האטה בגידול בשווקי הטלקומוניקציה.

"זו חברה מאוד יציבה", אומר אדם המכיר אותה היטב. "חברה כמו אמדוקס מתחילה כל רבעון מ-75%-80% הכנסות בטוחות, כי הרי AT&T שולחת חשבונות ללקוחות כל חודש, ויש איתה חוזה ל-12 שנה. מעולם לא עזב את אמדוקס לקוח".

עד כמה משפיעה עליה ההאטה בצמיחה בתחום הטלקום?

"יש השקעה בצמיחה, שעליה חברות הטלקום יכולות לוותר, ויש השקעה בתחזוקה שהיא הכרחית. גם חברות כמו נקסטל או ספרינט, שסובלות מבעיות תפעוליות וכלכליות קשות, מפסיקות השקעות בשדרוג מערכות, אבל לא השקעות בתחזוקה ובשימור הקיים, כי בלי זה אין שיווק ואין שימור לקוחות, ואמדוקס ממשיכה לקבל את ההזמנות שלה על בסיס קבוע".

וצמיחה של אמדוקס עצמה?

"זו בעיית הבעיות של החברה - שהיא לא צומחת. היא הגיעה לרוויה בתחום וניסתה המון שנים למצוא תחומים חדשים, כמו כבלים או דאטה, וקנתה חברות בתחום, אבל ההשפעה הייתה מאוד שולית. הם מבינים שבמצב כזה יש שתי דרכים: אפשר לנהל את הקיים וטיפה לצמוח ולהיות שמח בחלקך, ואפשר להגיד 'אני הולך להתאבד, להשקיע, להיכנס לתחומים שאני לא מכיר'. את הדבר הזה הם לא עושים, ובצדק. זו חברה שמרנית עם הנהלה שמרנית, גם בימי דב (בהרב, המנכ"ל הקודם) וגם בימי אלי (גלמן, המנכ"ל הנוכחי). לא מתאים להם לעשות 'שטויות', וגם המשקיעים שלהם שמרנים ומעדיפים חברה שמייצרת ערך ומשלמת דיבידנד ומבצעת קנייה חוזרת של מניות ולא רוצים שהיא תשתגע. המניה שלהם היא מניה דפנסיבית, לא כזו שעטים עליה כשהשוק עולה, אבל כזו שאת רוצה בתיק שלך כשהשוק יורד".

תגובת אמדוקס: "גורמים בעלי עניין מנסים לעורר פחד וחוסר ודאות"

מאמדוקס נמסר בתגובה: "מזה שנה ושלושה חודשים שההסתדרות פועלת על מנת להגיע ליציגות באמדוקס ישראל, ללא הצלחה. הרוב הגדול של העובדים בחר שלא להצטרף והחברה מכבדת כמובן את בחירתם. זוהי חובתה החוקית והמוסרית. להסתדרות הועברו מלוא הנתונים בנושא, כך שהיעדר היציגות ידוע לה היטב ולמרות זאת, מטעמיה שלה, היא בוחרת להתעלם מכך.

"אין גל פיטורים באמדוקס ולא מתוכנן כזה. השגרה העסקית של אמדוקס מכתיבה התאמות תמידיות בכוח האדם למשימות הנדרשות, על מנת להמשיך ולשמור על מובילותה העולמית. החברה בוחנת את ביצועי עובדיה על-פי קריטריונים ענייניים בלבד. עובדי החברה נחשבים למצטיינים בתחומם והנהלת החברה תמשיך ותטפח מצוינות זו.

"לגבי חטיבת הדליברי: אנו בוחנים באופן קבוע שינויים ושיפורים בדרכי עבודתנו, אולם עד כה לא התקבלה החלטה בנושא ובוודאי שאין מדובר במהלך פיטורים. הפרסום אודות 'פיטורים' כביכול הוא יוזמה של גורמים בעלי עניין שכל תכליתה לעורר פחד וחוסר ודאות. מצבת העובדים של אמדוקס בישראל אף גדלה בשנים האחרונות, וזאת מתוך רצון החברה לחזק את מעמדה של אמדוקס ישראל ולשמר את כוח האדם האיכותי שלה.

"כעניין שבשגרה, החברה מסייעת לעובדיה ולמנהליה למצוא אתגרים חדשים בתוך החברה ופרויקטים שיוכלו לתרום מיכולותיהם. עובדים זוכים לליווי צמוד של מחלקת משאבי אנוש, תוכניות העשרה ופורטל המפרט את המשרות הפתוחות בחברה. השמה מחדש היא תהליך בסיסי בחברה שעובדת לפי פרויקטים. פעולות אלו נעשות בהצלחה עבור אלפי עובדים מדי שנה.

"במאי האחרון פורסמה תוכנית לשיפור תהליך הניוד הפנימי וההשמה מחדש, כחלק ממחויבותה של הנהלת אמדוקס ישראל לעובדיה. תהליך זה נעשה תוך הקשבה לעובדים ולצרכיהם. בכל שנה עורכת החברה סקר מעמיק בנושא שביעות רצון העובדים וב-5 השנים האחרונות אנו נמצאים במגמת שיפור ומעל חברות מקבילות בענף.

"בעניין 'אמדוקס-נטוורקס': כחלק ממהלך עסקי שנמשך חודשים רבים, בהמשך לרכישת נכסי ה-BSS של קומברס, עברו לאחרונה עובדים רבים ליחידה חדשה שהקימה החברה - 'אופטימה'. העובדים עברו מבחירתם ומרצונם, ואין לכך קשר למהלך זה או אחר של ההסתדרות.

"בעניין חבר הוועד שזומן לשימוע: אין לעניין זה כל קשר להתארגנות העובדים. אמדוקס מכבדת את זכות עובדיה להתארגנות. עם זאת, החברה תמשיך לשמור ולהקפיד על רמתם המקצועית של עובדיה ולא תתפשר על ערכי המצוינות המנחים אותה. גישה זו תקפה לכל עובדינו לרבות חברי ועד.

"אמדוקס היא החברה המובילה בתחומה, למרות תחרות קשה מצד מתחרות גדולות ממנה בהרבה, כדוגמת אורקל, יבמ ואריקסון. אמדוקס מובילה את ההתפתחות הטכנולוגית בשוק התקשורת העולמי, המתאפיין בדינמיות ובתחרותיות גבוהה ביותר. בשנתיים האחרונות נכנסה אמדוקס לארבעה תחומי פעילות חדשים בהם: Big data analytics Network function virtualization Pay TV ו-enterprise. כל אחד מאלו הוא תחום מרתק המייצר עבודה מעניינת ואתגרית לעובדינו. הכניסה לתחומים חדשים היא חלק בלתי נפרד מיכולותיה של אמדוקס להמשיך לשמור על מעמדה כמובילת שוק ולהישאר בצמרת התעשייה".

 עובדי אמדוקס

 מניית אמדוקס