התעשייה הכימית הישראלית היא תעשייה מתקדמת, חדשנית, פורצת דרך ואיכותית. לתעשייה זו אתגרים רבים ומגוונים בפעילות היומיומית, בהם אתגרים תפעוליים וסביבתיים, אתגרים עסקיים בפתיחת השווקים לתחרות, בייצוא הסחורות, בחשיפות מטבע ועוד. מעל כל אלה ניצב בימים אלו אתגר נוסף ואולי אף המסובך מכולם - האתגר התדמיתי בהקשר הסביבתי, וזאת בשל שיח סביבתי שהפך לקיצוני ופופוליסטי, שאינו מסתמך על עובדות ונתונים.
לשיח הסביבתי היה בעבר, יש בהווה ויהיה בעתיד תפקיד חשוב בקידום המודעות והפתרונות לנושאים סביבתיים שונים הנמצאים על סדר היום של כולנו. אולם כדי שהשיח יהיה אפקטיבי ויביא לשיפור הוא חייב להיות מבוסס על נתונים, עובדות, מידע שאינו מוטה, שקיפות ונכונות לשיח.
אחת הדוגמאות הבולטות היא השיח המתקיים סביב התעשייה במפרץ חיפה.
ההתמודדות עם האתגרים באה לידי ביטוי בהקצאת השקעות עתק של התעשיינים להקטנת השפעת הפעילות שלהם על הסביבה, התייעלות אנרגטית ותחזוקת המתקנים הסביבתיים. בשנים האחרונות השקיעה התעשייה במפרץ חיפה קרוב ל-2 מיליארד שקל בתחום איכות הסביבה, וכתוצאה מהפעילות האינטנסיבית וההשקעות חל שיפור מתמיד בביצועים הסביבתיים של המפעלים.
על פי נתונים של מנגנוני הבקרה והפיקוח (נתונים שהחברות מחויבות למסור למשרד להגנת הסביבה), הפעילות הסביבתית של התעשייה השתפרה בשנים האחרונות לאין שיעור במגוון תחומים, ובהם הפחתת פליטות לאוויר, טיפול בשפכים, שיקום קרקעות, הפחתת זיהומי קרקע, הפחתת סיכונים מחומרים מסוכנים, התייעלות בשימוש במשאבי טבע, התייעלות אנרגטית, הפחתת יצור פסולת ושיפור הטיפול בה. את התוצאות החיוביות בפעילות המפעלים ניתן לראות בעשרות דוחות שהתעשיינים מספקים לרשויות, חלקם באופן וולונטרי, כדי ליצור בראש ובראשונה שקיפות ולחשוף את ההישגים הראויים לציון.
מעבר לכך, בעוד שהתרומה השנתית של מגזר התעשייה ותחנת הכוח חיפה לזיהום האוויר באזור מפרץ חיפה יורדת משנה לשנה (מ-44% בשנת 2012 ל-32% בשנת 2014, ומ-19% ל-7% בהתאמה) הרי שדווקא תרומת התחבורה לזיהום האוויר באזור עולה משנה לשנה (מ-38% בשנת 2012 ל-61% בשנת 2014), ומכיוון שכלי הרכב פולטים את זיהום האוויר בגובה הקרקע בקרבת בני האדם, הרי שלפליטות כלי הרכב השפעה גבוהה בהרבה על בריאות הציבור.
אולם, בשבועות האחרונים הציבור נחשף לנתונים המציגים בצורה לא מדויקת את ההשפעות של התעשייה במפרץ חיפה על הסביבה.
בימים האחרונים נחשפנו לגל חדש של ביקורת הטוענת כי החלטות ועדות התכנון יגבירו את הזיהום התעשייתי במפרץ חיפה ויגדילו את הפעילות התעשייתית וזיהום האוויר בעוד המציאות הפוכה מכך. מדובר בהסדרה של מתקנים מהתקופה הבריטית אשר ייכנסו מעתה להליכי תכנון מפורטים ובשקיפות מול הציבור, ללא הגדלת פליטות ותוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. כך גם לגבי פרויקט העברת מיכלים ישנים למתחם חדש ומתקדם, קטן בהיקפו ורחוק מתושבים, תוך פינוי שטחים לאורך חופי הים ובסמוך לבתי תושבים.
התעשייה הישראלית מהווה את אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של המשק הישראלי, ומייצרת תעסוקה, הן במישרין והן בעקיפין, למאות אלפי משפחות בישראל. מוצריה משמשים אותנו מדי יום לתחבורה, לחקלאות, לתשתיות, לצריכה ביתית וכן - גם להפחתת פליטות בתעשייה ובתחבורה. כדי להבטיח תעשייה יציבה ומובילה בתחום הסביבתי, רצוי כי גופי הממשלה, מקבלי ההחלטות והפעילים בשיח הסביבתי, יגלו אחריות בפרסום מידע אובייקטיבי ומדויק אודות פעילות המפעלים לציבור, ובמקביל יציגו את התמונה המלאה הכוללת שיפור במכלול הפרמטרים הסביבתיים. מדובר בצעד חשוב שיחזק את אמון הציבור בתעשייה הישראלית, ושממנו כולנו נצא נשכרים.
הכותב מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.